רוז בלבול (1910 - 2012) היא ביוכימאית ישראלית.


  • "עבדתי על הדוקטורט שלי אצל פרופסור משה ויצמן, האח של חיים ויצמן."
  • "בניתי את הכול בשתי ידיי, מדינת ישראל לא עזרה לי בכלום. אמרו לי שאני רודפת אחרי חלום בלתי אפשרי."
  • "גיליתי שביריחו היו שמונה עצי פפאיה. הייתי זקוקה לאישור ממחלקת הבריאות של המנדט כדי שיורשה לי לחקור אותם. הייתי יורדת ליריחו בארבע בבוקר בשביל להוציא את חלב הפרי."
  • "על־יד רמלה, יצא פתאום מאיזו חושה קטנה גבר לבן וזרק משהו על האוטובוס. האוטובוס נסע מהר כמו משוגע, הפצצה הזאת נפלה על הכביש, שמענו בום! [...] זאת הייתה הפגישה הראשונה שלי עם טרוריזם."
  • "את לימודיי האקדמיים התחלתי באוניברסיטה של בוקרשט, הלימודים לוו בהתנכלויות אנטישמיות ממוסדות. למשל, את בחינות ההסמכה קבעו במיוחד ביום־כיפור, וזאת בנוסף לשיטת ה'נומרוס קלאוזוס' שהגבילה את מספר הסטודנטים היהודים. לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, המצב הלך והורע."
  • "לאחר שהוכרזתי כמי שזכתה להצטיינות במקום השני בכיתה (עם שם כמו רוז פרל לא יכולתי להיות במקום הראשון). קולגות מבית־הספר חיכו לי כשיצאתי מהכיתה כשהם מנופפים עיתון באידיש מול פניי. הם אמרו לי ברומנית: 'קראי זאת, יהודייה מלוכלכת', אני לא יכולתי לקרוא את זה, ואמרתי 'אני מצטערת, אני לא יודעת לקרוא אידיש', ואז אחד הבנים היכה במצחי באגרופן."
  • "באחת הפעמים הגיעו לדירתי שלושה סטודנטים מכיתתי שהצדיעו במועל־יד 'הייל היטלר'. הם אמרו: 'שמענו שהגעת למקום השני בבית־הספר ואנו מציעים לך לעזוב את רומניה עד השעה שמונה, אחרי כן לא נהיה אחראים לחייך'... זה היה המצב. לקחתי מונית ומיהרתי לפרופסור שלי ושאלתי מה עליי לעשות."

קישורים חיצוניים

עריכה