דף זה מכיל ציטוטים כלליים בנושא קרב רחוב.

קרב ברחוב

  • "בילוי אחר הצהריים מבחינתנו היה לרוץ אחרי חיות ולהרוג אותן. לפני שהומצא המקל עשינו את זה בשיניים ובציפורניים. אחרי שהחיות היו מתות, היינו הולכים מכות עם החברים שלנו על מי מקבל את הנתחים הטעימים. קשה להאמין שהייתה בעיית השמנה במקום שבו כדי לקבל אוכל טוב, היית צריך להיות בכושר. אז מכות זה לא עניין חדש." ~ גלעד גלזר
  • "אם דווקא כן בא לך לקחת את הסיכון לחטוף מכות בחזרה, אתה יכול לפנות לדרך האלימות – במסגרת החוק כמובן. להכות את הבוס, כנראה, יגרום לפיטורייך וככל הנראה גם לתלונה במשטרה, מה גם שיש לקחת בחשבון שהבוס עשוי להחזיר ואף לנצח אותך. דרך מומלצת יותר היא לתפוס חבר טוב, לעקם לו את היד ולהוריד אותו לדשא. אם הוא באמת חבר טוב, הוא ישתחרר מאחיזתך, יהדוף אותך לאחור תוך כדי ברכייה מכוונת היטב לבטן, וכך יחל קרב היאבקות ממושך שבסופו כל זכר לעצבים ייעלם. מה גם שמכות עם חבר זאת דרך מומלצת ביותר לשמור על כושר." ~ יאיר נתיב
  • "אני לא יכול לזכור את הפעם האחרונה שהלכתי מכות. בתור ילד זה קורה הרבה. כשאתה מבוגר, הרבה פחות. אנחנו נהיים פחדנים יותר, אנחנו משתדלים להתרחק כמה שיותר ממגע לא רצוי. נשיקה על הלחי, חיבוק מנומס – זה המקסימום. איפה הימים שהיינו מתפלשים על האדמה, ששים אלי קרב ברגע שניתן התירוץ העלוב ביותר (היה אאוט! לא היה אאוט!), ומתרוממים אחרי כמה דקות חבולים ודואבים, תוססים מרוב חיים, מתפוצצים מרוב טסטוסטרון. היינו יותר גברים כשהיינו ילדים. אני מביט בעצמי במראה: מתי הייתה הפעם האחרונה שהסנטר האצילי הזה ספג בומבה אדירה? מתי בפעם האחרונה נתתי למישהו טעימה מהאגרוף שלי? הרבה זמן עבר. הרבה יותר מדי." ~ דרור פויר
  • "אני לא שומר טינה. אני אוהב מערבונים. אני שייך לאסכולה של המערבונים. אז כאשר נקלעת לריב, לא היית הולך לקבל רובים וסכינים. אנחנו פשוט צריכים לחזור לרחוב בלי מצלמות וללכת מכות כדי לגמור עם זה." ~ קארל מלון
  • "כשאני חושב על ללכת מכות - המלה חושב לא מתאימה כמובן - אני חושב כמעט רק על מכות שאחטוף בפרצוף, משהו משפיל, מלכלך, לח ודביק, מין עכביש רטוב שיימחץ עלי, ועדיין עיקר הפחד הוא מהכאב. ומאותה סיבה, כמה שזה נשמע מוזר, אני מפחד גם מהמכות שאני אכה."
  • "אם אתה עדיין לא מבין למה לא כדאי ללכת מכות, כדאי לך לבקר בחדר מיון בשעות הלילה המאוחרות של סוף השבוע: כמויות מסחריות של נוער מדמם וחבול ממלאות את המיטות, בליינים עצבנים עם עיניים טרוטות מסמים ואלכוהול גוררים בפיזור נפש את חבריהם המדממים, חוסמים קילוחי דם מהבטן ומהראש בחולצות יציאה מקומטות, מאיימים על הרופאים באלימות, דורשים כבוד ומנסים להמשיך את הקרב עם כל מי שאפשר." אסף קמר
  • "אני רוצה לחשוב שאוכל להגן על עצמי אם אצטרך. ככה אני אוהב לחשוב, להאמין שאני מסוגל לקרוע את כל מי שמולי." ~ ברוס ויליס
  • "אם ראית את הסרטים הנכונים אתה יודע ששפה נפוחה, פנס בעין וכמה מכות יבשות יכולים להביא לך הרבה מאוד כבוד, במיוחד אם נלחמת במישהו כדי להשיג אותם." ~ ליאור שרם
  • "באופן שבו מתואר מועדון הקרב בספר הוא נדמה כעונה על צורך תרבותי טבעי, כמשהו אינטגרלי הנובע מהחיים עצמם: ללכת מכות זה כמו לשבת בבית קפה או לצפות בטלוויזיה. כי מכות, כאמור, הן סוג של תרבות." ~ עמיחי שלו, על מועדון קרב
  • "אם צריך ללכת מכות איתו, גם נלך מכות. אבל הוא יודע גם לפעמים להיות רך." ~ רומאריו פירס, על קובי רפואה
  • " 'Rumblr' היא אפליקציה מבוססת מיקום שפועלת כמו טינדר, רק שבמקום לחפש פרטנר למיטה או לדייט, הגולשים בה מנסים לאתר חבר לקרב אגרופים קשוח. ממש כמו בטינדר, האפליקציה מאפשרת לכם לדפדף בין המועמדים הפוטנציאליים ולסמן עם מי הייתם רוצים ללכת מכות ועם מי פחות. שני מועמדים שסימנו זה את זה יוכלו לדבר בצ'אט ולתאם את הקרב ביניהם. כמו כן, היא כוללת מפה שמסומנים בה אנשים באזור המעוניינים ללכת מכות והיכן מתנהלים קרבות שהגולשים קבעו. ישנה אפשרות גם לפלטר לפי קרבות רק של נשים או רק בין חבורות." ~ עדי רם