פרנץ קפקא

סופר צ'כי-יהודי
פרנץ קפקא

פרנץ קפקא (בצ'כית: Franz Kafka)‏ (3 ביולי 1883 - 3 ביוני 1924), סופר צ'כי יהודי.

כלליעריכה

על האדםעריכה

  • "שבילים נעשים באמצעות הליכה."
  • "הבה נביע את הייאוש האנושי בפני האבסורד שבקיום."
  • "מציאות אמיתית היא תמיד לא מציאותית."
  • "האושר מתעלה על הזִקְנה."
  • "המבט אינו לוכד את התמונה; היא לוכדת את המבט. היא מציפה את ההכרה."
  • "שימו נא את ההבנה הפעילה במקומה של הרוגזה התגובתית, והפכתם לשליטים על הדברים."
  • "כתיבה היא צורה של תפילה."
  • "לפעמים טוב יותר להיות כבול מאשר להיות חופשי."
  • "קיימת תקווה אך לא עבורנו."
  • "שני החטאים המרכזיים של האדם, מהם כל שאר החטאים נובעים: חוסר סבלנות ועצלנות."
  • "הבטלה היא תחילתן של כל המגרעות, והכתרתן של כל המעלות."
  • אמנות כמו התפילה היא יד מושטת באפילה החפצה לגלות את החסד, כדי להפוך ליד מעניקה."
  • "משמעות החיים היא שהם נגמרים."
  • "עברתי את החיים בכובשי את יצרי לשים להם קץ."
  • "הכמיהה למות ועם זאת ההישארות בחיים, דבר זה לבדו הוא האהבה."
  • "יש עתיד עבורי, בוודאי, אך תחת איזו אבן הוא מונח?"
  • "זו בדיחה ישנה: אנו אוחזים בעולם ואנו מתאוננים שהוא מחזיק בנו."
  • חיים הם בידור תמידי שאינו מאפשר לך להכיר בכך שהוא בידור."
  • "מבחינה תיאורטית קיימת אפשרות אחת בלבד של אושר מושלם: להאמין במה שלא ניתן להיגמר בתוכך ולא להתאמץ להשיגו."
  • "אינך צריך לעזוב את חדרך...הישאר לשבת ליד שולחנך והקשב. אפילו אל תקשיב, פשוט חכה. אפילו אל תחכה, היה רגוע לחלוטין ובודד. העולם יציע לך את עצמו בחינם כדי שתחשוף אותו. אין לו ברירה. הוא יתגלגל בהתלהבות לרגליך."

יחסים עם האחרעריכה

  • "קשרי הידידות בין בני אדם ממריצים אותם להתבונן בעצמם."
  • "את בני-האדם יש לקבל כמו שהם או להניח להם."
  • "אנא הציעי תרופה שתעצור בעדי מלרעוד כמשוגע מרוב שמחה כאשר אני מקבל וקורא את מכתבייך."
  • "לשאת אישה, להקים משפחה, להסכין עם כל הילדים שעשויים לבוא, לקיימם בעולם הלא-בטוח הזה ואף להנחותם קצת – זה ההישג העליון, כך אני סבור, שאדם יכול להשיג בכלל."

נושאים חברתייםעריכה

  • "כל מהפכה משאירה אחריה ביורוקרטיה חדשה."
  • "כבלי האנושות המעונה הם עניבות שרי המדינה."
  • "המשיח לא יבוא אלא כאשר לא יהיה בו עוד צורך."
  • "החיה המבויתת הראשונה של אדם אחרי שגורש מגן עדן הייתה הנחש."
  • "להאמין בקִדמה, אינו מצביע על כך שהיא כבר תפסה את מקומה."
  • לאומיות המודרנית היא תגובה הגנתית נגד השפעתה האלימה של הציוויליזציה."
  • יהדות איננה עניין של אמונה; היא בראש ובראשונה עניין של התנסות חברתית."
  • "רמת ההמונים תלויה במצפונו של היחיד."

הגלגול (1915)עריכה

  • "בוקר אחד, כשהקיץ סמסא מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי. מוטל היה על גבו הנוקשה כמין שריון."
  • "כלום באמת התחשק לו לתת שיהפכו את חדרו החמים, המרוהט בנעימות ברהיטים שעברו בירושה מאבותיו, למאורה שבה אמנם יוכל לזחול לכל עבר באין מפריע, אבל בו־בזמן ישכח מהר מאוד את עברו האנושי?"

המשפט (1925)עריכה

  • "מן הסתם מישהו העליל על יוזף ק', שכן בוקר אחד נעצר על לא עוול."
  • "מוטל עליו להעלות בזיכרונו את מהלך כל חייו על פרטי המעשים והאירועים, לתארו ולבחון אותו מכל צדדיו."
  • "ובכלל איך יכול בן אנוש להיות אשם. הרי כולנו כאן בני אנוש."
  • "בכתב הגנה זה ביקש להציג בקיצור קורות חיים, להסביר מה הניעו לנהוג כפי שנהג בכל אחד מן האירועים החשובים ולחוות דעתו אם דרך פעולתו היתה ראויה לגנאי או לשבח לפי שיפוטו הנוכחי."
  • "כלפי חוץ נדמה לעתים שהכל נשכח, שהתיק אבד והזיכוי שלם. אבל יודעי דבר לא יאמינו בזה. שום תיק אינו הולך לאיבוד, אין שיכחה לפני בית המשפט."
  • "שומר הסף רואה בבירור שקרב קיצו של האיש, וכדי להבקיע אל שמיעתו הגוועת, הוא שואג באוזנו: 'איש מלבדך לא יכול היה לקבל כאן רשות להיכנס, משום שהפתח הזה נועד רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותו'."

הטירה (1926)עריכה

  • "הר הטירה לא נראה כלל, ערפל ועלטה אפפו אותו, שום נצנוץ של אור, ולוּ הקלוש ביותר, לא רמז על הטירה הגדולה."
  • "עתה לא היה כל טעם להעמיד פני ישן, ולפיכך חזר ונשכב על גבו. הוא ראה את האיכרים מצטופפים יחד במורך ומסתודדים, בואו של מודד קרקעות אינו עניין של מה בכך."
  • "לא רצה להוסיף ולדחוק בו עתה, לא רצה שיתפוגג החיוך שהצליח לחלץ ממנו סוף־סוף, על כן רק סימן לו שיפתח לפניו את הדלת, ויָצא החוצה אל הבוקר החורפי הנאה."
  • "עתה התנועע ביתר חירות, נעץ את מקלו פעם פה ופעם שם, מתקרב אגב כך אל כורסתה של האישה; במידות גופו, אגב, היה הגדול מכולם שם בחדר."

יומנים (1948)עריכה

  • "אדם המסיר את הרוע מתוכו אינו מבקש עוד שנבטח בו."
  • "מצעדים פטריוטיים הם תופעות מתועבות המלוות את המלחמות."
  • "כל ספרות היא התקפה על הגבולות."

מכתבים אל מילנה (1952)עריכה

  • אהבה שלי כלפייך היא כאהבתי את כל העולם."
  • "אהבה היא כאשר את משמשת לי סכין שאִתה אני מפשפש בתוך תוכי."
  • "אני רק מנסה תמיד לחלוק משהו שאי אפשר לחלוק, להסביר משהו שאי אפשר להסביר."
  • "אני רואה אותך בבהירות רבה יותר, את תנועות גופך, ידייך כה מהירות, כה נחושות. זוהי כמעט פגישה."

ראו גםעריכה