פרסי ג'קסון והאולימפיים
סדרת פנטזיה (שישה ספרים) מאת ריק ריירדן
דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
פרסי ג'קסון והאולימפיים הינה סדרת ספרים אמריקאית (החל מ-2005) מאת ריק ריירדן המבוססת על סיפורי המיתולוגיה היוונית, אך מתרחשת בימינו.
פרסי ג'קסון וגנב הברק
עריכה- "אולי כדאי שנחפש קודם במקומות האחרים,נניח מיין..." גרובר לפרסי ואנבת'
- "היה משפיל לדעת שאני רץ לאט יותר מעץ". פרסי
- "אם אתם קוראים את הספר הזה במחשבה שאולי גם אתם כאלה, זה מה שאני מייעץ לכם: תסגרו אותו כאן ועכשיו. תאמינו לשקרים שאמא או אבא שלכם סיפרו לכם מלידתכם ותנסו לחיות חיים נורמליים." ~ פרסי
- "ואז קרה הדבר הכי משונה בעולם. העיניים שלה [של המורה] התחילו לזרוח כמו פחמי מנגל. האצבעות שלה נמתחו והפכו לטפרים. המעיל שלה שינה צורה והפך לכנפי עור גדולות. היא לא היתה אנושית." ~ פרסי
- "תיארתי לעצמי שהיא עומדת לומר, 'הרגת מינוטאור!' או, 'וואו, זה מדהים!' או משהו כזה. במקום זה היא אמרה: 'אתה מזיל ריר כשאתה ישן.'" ~ פרסי על אנבת'.
- "'אתה אל.' 'כן ילד.' 'אל. אתה.'" ~ פרסי ודיוניסוס.
- "הוא פנה והביט בי ישירות, ובעיניים שלו ראיתי מן אש סגולה, רמז לכך שהאיש הקטן, השמנמן והקוטר הזה חושף בפניי רק חלק זעיר מהטבע האמיתי שלו. ראיתי תמונות של גפנים חונקות עד מוות את חסרי האמונה, של לוחמים שיכורים שטופי תאוות קרב מטורפת, של מלחים צורחים שהידיים שלהם הופכות לסנפירים והפנים שלהם מתארכות לחרטומי דולפינים. ידעתי שאם אתגרה בו, מר ד' יראה לי דברים גרועים מזה. הוא ידביק לי את המוח במחלה שבגללה ילבישו אותי בכתונת משוגעים וינעלו אותי בחדר מרופד לשארית חיי." ~ פרסי על דיוניסוס.
- "היו שם כעשרה שולחנות פיקניק עשויים מאבן. בלי גג. בלי קירות. 'מה עושים כשיורד גשם?' שאלתי. כירון הביט בי כאילו אמרתי משהו מוזר. 'גם אז צריך לאכול, לא?'" ~ פרסי וכירון.
- "אל תשמש כלי משחק בידי האולימפיים, יקירי. מוטב לך להפוך לפסל." ~ מדוזה לפרסי.
- "'אם זה המקום שארס מביא אליו את החברה שלו לפגישה,' אמרתי כשאני בוהה בתיל הדוקרני, 'אני מעדיף לא לדעת איך היא נראית.' 'פרסי,' הזהירה אותי אנבת'. 'תפגין יותר כבוד.' 'למה? חשבתי שאת שונאת את ארס.' 'הוא בכל זאת אל. ולחברה שלו יש מזג חם.' 'מי זאת? אכידנה?' 'לא, אפרודיטה.' אמר גרובר בקול חולמני. 'אלת האהבה.'" ~ פרסי, אנבת' וגרובר.
- "לפני שהספקתי להגיב הוא הושיט יד מאחורי הדלפק ושלף גרזן פליז דו להבי עצום. הוא אמר:'אני פשוט ממרכז את האדם כמיטב יכולתי וכורת את מה שבולט משני הצדדים.' 'אה,' אמרתי ובלעתי קצת רוק. 'הגיוני.'" ~ פרסי על פרוקרוסטס
- "'רגע רגע רגע,' הוא אמר. 'לא הצלחת לקרוא את השם שלי כמו שצריך. אתה דיסלקטי, ילד?' 'לא,' אמרתי. 'אני מת'" ~ כארון ופרסי.
- "האדס שאג: 'אתה סבור שאני רוצה במלחמה, גור אלים?' רציתי לומר, טוב, האמת שהשלדים שלך לא נראים כמו פעילי שלום." ~ פרסי והאדס
- "'שלום, שמי קרסטי.' כמעט רציתי להוסיף: גם נראה שהשיניים שלך תכף קורסות"~ פרסי
- "שלא תעז לעוף שוב בממלכתי"~ זאוס לפרסי.
- "והיא אמרה שאני אמיץ.. אלא אם כן התכוונה לשפמנון."~ פרסי
- "איך הוא יודע?" שאלתי. "הוא קרא את הכרזות," אמר גרובר, "כאילו דה." "ברור," אמרתי. "כמה טיפשי מצידי."~ פרסי וגרובר על הפודל הוורוד.
- "שכן אני אם המפלצות,אכידנה הנוראה!" לטשתי בה מבט. הדבר היחיד שעלה בדעתי לומר היה: "זה לא סוג של דוב נמלים?"~ פרסי ואיכדנה.
- אכינדה: "תהיה _chi טובה, ילדי"
- פרסי: "קראת לצ'יוואווה שלך ילדך?"
- אכינדה: "כימרה, לא צ'יוואווה. אתה צריך להבחין בהבדל".פרסי ואכידנה, אם המפלצות.
- "לאתנה תמיד יש תוכנית." ~ אנבת' לפרסי, על משחק "תפוס את הדגל.
- "אנבת' הושיטה לו את כרטיס הכסף-לוטוס הירוק שלה. הוא הביט בה במבט ספקני 'תעביר אותו' הזמינה אותו אנבת'. הוא העביר אותו. המונה התחיל לצפצף. כל האורות הבהבו בסופו של דבר הופיע בתצוגה סמל הדולר ולצדו סמל האינסוף. הסיגר נפל מהפה של הנהג. הוא הסתובב והביט בנו בעיניים פעורות. 'לאן בדיוק בלוס אנג'לס... הוד מעלתך?'" ~ אנבת' ונהג המונית.
- "הבטתי מסביב באשפה שצפה במים ותפסתי במצית ישן. אין מצב, חשבתי לעצמי. לחצתי על כפתור המצית. הוא הבזיק. להבה קטנה נדלקה, ממש שם, על קרקעית המיסיסיפי" ~ פרסי
- "מצחיק איך בני אדם מסוגלים לעוות את התמונה שהם רואים ולהתאים אותה לאופן שבו הם תופסים את המציאות. כירון אמר לי את זה לפני הרבה זמן. כרגיל, רק בשלב מאוחר בהרבה הערכתי את החוכמה שבדבריו." ~ פרסי.
- "מערבה תפנה, להתייצב מול האל הבוגד. את אשר נגנב תמצא, ותשיב במועד. החברות תכזיב, זוממת היא למעול.סופך שלא תצליח להציל את החשוב מכל." ~האורקל לפרסי
פרסי ג'קסון וים המפלצות
עריכה- " לא הייתי משתמש בשם 'אבא של לוק' כדי להגדיר את עצמי"~ הרמס
- "לילה טוב, בן דוד, ויודע מה? שהאלים יעזרו לך"~ הרמס לפרסי.
- "אתה רואה פרסי? חשפתי את האני האמיתי שלך!"~ קירקה
- "...ברגע שטייסון ראה אותו,הוא קפא במקום."פוני!" הוא קרא בהתלהבות עצומה.כירון הסתובב ונראה נעלב."סליחה?"~טייסון פוגש לראשונה את כירון.
- "אוי,אתה כזה פלרטטן!" "מספיק עיכובים!" "אבל יקירי,עוד לא גמרתי!" "מחר!" "לא,לא. עוד עשרה ימים." "חמישה!" "בסדר,בסדר,שבעה. אם אתה מתעקש." "שבעה! זה פחות מחמישה,נכון?" "בטח. כמובן."~גרובר במסווה אישה במערת הקיקלופ.
- "מה עשית לפרסי?" "בסך הכל עזרתי לו למצוא את האני האמיתי שלו." קירקה לאנבת'.
- "בספינת ברזל תשוטי, עם שלד-מלח. תמצאי אשר חיפשת ויהיא הוא שלך. קירות אבן קרים, יחסמו את דרכך. הן בלי רע לא תצליחי, ותשובי לבדך." ~האורקל לקלריס
פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן
עריכה- "אתה עושה הרבה מאוד בשביל ילד"~ ארטמיס לפרסי
- "אם תמות,אני יכול להשתמש בביתן שלך כאורווה פרטית?"~בלקג'אק לפרסי לפני שפרסי נכנס לאולימפוס (יום אמצע החורף)
- "קיוויתי שזו אשליה, אבל אשליות לא סודקות רצפת שיש" ~פרסי על השלדים ה'חיים'
- "'אההה!' היא צעקה. 'אתה תמיד הורג אנשים שמקנחים את האף?'" ~ רייצ'ל לפרסי אחרי שהוא כמעט הורג אותה.
- טוב, אם זאת לא חרב זה חייב להיות הקיסם הגדול ביותר שראיתי בחיים שלי." ~רייצ'ל על החרב של פרסי
- "מערבה אל אלה כבולה, ייצאו החמישה. אחד מהם יאבד, בארץ גשם לא פגשה. אימת האולימפוס, אל הדרך תוביל. חניכים וציידות- רק איחוד כוחות יציל. בהתייצבו מול הטיטאן, אחד יישא קללתו. ואחד ביד הורה, יימצא הוא את מותו." ~האורקל לזואי
- "יש מסיבות, ויש מסיבות פיצוץ ענקיות. ויש מסיבות אולימפיות. אם מתאפשר לכם לבחור, לכו על הסגנון האולימפי." ~פרסי על המסיבה באולימפוס
פרסי ג'קסון והקרב על המבוך
עריכה- "אם יש משהו שלא רציתי לעשות בחופשת הקיץ שלי, זה לפוצץ עוד בית ספר." ~ פרסי בתחילת הספר.
- "שיעור חדש, תלמידים! רוב המפלצות מתאדות כמשספים בהן חרב מארד שמימי. שינוי זה הוא טבעי בהחלט, ויקרה ברגע זה אם לא תזוזו אחורה!"~ פרסי פוגש את הטלקינים
- "ואז זה קרה. גרובר פתח את פיו, והצליל הנורא ביותר ששמעתי מימיי בקע מתוכו. זה נשמע כמו קול חצוצרה רק חזק פי אלף - צליל של פחד טהור." ~ פרסי על גרובר .
- "אנבת נעצה בי מבט זועם כאילו מתחשק לה להכניס לי אגרוף, ואז היא עשתה משהו שהפתיע אותי אפילו אפילו עוד יותר. היא נישקה אותי". (פרק 11 עמוד 220 שורה 12-13)
- "אבא שלי אל נחמד. הוא מעולם לא דרש ממני כרטיס ברכה ליום האב, ודאי שלא גולגולת של מישהו." ~ פרסי אחרי שאנטאיוס אומר לו שהמקדש עם הגולגלות נבנה לפוסידון.
- "באפילות מבוך האינסוף תצללו. האבוד, המת והבוגד יעלו. אדון הרפאים יחרוץ גורלות. ואחרית נצר אתנה, עתידה להתגלות. חורבן סופי עם מוות בן אל-מוות. על אהוב ייגזר גורל רע ממות." ~האורקל לאנבת'
- "זאת... זאת עוגת יום הולדת כחולה?" ~ ניקו לפרסי במסיבת יום ההולדת שלו.
"אני בת אתנה," התעקשה אנבת'. "והמבחן הזה הוא עלבון לאינטליגנציה שלי. אני לא מוכנה לענות על שאלות כאלה." חלק ממני התרשם מכך שהיא מוכנה לעמוד על עקרונותיה. חלק אחר ממני חשב שבגלל הגאווה שלה עוד ניהרג כולנו.
פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס
עריכה- "סוף העולם התחיל כשפגסוס נחת על מכסה המנוע של המכונית שלי." ~ המשפט הפותח את הספר.
- לפני שאאבד את האומץ הוספתי: "אני לא מקבל נשיקה למזל? ככה נהוג, לא?" חשבתי שהיא תכניס לי אגרוף. ~ פרסי על אנבת'
- "'אפית בעצמך?' שאלתי 'טייסון עזר לי' 'זה מסביר למה היא נראית כמו לבנה משוקולד' אמרתי 'עם אקסטרה בטון כחול'."~ פרסי ואנבת'
- "חמאת בוטנים!"~ קריאת הקרב של טייסון
- "מר ד'? הוא נאנח בלי להסיר את מבטו מהמשחק. באמת, פיטר ג'ונסון, כמה זמן ייקח לך ללמוד לזהות אותי ממבט ראשון? בערך אותו זמן שייקח לך ללמוד את השם שלי.רטנתי." ~פרסי ודיוניסוס.
- "קרונוס קם מתנודד על רגליו, והיתמר מעל משרתו. "מעשה בגידה," נהם. המוזיקה של גרובר המשיכה להתנגן ועשב צמח סביב גופו של אית'ן. אית'ן לטש בי מבט בפנים מכווצות מכאב. "כבוד רב יותר," התנשף. "לו רק היו... להם מושבי כס -" קרונוס רקע ברגליו וסדק נפער בריצפה סביב אית'ן נקמורה. בנה של נמסיס צנח מבעד לבקע הישר אל לב מנהטן- הישר אל חלל האויר. "טוב, איתו גמרנו." קרונוס הרים את חרבו. "ועכשיו השאר" ~ פרסי
- ""שלום, אבא. אתה נראה... צעיר."~ האדס לקרונוס.
- "עם כוח גדול בא צורך גדול לנמנם" ~ ניקו על כוחותיו של בן האדס.
- שש עשרה שנים ימלאו חרף כל המכשולים, לצאצאם החצוי של האלים הגדולים. סביבו ישקע עולם בשינה שאין לה סוף, להב מקולל את נפש הגיבור יקטוף. בחירה גורלית את חייו תקפד, את משכן האלים לקומם או לאבד.~ הנבואה הגדולה הראשונה.
- "הנשיקה התת ימית הכי טובה בכל הזמנים" ~ פרסי על הנשיקה התת ימית שלו ושל אנבת'