2A00:A040:19C:600C:C908:6575:1DCE:577B

• העברתי לכאן את הטיוטה. טיוטות אינן של של ערכים ספיצפים אלא של משתמשים. רצוי להעבירה לדף נפרד של טויוטה בתוך דף משתמש שלך, כך:

משתמש:2A00:A040:19C:600C:C908:6575:1DCE:577B/טיוטה. בברכה, --קליאו - שיחה 19:35, 21 במרץ 2021 (IST)

מיועד להעברה לטיוטה בתוך דף משתמש

נטלי פורטמן (באנגלית: Natalie Portman; נולדה בשם: נטע-לי הֵרְשְׁלַג; נולדה ב-9 ביוני 1981) היא שחקנית קולנוע, במאית ומפיקת קולנוע אמריקאית-ישראלית, זוכת פרס האוסקר על תפקידה בסרט ברבור שחור.

---

• זה היה נפלא לשחק מלכה צעירה עם כל כך הרבה כוח. אני חושב שזה יהיה טוב עבור נשים צעירות לראות אישה חזקה של פעולה שהיא גם חכמה ומובילה.
• "שחקנים צעירים לעיתים קרובות לא חושבים על ההשלכות של ביצוע עירום או סצינות מין. הם כל כך רוצים את התפקיד שהם מסכימים לנצל אותם, ואז בסופו של דבר מביכים משפחה, חברים ואפילו זרים."
• התחלתי לעשות זאת בגיל 11. בגיל 20, אני יכול לומר, זה מספיק. ~ על משחק
• אני תמיד בטלפון כי בדרך כלל אני לא עם אנשים שאני רוצה להיות איתם.
• הרבה דברים שאנשים אומרים עליה, אני שומע את זה והבטן שלי נופלת בגלל שהיא כל כך סקסיסטית. אתה שואל אנשים למה הם לא אוהבים אותה וזה בגלל שבעלה בגד בה! ברור שזו לא הייתה הבחירה שלה. היא כל כך הרבה יותר מלוטשת ומנוסה מכל אחד אחר. אמש, חבר, עובד סוציאלי בלוס אנג'לס שעובד עם ילדים מוחלשים, אמר כי הנערות האלה שמעולם לא התעניינו בפוליטיקה כל כך מתרגשות עד שאישה עשויה להיות נשיאה. כלומר, תראה כמה נשים בממשלה ... הילרי היא אחת מה, [קומץ] סנטוריות? אני גם אוהב את אובמה. אני אפילו אוהב את מקיין. אני לא מסכים עם עמדת המלחמה שלו - וזה ממש עניין גדול - אבל אני חושב שהוא אדם מוסרי מאוד. פגשתי אותו ואת הילארי באותו יום, בעצם, כשנסעתי לוושינגטון עם פינקה [עמותה שנותנת הלוואות לנשות עסקים במדינות מתפתחות]. הילארי הייתה ללא ספק האדם החכם ביותר שפגשתי באותו יום. פשוט מרוכז לחלוטין, וידע יותר על הנושאים מכל אחד אחר, וכל כך יכול היה לעבור מדבר אחד למשנהו. ~ [על הילרי קלינטון]
• אני מקבל כמו 400 תסריטי שואה. זה מה שאתה מקבל על היותך השחקנית היהודייה בגלוי!
• עשיתי כמו סרט אחד בשנה אז לא עשיתי כל כך הרבה סרטים. הרבה בנות בגילי עשו כבר 40, אז אני מניחה שאני קצת מאחור.
• ברצינות, הייתי ממש רוצה לתפוס את שדיה של סקרלט. יש לה יפות. ~ [על סקרלט ג'והנסון].
• אנו חיים בעולם אלים, אך מאז הצלחתם של סרטים כמו ספרות זולה (1994), נראה כי בכל סרט יש אלימות מסוימת, והוא משמש כעת כצורה של קומדיה: הקהל נמצא כעת מעודדים לצחוק כשאנשים מפוצצים את הראש. אני פשוט לא אוהב לשמוע אנשים צוחקים מאלימות. ~ על אלימות בתקשורת
• אני גם מרגישה שאני מודל לחיקוי חיובי בכך שאני לא מעמיד את השכלתי.
• אני רוצה להשתמש במכללה כדי לחקור באילו קריירות אחרות אני עשויה להתעניין.
• אני לא יודע אם משחק זה מה שאני רוצה לעשות למשך שארית חיי, זה בדיוק מה שבסופו של דבר, אתה יודע, עשיתי כשהייתי קטנה, ואני די גדלתי עם זה.
• יש עוד כל כך הרבה מה לעשות בעולם. רק להתעניין בסרטים זה יגביל את חיי.
• אני חושב שבית הספר כל כך קשה יותר מהחיים האמיתיים. אנשים כל כך הרבה יותר מקבלים כשהם מבוגרים.
• חמוד הוא כאשר אישיותו של האדם זורחת דרך מראהו. כמו בדרך בה הם הולכים, בכל פעם שאתה רואה אותם, אתה רק רוצה לרוץ ולחבק אותם.
• קל להפריד לפוליטיקה ממשחק. אני מאוד מעוניין בזה, אף על פי שלעולם לא הייתי מועמד לתפקיד. אבל אחרי זה, כל מה שאני עושה נראה לי מוזר מאוד. ~ (ראיון, אוקטובר 1999)
• יש הרבה חסר בצד האינטלקטואלי ובצד הערכי כשאתה שחקן. (17 נובמבר 1999)
• כשנשאלה על ידי הקוסמופוליטן הגרמני אם ברצונה להביא את עצמה לבת, ~ ענתה: "טוב כמובן. אני אדם טוב, נחמד, חכם, שנון, אמין, מכיר אנשים נחמדים, לא עושה סמים ומרוויח הרבה של כסף." על מה שהיא אוהבת בהוריה: "הם הבהירו די ברור שהם מאמינים שאני יכול להיות נהדר. לו הוריי היו מצפים ממני פחות, לא הייתי האדם שאני עכשיו. ואני מאוד מרוצה מעצמי." . (קוסמופוליטן גרמני, מרץ 2000)
• אני לא מתכננת להיות שחקנית כמבוגרת, אני מתכנן דברים אחרים לעתיד שלי. ~ (מגזין ונציה, יולי 1995)
• אני לא חושב שאצליח להתמודד רק עם משחק, כי אני לא יודע אם אתה מצליח להשתמש במוח שלך כל כך הרבה. אתה עושה, לתפקידים מסוימים, אבל לא לרוב. משחק הוא יותר תחביב עבורי.
• מעצבת הולכת לתת לי משהו ללבוש. זו ההטבה הכי מדהימה שיש לי. ~ כשנשאלת על שמלת הנשף שלה
• לא היה לי את הצורך הבלתי פוסק הזה להיות שחקנית. לא הייתה בי את האש הזו - בשום שלב. ועדיין, אני לא חושב שיש לי את זה בתוכי.
• אני לא ממש יודע אם משחק היה הופך בסופו של דבר לתשוקה שלי כמבוגר, או אם יש משהו אחר שהייתי מוצא אלמלא הייתי בחנות הפיצות. זה מה שהמכללה עוזרת לי לחקור.
• אני מוכנה לזרוק את הסרטים ולהמשיך בספרים. יש כל כך הרבה דברים אחרים, וזה ירגיש מגביל לומר "לפעול זה בשבילי." אני אוהב פסיכולוגיה. זה מה שאני לומד עכשיו. זה כנראה יהיה קשה, בגלל העיסוק הנוכחי שלי, להיות פסיכולוג קליני, אבל בהחלט יכולתי לעשות מחקר. והייתי רוצה שתהיה לי משפחה גם יום אחד.
• זה נורא להיות אובייקט מיני בכל גיל, אבל לפחות כשאתה מבוגר אתה יכול לקבל את ההחלטה אם אתה רוצה להשפיל את עצמך.
• אני לא מסתובבת עם הציצים שלי בפרצוף של אנשים. ~ (רולינג סטון (ארה"ב), יוני 2002)
• לא יכולתי להיות אנורקסית כי אני אוהבת אוכל יותר מדי ולא יכולתי להיות בולימית כי אני שונאת להקיא יותר מדי.
• רציתי להיות אסטרונאוט, רופא, וטרינר - אלה דברים שאמרתי בראיונות. לפני כן רציתי להיות בת ים ופיה.
• הייתי בקשר לאחרונה עם מישהו שצעק עלי שאני יותר מדי בראש, אתה יודע? הוא אמר "חשבתי יותר מדי על הכל."
• בדרך כלל אני רץ עכשיו שלוש או ארבע פעמים בשבוע. זה די משעמם, אבל זה כל כך שווה את זה. זה עשה פלאים למצב הרוח שלי.
• בעצם יש לי גוף של ילד קטן. הם אומרים לי, "אוקיי, זה המקום בו נדחוף את המחשוף שלך," ואני כאילו, "איזה מחשוף?".
• בנסיעה דרך מרוקו עם מדריך ושינה באוהלים: הם ידעו שאני ישראלי, ובכל זאת הם עדיין פתחו לי את דלתות בתיהם והציעו לי תה. כולם היו נחמדים ומסבירי פנים.
• לבני דוריי בישראל אהבה לחיים מדהימה. שם, אין קיום מפואר ועשיר של מוצרים חומריים של סרטים הוליוודיים, כל יום הם נאבקים לשרוד, אך עדיין יש להם התלהבות שקשה למצוא במקומות אחרים.
• סבי היה יהודי פולני וסוציאליסט, וכילד עזר לארגן מחנות מיוחדים כדי ללמד חקלאות לכל הצעירים שעברו לישראל, שם הקימו את הקיבוץ הראשון בשנת 1930.
• רציתי להיות מסוגל לגבש את הזהות המינית שלי. אם אנשים אחרים חושבים לך כאובייקט מיני כלשהו, ​​עומדות בפניך שתי אפשרויות: או לקיים את זה ולהיות סופר-מינית או למרוד בה ולהיות סופר-מיני.
• אני השחקן נגד השיטה. ברגע שאנחנו מסיימים סצנה, אני צריך לחזור להיות אני, כי זה מפחיד אותי. אבל היה קשה לא לקחת את זה הביתה איתי. הייתי מרגיש מרומה כשאלך הביתה. היו לילות סוף שבוע ששכבתי במיטה במקום לצאת עם החברים שלי.
• הייתה לי חוויה מוקדמת גרועה כאשר ליאון (1994) יצא. אני ממש גאה בסרט, אבל היה לי מוזר להסתכל על אובייקט מיני כשהייתי בן 12.
• אני חושב שזה דבר ממש יפה שיש לנו הכרה בתעשייה שלנו - אבל זה לא כל כך חשוב.
• אבל עלינו לזכור שכמעט כל הסרטים נכתבים ומבויימים על ידי גברים. דמויות נשיות הן נשים שדמויות גברים, ולכן זו תמיד הדמות הקלאסית הזו של אישה סקסית עם תמימות ילדותית.
• אתה נכנס למועדון חשפנות נחמד, אלה שבהם מתייחסים לנשים בצורה טובה - ברור ש"בסדר "ניתן להתווכח - והנשים פשוט נראות כל כך חזקות. לנשים יש שליטה מלאה; הם יכולים להשיג מה שהם רוצים מהבחורים האלה. אבל הם מבינים שזה חוזה שבשתיקה: הם ככה כי גברים רוצים שהם יהיו כאלה. ברור שאם הגברים היו רוצים אותם על הרצפה מקרצפים את הנעליים הם כנראה גם היו עושים את זה.
• אני רואה שחברותיי, כבר בגיל 23, חושבות: "באיזו קריירה אוכל לבחור שתתאים גם ללדת ילדים?" וזה מגביל. ואילו החברים הגברים שלי לא חושבים ככה. (מגזין בכורה)

על הסרט לוליטה (1997)

• אני לא חושבת שצריך לקיים סרט שבו ילד מקיים יחסי מין עם מבוגר
• אני חושב שיש מספיק ניצול שם שלא צריך לעשות יותר
• תן לי להגיד לך, הסרט הזה הולך להיות משוחרר

על קולג'

• אני הולך לקולג'. לא אכפת לי שזה הרס לי את הקריירה. אני מעדיף להיות חכם מאשר כוכב קולנוע.

• אני לוקח את זה יום יום. כרגע אני אוהב לשחק, אבל אם משהו אחר מעורר את העניין שלי בקולג ', אני אעשה את זה. זה כל כך מגביל לומר שזה זה למשך שארית חיי. יש כל כך הרבה דברים שמעניינים אותי: אני אוהב מתמטיקה, מדע, ספרות, שפות. ~ על משחק
• בקולג' התחלתי לחקור עבור פרופסור וכך הפכתי להיות חלק מהארגון שקידמה מלכת ירדן: הקרן לסיוע קהילתי בינלאומי. זה מציע נקודות זיכוי, ומציע הלוואות כסף קטנות לנשים שרוצות להקים עסק משלהן. העניין נמוך מאוד והתוצאות יוצאות דופן.
• אני חושב שבמיוחד בשנים הראשונות לקולג', הגוף שלי התחיל להשתנות הרבה. יש לי ירכיים. חילוף החומרים שלך משתנה; אתה לא מתאמן כל כך הרבה. רצתי מסלול כמה שנים בתיכון, וגם רקדתי. תמיד עשיתי משהו. בהרווארד אתה לא ממש מצטרף לקבוצה אלא אם כן אתה כוכב.
• -----
• [על קירח] יש אנשים שיחשבו שאני ניאו נאצי או שיש לי סרטן או שאני לסבית. אחרי כל התסרוקות המטורפות שהייתי צריך לסבול לסרטים, זה די משחרר שאין שיער - במיוחד בחום הזה. בצילומי מלחמת הכוכבים: אתה לומד אחרי הסרט הראשון שלך עם מסך כחול, ועוד אחרי השני שלך, עד כמה אתה צריך להתכונן. אתה צריך לבוא עם הנוף, הדמויות, כל העולם, כמו גם מה שקורה איתך. לעתים קרובות אתה מדבר עם סרט במקום דמות, ואתה צריך להקרין מה הם חושבים, מה קורה, איך הם מתייחסים אליך. בצילומי Free Zone (2005) בירושלים: ישנתי חמש שעות בלילה ורצנו ממקום למקום והמציאנו את הסיפור תוך כדי. יש סצינה שבה זרועותיי נחשפות ואני קרוב מאוד לבחור. אנשים התעצבנו ועברנו למקום אחר. זה היה פשוט מטורף כי הם כינו אותנו נאצים, ואני חושב שזה קצת הרבה. הייתי הגיל הקדום כשהייתי צעיר יותר, ועכשיו אני הילדותית, מה שבסופו של דבר אומר שנשארתי אותו דבר. וזה לא סימן טוב. אנשים חושבים שתעשיית הקולנוע הולכת להשחית אותי. לא ממש הייתי בבית כשחבריי ניסו סיר בפעם הראשונה. תמיד הייתי סביב מבוגרים שלא קיללו או עישנו או עשו דבר כזה סביבי. האנשים שאת סודותיהם שאני הכי רוצה לדעת הם אנשים שבאמת יש להם משפחות ונישואים כמו גם קריירות - אנשים כמו מריל סטריפ , קייט בלאנשט ו ג'וליאן מור . אני חושב שאם הייתי כמו אמצע שנות ה -30 ועדיין לא היו לי ילדים, כנראה שהייתי מתחיל לאמץ או משהו כזה. Aargh, אין לי אפילו חבר, ואני מדבר על ילדים! בכיכובו של Closer (2004): זה לא נצלני, אבל זה קשור למין. אסור לילדים. זה בהחלט דבר אחר מבחינתי, אבל אני מרגיש שאני מספיק מבוגר כדי להתמודד עם זה עכשיו. אני קצת מבין יותר איך להתמודד עם זה בפומבי, וזה לא מנפץ אותי. אני לא צריך ללכת לבית הספר למחרת ואנשים יהיו כמו, "אה, ראיתי אותך בסרט ההוא; היית מאוד מלוכלך.". (על איזה משלושת פריקוולקס של מלחמת הכוכבים היא המועדפת עליה) כולם כל כך שונים, פרק III מאוד אפל ותובעני הרבה יותר, כולנו יודעים שאנאקין הופך לדרת 'ויידר אבל לראות את המעבר הזה כואב מאוד. אז כשיש לך סיפור כה כהה לעבוד איתו זה דורש ממך כשחקן לעבוד קשה יותר. אז למרות שעדיין לא ראיתי את הסרט, הייתי מניח שהאחרון הוא האהוב עלי. התחלתי את מלחמת הכוכבים כשהייתי בן 14 ואני אהיה בן 24 כשהסרט האחרון ייצא, אז הסרטים האלה היו 10 שנים מחיי ועכשיו אני פשוט מנסה לעשות משהו אחר. אני מסכים עם התיאוריה של וולטר מורץ 'לפיה לדיגיטל לעולם לא יהיה כוח רגשי או חזותי ש
• הוקסמתי במיוחד מלימודי זיכרון. היה אחד שביקש זיכרונות טובים ורעים של אנשים, ואז בדק אם יש להם תוכן. אך אנשים לא פתולוגיים, אנשים השומרים על מוח מאושר ובריא, לא יכלו לספק זיכרונות שליליים. הם היו אומרים, "אבל למדתי את זה מהניסיון"; הם יהפכו את הזיכרונות השליליים שלהם לחיוביים. אני מקבל עותק של כל דמות פעולה ממלחמת הכוכבים. אני שולח אותם לצדקה. כמה ממש מגניבים שאני שומר. כאילו יש דבר גלובוס שלג עם אחד מחלליות החלל, שהוא גם תיבת נגינה, שאני מאוד אוהב. (נשאל אם הזכייה בגלובוס הייתה זעזוע) אלוהים, כן! הייתי כל כך בטוח שאני לא הולך לזכות בזה, עליתי למריל סטריפ (מועמדת ל"מועמדת המנצ'ורי " (2004)) לפני התוכנית ואמרתי" אתה יורד. " עשינו הצגה ביחד, אז הכרתי אותה די טוב, אבל מבחינתי זו הייתה בדיחה גדולה, כאילו אני הולך לנצח נגד מריל-כן, נכון. כשקראו בשמי, כל מה שיכולתי לחשוב היה, הו לא, מריל תהיה כועסת עליי! (על השרשרת שנתנה לג'וליה רוברטס ) אה, טעיתי לומר לאדם אחד שעשיתי את זה - עכשיו כולם אוהבים את הסיפור הזה! זו הייתה בסך הכל בדיחה, כי היו הרבה מילים מלוכלכות בתסריט, ובכל פעם שג'וליה נאלצה לומר מילה רעה, היא הסמיקה. הרגע שאתה קונה את הרעיון שאתה מעל לכל אחד אחר הוא הרגע שאתה צריך להטיח בפרצוף. אני באמת מתחיל להרגיש שעלי לפתוח במהפכה נגד עקבים, למרות שזו לא תהיה מהפכה דרמטית. כולם מסביבי אומרים, "אתה צריך ללבוש עקבים." זה מבוסס על רעיון מטופש כלשהו שרגליים ארוכות יותר יפות יותר. בכיתה ז 'בכיתי כל יום ויום כשחזרתי מצילומי המקצוען. החברים שלי לא היו החברים שלי. הם אמרו, "היא חושבת שהיא כל כך חמה עכשיו", דברים כאלה, וזה היה הדבר הכי כואב שעברתי. ברור שלא היו לי חיים קשים כל כך. (מגזין ג'יין, 1999) אשלי ג'אד ואני נסענו למקום הזה שנקרא Broken Spoke. אתה נכנס וכולם חובשים כובעי בוקרים וגברים ניגשים אליך ומבקשים ממך לרקוד. רקדנו את שני השלבים יחד, וכל הגברים האלה עלו ואמרו: "זה לא נכון לראות שתי נשים רוקדות. בואו נחתוך!". היו סיפורים בבית על מה שקרה להם (סבה וסבתה בשואה), ולא כל כך דיברו. הייתי צריך להיכנס לאתר לקרוא את התיאורים של סבי על מה שקרה למשפחה. [על טום טייקוור , ועבדנו איתו במהלך המשבר האישי שלו] בפעם הראשונה שנפגשנו הצלחנו לספר זה לזה כל כך הרבה על החוויות האישיות שלנו ועל מה שעבר עלינו כרגע - החוויה שלי הייתה קשה באותה מידה ומפתח אחד עבורי, אם כי ברור שהוא קצת יותר מתבגר מזה של טום. זה היה חלק ממה שגרם לסרט להיראות כמו חיפוש משותף אחר משהו, משלחת משותפת. [על הירי בסצנת מועדוני החשפנות בעירום לחלוטין] אתה לא יכול לעשות את הדברים האלה בחצי פנים, כוונת המילים. [שאלה איך היא רוצה שיזכרו אותי] אני לא אוהב את השאלה הזו. שאלה זו מספקת אירוניה רק ​​אם אתה מת בטרם עת. [מרוקו] כשסיימתי את וונדטה (2005), הלכתי לכמה ימים כמעין מתנת יום הולדת לעצמי. יצאתי למדבר וסערה מדהימה התחוללה, שכל כך יוצאת דופן במדבר. גמרתי באוהל עם ששת הזרים שפגשתי זה עתה, ונסעתי איתם קודם על גב הגמל. היינו וצפינו בברק המדהים הזה באמצע המדבר. האוהל רעד והייתה חוויה מרגשת באמת. אני שואף לעשות עוד קומדיות כי אנחנו אף פעם לא רואים מספיק טובים. כשהייתי בת תשע ולמדתי בבית ספר יהודי, הגשנו ארוחות צהריים כשרות שונות. לא היינו כשרים בבית. אמא שלי נהגה להכין לי כריכים לסלט עוף ואני אצטרך לשקר לכולם ואמרתי שזו טונה. "זה לא מריח כמו טונה," הם היו אומרים. [על הכנה לתפקידה כמלכה אמידלה] ג'ורג 'עבד איתי רבות, בשינוי קולי ותנועתי ובדרך בה נשאתי את עצמי. עבדנו על המבטא הזה ש ... קצת הולך לדורות ישנים ומבוגרים של שחקניות שהשתמשו במבטא בלתי מזוהה. "האם זה אמריקאי או שהוא בריטי?" והתבוננתי בלורן בקאל , אודרי הפבורן , קתרין הפבורן . אם אתה מסתכל עליהם, קולם והקומה הם כל כך מלכותיים, אפילו בדמויות היומיומיות שלהם. ובדיוק בגלל זה השתמשתי בזה כדי לדגמן אחרי. [על שהצטערתי שעשיתי עירום]: אני ממש מצטער שלא הקשבתי לאינטואיציה שלי. מעכשיו אני הולך לסמוך יותר על המעיים שלי. לפעמים הדבר החזק ביותר שאתה יכול לעשות הוא להגיד לא. [בסצנת עינויים שצילמה עבור רוחות הרפאים של גויה (2006)] בשנה שעברה עשיתי משהו שלא היה לי נעים איתו, ואני ממש מצטער שלא הקשבתי לאינטואיציה שלי. הייתה סצנה בסרט שהרגישה לי לא הולמת, אבל לא רציתי להכות גלים ... מעכשיו אני הולך לסמוך על המעיים שלי יותר. לפעמים הדבר החזק ביותר שאתה יכול לעשות הוא לומר 'לא'. (מגזין המצעד) [על הסכנות שבסלבריטאים מוקדמים מדי] התמזל מזלי שרוב הנפילות הגדולות שלי הוחמצו על ידי הצהובונים. ואני חושב שהאנשים האחרים לא היו כל כך ברי מזל. זה דבר מסובך, ולאו דווקא דבר חיובי, שצעירים עובדים ומחפשים תשומת לב מסוג זה. קבלת תשומת לב מסוג זה משנה אותם. בסך הכל, כדי לקבל הבנה עמוקה ומלאת ניואנסים של התנהגות אנושית, אמנות היא הדרך הטובה ביותר. [על הרגשות המעורבים שלה לגבי עירום] אני ממש לא מתחננת לעשות עירום. אני חושב שזה יפה בסרטים, ומין הוא חלק כל כך גדול מהחיים, ועירום הוא ללא ספק המצב הטבעי שלנו. זה לא הבעיה שלי. הבעיה שלי היא שאני מרגיש שזה מוריד משהו ממה שאתה עושה. וגם שניתן להשתמש בו אחר כך למטרות שונות. מופקע לא נכון. (על מריל סטריפ ) אתה מסתכל על מריל סטריפ, שהיא כה פנומנלית, פריקית, ובמובנים מסוימים זה פשוט מוזר שהיא מעולם לא הייתה סמל מין. אבל זה תמיד היה קשור אליה - ועכשיו זה לא משנה שהיא מזדקנת, כי אנחנו רק רוצים להמשיך לראות אותה בתור אדם מעניין. תמיד ניסיתי להתרחק ממשחק יהודים. אני מקבל, כמו, 20 תסריטי שואה בחודש, אבל אני שונא את הז'אנר. יש עוד כל כך הרבה מה לעשות בעולם. רק להתעניין בסרטים זה יגביל את חיי. [על צילומי סצינות מין בסרטים] - קשה לקיים סצנת מין, נקודה. לא משנה אם זה חבר, זכר, נקבה. אתה עם אנשי צוות של 100 ומשהו, מדליקים אותך, ממקמים אותך מחדש, אין שום נוחות. [על תפקידה בברבור שחר (2010)] - היו כמה לילות שחשבתי שאני ממש אמות. זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי איך אתה יכול להיות כל כך עטוף בתפקיד שהוא יכול להוריד אותך. [על שהיא עושה סצינות נשיקה ומנשקת את אשטון קוצ'ר ב No Strands Attached (2011)] - זה מביך! זה תמיד מביך. פשוט מוזר לנשק מישהו שלא היית בוחר לנשק בחיים האישיים שלך. אתה מתגבר על זה. אתה צוחק דרכו ומתנהג כמו גננת לא בשלה, וזה מה שעשיתי הרבה זמן. [על קומדיות רומנטיות] - תמיד רציתי לעשות [קומדיה רומנטית]. אבל הבנות תמיד באופנה, וזה תמיד קשור לבגדיהן ", הסבירה. הן תמיד רוצות להתחתן בסוף. יש איזו סצנת מהפך. הדברים האלה פוגעים בי. אני רוצה להודות לכל מי שאי פעם העסיק אותי; לוק בסון שנתן לי את העבודה הראשונה שלי כשהייתי בן 11, מייק ניקולס שהיה הגיבור שלי והאלוף שלי בעשור האחרון, וכעת, דארן ארונופסקי . אתה מנהיג חסר פחד וחזון איש. אני מבורך שהתחלתי לעבוד אתך כל יום במשך הזמן שעשיתי. [על ההריון וההתקשרות שלה] שמרתי תמיד על חיי הפרטיים פרטיים, אבל אני אגיד שאני מאושר ללא תאר ומרגיש מאוד אסיר תודה על החוויה הזו. החלק שאני לא אוהב הוא כאשר ניתן להפקיע את מה שאתה מוציא שם כחלק מסיפור, כאמנות, למשהו מגעיל ומעורר חן ובעל רצון בהקשר אחר. בהכרח הכל נמצא בתקשורת של ימינו. אני רק מודע לכך כי כן אני מעוניין להיות בסרט ממש פרובוקטיבי, ולא אני לא מעוניין להיות באתר פורנו. [על ירידה במשקל בגלל מבנה הברבור שלה (2010)]: אני אדם נמוך מאוד ואתה אמור להיראות הרבה מאוד זמן, ואתה נראה יותר זמן כשאין לך את החלק הארי עלייך - כלומר , חולה. כל העניין. אני מודע לכך שהוא חולה. [על ביצוע ריקודים משלה לברבור שחר (2010)]: יש לי כפל לדברים המסתובבים, אבל כל מה שיכולתי לעשות בעצמי חסך לתקציב מאות אלפי דולרים באפקטים מיוחדים. [על מחלוקת הריקודים ברבור (2010)]: אני יודע מה התרחש והיה לנו חוויה מדהימה ביצירת הסרט ואני לא רוצה להכתים אותו על ידי כניסה לנבזות. זה דבר כל כך חיובי שאנחנו מקבלים לעשות. יוצא לנו ליצור דברים ואני מרגיש כל כך בר מזל להיות חלק מזה. אני ממש גאה בעבודה של כולם על הסרט ומהניסיון שלי ויהיה לי את זה לנצח. זה נחמד בשבילי לדעת תמיד על זה לא משנה איזה סוג של נבזות או רכילות מתרחש. [על מחלוקת ריקודים של שרה ליין ] עשיתי את עבודתי ואני ברוב הסרט. היה לי דאבל דאבל לרצפים הקשים ביותר. זה היה פשוט מצער, כל המצב. היא רקדנית נפלאה ומקווה שאנשים יזכו לראות אותה בחברתה. אני מצטער שהיא הרגישה שאינה מוכרת. מישהו אמר לי כשהייתי צעיר ממש לא לגעת בגבות שלי, וזה היה רעיון ממש טוב כי זה היה הזמן בו כולם הפכו את הגבות לרזות. אני שמח שלא עשיתי את זה כי הם לא באמת חוזרים. הייתי אומר שחברי ומשפחתי הם תשוקה, מכיוון שאני מבלה איתם את רוב זמני. אני אוהב לרקוד, לאו דווקא בלט, ואני אוהב לראות גם ריקודים. אלה בהחלט תשוקות שלי. אני אוהב להיות בבית. העבודה שלי מרחיקה אותי כל כך הרבה שזה באמת מרגיש כמו חופשה להיות בבית ויכולת להישאר במיטה כל היום ולא לקום. עם זאת, אני גם אוהב לטייל והיו לי טיולים מדהימים לאזורים רבים בעולם. פחות או יותר תפקידם של כולם בסרט הוא הכרחי - מאות אנשים. כמו בלי עוזר במאי ראשון? בלי AD טוב ראשון? הסרט שלך נופל לרסיסים. ואלה אנשים שלעולם לעולם לא מתראיינים בשום מקום. והם עושים את הסרט. אני מרגיש שאתה בטח יכול להריץ סט טוב יותר עם AD ראשון טוב וללא במאי מאשר במאי טוב וללא AD. ניקול קידמן נתנה לי את העצה לבחור תמיד בסרט מאת הבמאי שלו. אתה אף פעם לא בטוח איך הסרט ייצא, אבל תמיד מובטחת לך חוויה מעניינת. [ עצתו של טרנס מאליק להופעת הבכורה שלה בבמאי Sipour al ahava va'hhhhechekh (2015)] הוא המשיך ואמר, 'עשה סרטים בדרך שלך ואל תתנו לאף אחד להגיד לך שאתה צריך מבנה תלת-ממדי. אתה פשוט עושה סרטים כשאתה חווה את החיים. ' [2016] [על אשטון קוצ'ר ששילמה שלוש פעמים יותר ממנה על הסרט שלהם ללא מיתרים מצורף משנת 2011] לא הייתי עצבני כמו שהייתי צריך להיות. כלומר, משלמים לנו הרבה, אז קשה להתלונן, אבל הפער מטורף