פנאי (זלדה)

פנאי הוא ספר השירים הראשון שכתבה זלדה. הספר יצא לאור ב־1967.

עטיפת הספר

---

• "הָיָה לָנוּ אוֹצָר סָמוּי שֶׁל פְּנַאי

עָדִין כַּאֲוִיר הַבֹּקֶר

פְּנַאי שֶׁל סִפּוּרִים, דְּמָעוֹת, נְשִׁיקוֹת וְחַגִּים."

• "כָּל שׁוֹשַׁנָּה הִיא אִי

שֶׁל הַשָּׁלוֹם הַמֻּבְטָח,

הַשָּׁלוֹם הַנִּצְחִי."

• "לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת –

זוֹהִי שַׁבָּת.

לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת

זוֹהִי קְפִיצַת־נֶפֶשׁ הֲרַת נְצוּרוֹת

לְיָם נַהְדָּר, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִסְתּוֹרִין

שֶׁל אֵשׁ הַשְּׁקִיעָה."

• "בְּבוֹאִי לַחֲנוּת יַרְגִּישׁ מִיָּד הַחֶנְוָנִי

שֶׁבָּאתִי מִכּוֹכָב אַחֵר, וּבְתִמָּהוֹן

יִסְקֹר מַרְאֵי, לוֹ זָר, פְּלִיטַת הַתְּהוֹם

וּבְאִישׁוֹנָיו הַקָּרִים, כְּמוֹ בִּרְאִי שָׁחֹר,

אֶרְאֶה צְעִיפֵי הַקָּמוּט, חִיּוּכֵי הַנָּבוֹךְ."

• "בְּלֵב הַמְּהוּמָה אַסְפָנֵי רִבּוֹן הָרוּחוֹת

עַל גַּלֵּי הַשִּׂנְאָה כְּעַל אֶבֶן מְפֻלֶּמֶת

יָצָאתִי לְפָנָיו בַּמָּחוֹל,

קוֹלִי נָשָׂאתִי בַּשִּׁירָה

לָאֱמֶת שֶׁשִּׁמֵּשׁ וְיָרֵחַ וְכוֹכָבִים הֲדוֹם לָהּ."

• "עָמַדְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם

הַמְּשֻׁבֶּצֶת בַּשֶּׁמֶשׁ

הַמְּחַיֶּכֶת כְּמוֹ כַּלָּה

בַּשָּׂדֶה

עַל יַד עֵשֶׂב דַּק וְיָרֹק.

מַדּוּעַ פָּחַדְתָּ מִמֶּנִּי אֶתְמוֹל בַּגֶּשֶׁם?

דִּבֵּר אֵלַי הַמָּוֶת.

הֲלֹא אֲנִי אָחִיךָ

הַשָּׁקֵט וְהַגָּדוֹל."

• "פֶּתַע אֲפָפַתְנִי שְתִיקָתְךָ –

חַי עוֹלָמִים

בְּשוּק שוֹקֵק עוֹף מֵת יָשִיר –

רַק אַתָּה קַיָם.

בְּשוּק שוֹקֵק מְדַדָּה צִפוֹר עִם שִיר

נִסְתָּר."

• "וְהַלֵּל לַמִּלִּים הַקְּדוֹשוֹת

שֶהִנָּן אֲחָיות קְטַנּוֹת

לָעֶרֶב הָרַךְ,

וְכָמוֹהוּ תֵּדַעְנָה לִפְתֹּחַ

דְּלָתוֹת

שֶׁל פְּנִים הָאֲנִי

וְאֶלֶף שְעָרָיו,

עַד כִּי זֶרֶם נַפְשִי

זֶה הַחַי הֶחָפְשִי

יִתְעָרֵב בְּזִרְמוֹ שֶל הַיְקוּם."