רבי יוחנן

גדול אמוראי ארץ ישראל בדור הראשון, חברו של ריש לקיש, מייסד הישיבה בטבריה.

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא), גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני. היה כשמונים שנה ראש ישיבה בטבריה. תרומתו בתחומי ההלכה והאגדה ממלאים את דפי שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, וכן המדרשים. פעילותו משתרעת החל מהרבע הראשון של המאה השלישית לספירה ועד כמעט לסיומה של המאה. תרומתו של רבי יוחנן לחתימת התלמוד הירושלמי הינה גולת הכותרת של חייו.


נאמר עליו

עריכה
  • "הרוצה לראות יופיו של רבי יוחנן, יביא כוס של כסף צרוף וימלאנו גרעינים של רימון אדום, ויעטר זר של ורד אדום על פיו, ויניחנה בין חמה לצל – אותו זוהר מעין יפיו של רבי יוחנן הוא." ~ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, פ"ד, א'
  • "רבי יוחנן מכל מה שהיה אוכל היה נותן לעבדו, והיה קורא עליו 'הלא בבטן עשני עשנהו ויכוננו ברחם אחד.' (איוב ל"א, ט"ו)" ~ תלמוד ירושלמי, כתובות

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ המקבל אותו בסבר פנים יפות