שושנת רוחות
שושנת רוחות הוא ספר שירים מאת חיים גורי שיצא לאור ב־1960.
- "גם האביב חוזר מתוך הרגל."
- "שחר בא לראות את הבוסתן."
- "לא היה לי זמן. מחצית חיי."
- "אני מרבה ללכת ולנחש ונהנה מהספק."
- "לא עבר זמן רב ונשארו הערב והים."
- "אין נרות לפני שיעריב היום."
- "איש ימות לפני זמנו הלילה."
- "שם, איתי, עודם עפים הנשרים."
- "אישה פושטת שמלתה. שוכבת לבדה."
- "את צוחקת וגם אני צוחק כעת."
- "יש איגרת שאיננה אובדת בדרך."
- "רוח על שערך, רוח על פניי השבות לתחייה."
- "כאן הולכת ומסתיימת העיר ומתחיל הים."
- "הפעמון צילצל שעות בין הקירות ובין הרהיטים."
- "שנותיי ההולכות ממני, מבלי שאוכל לומר או לעשות דבר מה."
- "אין חוקר הלילה. אין נחקר. אין איש־צודק בעקבותיי בקצה הרחוב."
- "נדמה לי כי השקט הוא ככלות. ואני בטרם. כמו רעב."
- "בניתי משפטים של תנאי. אבל המוות בא ללא תנאים."
- "הרגיל להלך בלילות לבדו מכיר בעל פה את ריחות הדרך."