פייר וז'אן

ספר מאת גי דה מופאסאן

פייר וז'אן (בצרפתית: Pierre et Jean) הוא רומן מאת גי דה מופאסאן על יחסיהם של שני אחים. הספר יצא לאור ב־1888 ותורגם לעברית.

עטיפת הספר

  • "אמנים גדולים הם אלה הכופים על האנושות את אשליותיהם המיוחדות במינן."
  • כישרון נובע מן המקוריות, שהיא צורה מיוחדת של מחשבה, הבנה ושיקול דעת."
  • "אני מזמין גבירות מפני שאני נהנה בחברתן, אבל ברגע שיש תחתַי מים, אני חושב רק על דגים."
  • נשיקה מכה כברק, האהבה עוברת כסופה, ואחר כך החיים נרגעים מחדש כמו השמיים."
  • "אשת חיל שתפסה את החיים באינסטינקט, בדומה לחיית־בר, וכמו ראתה, חוותה, הבינה ושקלה את כל התסריטים האפשריים ושפטה אותם בשכל בריא, מחמיר ואוהד."
  • "היא אהבה לקרוא רומנים ושירה, לא על שום ערכם האמנותי, אלא בזכות החולמנות המלנכולית המתוקה שהשרו עליה. שורה אחת, לעתים נדושה, לעתים גרועה, הרעידה את המיתר הדק, כלשונה, והפעימה בה תשוקה מסתורית וממשית כמעט."
  • "בתום לימודיו התיכוניים, פייר, המבוגר מז'אן בחמש שנים, חש משיכה ארעית למקצועות שונים וניסה את כוחו בשישה מהם, אך כעבור זמן קצר מאס בכל אחד מהם ונפנה שוב ושוב אל התנסויות חדשות. בסופו של דבר צדה את לבו הרפואה והוא התמסר לה בלהט כה רב, עד שהוסמך לרופא בתום מסלול לימודים מקוצר שזכה בו מידי השר. הוא היה נלהב, פיקח, קל־דעת ועיקש, ומוחו שפע אוטופיות ורעיונות פילוסופיים."
  • "הוא הלך, כיוון שנכסף להימצא ביחידות ולהרהר. כעבור דקות אחדות הודיע פייר שגם הוא יוצא, והלך בעקבות אחיו. משנותרו לבדם, חיבק מר רולאן את אשתו, נשק לה עשר נשיקות על כל לחי."
  • "אוניות הקיטור הנחפזות לדרכן נמלטו ימינה ושמאלה על בטנו החלקה של האוקיינוס, בעת שהמפרשיות, רתומות לגוררות קיטור קטנות של הנמל, עמדו חסרות תנועה, עטויות למן התורן הגדול ועד המפרש הקטן באריג לבן או חום שהאדים תחת השמש השוקעת."

נאמר עליועריכה

  • "לאורך כל הספר, הקורא אינו מלווה את גיבורי הסיפור לתהומות רגשיים אלא אם כן יתבטא הרגש בהבעת פניהם או במעשיהם. תיאורי הטבע והסביבה אמינים ואינם משקפים מצבים נפשיים, כפי שאפשר למצוא למשל אצל בלזק; הם פשוט התפאורה לסיפור, המסגרת, הקונטקסט." ~ דורית שילה
  • "מצד אחד הוא חסכני בפרטים שאינם קשורים לדילמה המרכזית, ומצד שני הוא מצליח להעמיד תמונות קטנות, שלכאורה אין בהן הרבה, אך הן תופסות ומבטאות עומק של רגשות המעידים על נפשם של הגיבורים יותר משהיו יכולות מילים ארוכות להביע." ~ אתי סרוסי
  • "בחירה של המחבר לספר פרט אחד שצופן בתוכו הרבה דברים אחרים. קצת כמו במאי טוב, שמצליח להעביר לנו מסכת של תחושות באמצעות תנועה או פעולה בודדת... אחד הדברים החשובים ביותר למופאסאן, זה לכתוב בשפה שתדבר אל החושים. כשהוא מתאר את הים הוא רוצה שנריח אותו, שנרגיש בבשר את הסערה ואת השקט." ~ רמה איילון