פדווא טוקאן

פַדוָוא טוּקָאן (בערבית: فدوى طوقان, 1917 - 2003) היא משוררת פלסטינית.

מתוך שיריה

"חוֹמֶקֶת לָהּ אַדְמָתִי מִתַּחַת לְכַפּוֹת רַגְלַי."
"מִפְלְצוֹת הַלַּיִל רוֹדְפוֹת בָּהּ גַּם אֲחַרֵי הַצֵּל."
"הצבא חונה בְחצרה והיא מנופפת מִחלונה שירים של דיו לבנה."
"הלכנו בהלווייתו, ולא הצטערנו עליו, לא הזלנו עליו דמעה, אפילו לא ניצוץ דמעה."
"אִם בְּאַחַד הַיָּמִים הָעָם יִשְאַף לְחַיִּים, הַגּוֹרָל לְלֹא סָפֵק יֵעָנֶה לוֹ."
"ניקח את שירתנו מלבך המעונה הגועש באפלה."
"ננשוף בתוכה את כוח האדם והסלעים."
"הסרתם ממני את האור והחירות אך לא תוכלו לכבות את ניצוץ התקווה מתוך לבי."
"לעולם לא אחדל להיות חופשייה, אשיר את תשוקות רוחי."

אמרותיה

"תמיד אני מתייצבת לצד האישה בחברה שלנו ונגד דיכויה. אני תובעת עבור האישה חופש ואת הזכות לחיי אנוש מלאים. זכותה של האישה לצאת ללמוד ולעבוד ולהיות פעילה ציבורית ופוליטית אם היא חפצה בכך."
"אני מורדת, אך בשקט ובשלווה. בגלל אופיי ומזגי אין בי נטייה להתנצחות, ללוחמנות. גם אם אני נוקטת לשון שלילית כדי לבטא סירוב או התנגדות, אני שומרת על מידה. בדרך כלל אני משיגה את מבוקשי."
"בתוך תוכי יש בי אמונה. אולם אמונתי שונה מזו של האחרים. הדתות הן פרי יצירתו של האדם, שעשה כן כדי לארגן את מהלך החיים ולתקנם... אני מאמינה בקיומו של כוח אלוהי שלו אנו קוראים אללה. אחרת, כיצד ניתן להבין את היקום שבו אנו חיים והמאורגן כל כך טוב?"
"במהותו האסלאם איננו כפי שהם טוענים לייצגו. באסלאם יש אהבה, חמלה וסלחנות."
"בסיס היחסים שלי עם יהודים הוא אנושי. כשאני משוחחת עם יהודי אני שוכחת שהוא משתייך למדינה שאחראית לאסון שלנו. מדוע שאטיל על ידידי היהודי את האחריות לעוול שעשתה המדינה?"
"הקריאה תמיד ממלאת אותי אושר ושמחה. אינני נהנית לצפות בטלוויזיה, למעשה אין בביתי טלוויזיה. לעומת זה אני אוהבת מאוד מוזיקה."

ראו גם

דרך הררית

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פדווא טוקאן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פדווא טוקאן