פתיחת התפריט הראשי

יום הכיפורים

חג יהודי החל בי' בתשרי
"יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים" (1878), ציור של מאוריצי גוטליב

יום הכיפורים הוא אחד ממועדי ישראל, חל בעשרה בתשרי ונחשב ליום הקדוש ביותר בשנה. במוקד היום עומדות התשובה והסליחה, ועל פי ציווי התורה וחז"ל נוהגים בו עשרה איסורים ובהם: אכילה, שתייה, רחיצה וקיום יחסי אישות.

מאפייני היוםעריכה

  • "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם." ~ ספר ויקרא, פרק טז, פסוק ל
  • "אמר ר’ עקיבא: אשריכם ישראל ! לפני מי אתם מיטהרין, ומי מטהר אתכם - אביכם שבשמים, שנאמר: 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'; ואומר: 'מקוה ישראל ה’' – מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל." ~ משנה מסכת יומא ח ט
  • " 'שחורה אני ונאווה' (שיר השירים א' ה') – שחורה אני כל ימות השנה, ונאווה אני ביום הכיפורים." ~ מדרש רבא, שיר השירים א'
  • "שני ימים יש בשנה שהאיסור לאכול בהם מיותר – תשעה באב ויום כיפור. בתשעה באב – מי יכול לאכול? וביום כיפור – מי רוצה לאכול?" ~ רבי לוי יצחק מברדיצ'ב
  • "לּא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּיפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין... וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים." ~ רבן שמעון בן גמליאל, משנה מסכת תענית ד', ח'
  • "יום הכיפורים הוא אתגר עבור הציבור החילוני. אתגר הקורא להכניס חוויות של קדושה ותשובה אל סדר יום ריבוני וחופשי מציוויה של ההלכה. אבל דווקא יום זה יכול שיהא שער כניסה: בחירה כתחליף לבריחה." ~ ד"ר שגית מור-המכללה האקדמית בית ברל,[1]
  • "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר." - מסכת יומא, פרק ח', משנה ט'

תשובה בין אדם לחברועריכה

  • "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו." ~ משנה מסכת יומא ח ט
  • "אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס: ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול – מוחל בלב שלם ובנפש חפצה. ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה, לא יקום ולא יטור, וזה דרכם של זרע ישראל וליבם הנכון." ~ רמב"ם, הלכות תשובה פרק ב' הלכה י'
  • "אנחנו מכים על החטא בדרך כלל על חזהו של הזולת. בואו נתחיל להכות על חטא על חזנו שלנו עצמו, ואם כל אחד יעשה כן נהיה חברה יותר אנושית, מוסרית, יהודית וערכית." ~ הרב ישראל מאיר לאו, לשעבר הרב הראשי, בראיון ליום הכיפורים [2]

תשובה בין אדם למקוםעריכה

  • " 'שובה ישראל עד ה' אלהיך' (ספר הושע, פרק יד, פסוק ב) – צריך לשוב, עד שיהיה ה' אלוהיך – האלוהות שלך." ~ המגיד מקוז'ניץ
  • "כששוכחים את מהות הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלוהים, אל נשמת כל הנשמות." ~ הרב קוק, אורות התשובה טו י
  • "רצוני להתוודות, לתת דין וחשבון לעצמי, לתת דין וחשבון לאלוהים, זאת אומרת למדוד את חיי, מעשי לעומת האידיאל הגבוה, הטהור ביותר אשר עומד לפני, להשוות מה שהיה צריך להיות לעומת מה שהיה." ~ חנה סנש מתוך יומן אישי, נכתב בערב יום הכיפורים, 11 באוקטובר 1940

בספרותעריכה

  • "מה אהבתי את לילי יום הכיפורים. שערי השמים פתוחים והקדוש ברוך הוא כביכול מרכין עצמו לשמוע תפילתן של ישראל. והוא אינו צריך להרכין, שהרי הוא מכיר לבו של כל אדם, אלא מפני חיבתן של ישראל מרכין עצמו, כאב שמטה אוזנו כלפי בנו הקטן." ~ ש"י עגנון, "פי שניים"
  • "אדם מישראל ביום הכיפורים, אפילו הוא יחידי במדבר, יכול ליחד את לבו לקונו." ~ ש"י עגנון, "פי שניים"

בשירהעריכה

  • "בא יום כיפורים, תוגתו נשאה עימה הרוח." ~ דודו ברק
  • "בערב יום הכיפורים הפלגנו מניסיונות שתמו אל ניסיונות שהחלו. ערב יום הכיפורים היה לנו ראשית הזמן בדממת אי שהאיר." ~ זלדה
  • "אֲנִי מְפַזֵּר אֶת יום הַכִּיפּור עַל פְּנֵי כָּל הַשָּנָה. עֲנָבִים בְּשֵלִים בְּעונָתָם. אַךְ אֵיךְ יַבְשִילוּ חֲטָאִים וְכַפָּרָתָם בְּיום אֶחָד?" ~ יהודה עמיחי

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה