שי אביבי
שחקן, איש תוכן טלוויזיוני ומנחה טלוויזיה ישראלי.
שי אביבי (נולד ב־29 באפריל 1964), שחקן ואיש טלוויזיה ישראלי, לשעבר חבר "החמישיה הקאמרית".
- "שוני הוא ביטוי של שוויון."
- "אני מחבב את עצמי, אבל יש עוד דרך."
- "חכם אומר את האמת וטיפש אומר את כל האמת."
- "מהחרדה הזאת לשעמם אני תמיד מנסה להביא משהו חדש."
- "הפחד לשעמם קשור בפחד לא להיות אהוב."
- "הודו היא באופן פלאי מקום שאתה צומח בו ולומד בו דברים חדשים."
- "לא רק אנחנו לבד שם בחושך, במשעוליה החלקלקים של הזוגיות."
- "זוגיות היא מחול של התרחקות והתקרבות."
- "ידיים מושטות לעברנו ומבטנו פונה פנימה, מחמיץ הזדמנות, עסוק בעצמו."
- "כשהלב פתוח האופק מחייך, אתה רוקד את חייך, רואה ונראה."
- "לב פתוח הופך את חיי מגיהנום של בדידות, הפרדה ותחרותיות לגן עדן שיש בו שפע ומקום להכול ולכולם."
- "מה אנחנו בלב סגור? יצורים בודדים, מרים, קטנוניים, מחשבים ומחשבנים, אוגרי רכוש, מכורים לכסף, לכבוד, לתהילה ריקה. רוצים רק לנו."
- "לב פתוח. ללא ספק דבר שיש לחיות בשבילו, לעבוד בשבילו, לרצות אותו ולהתפלל שיקרה. עבורנו ועבור העולם."
- "הגבר הוא יצור תחרותי. כשהוא משוחח עם גבר אחר כל מה שמעניין אותו זה האם [הוא] שווה יותר או פחות מזה שהוא מדבר איתו כרגע."
- "בעיני הגבר הבוגד הוא כמעט דמות טרגית. גבר המוכן להגיע להשפלה עצמית כמעט מוחלטת בגלל הרצון להחיות משהו מריגוש גיל הנעורים."
- "נושם עמוק. יוצא לג'ונגל. חיות טרף בכל פינה. אלה רוצים לקחת לי את הכסף. אלה את האישה. אסור למצמץ. אסור להראות חולשה."
- "אתה מוכן למות בשבילם, אבל לא להקדיש להם את אחר הצהריים, לזנק להציל אותם מהאש בלי לחשוב פעמיים, אבל לא להקשיב ממש יותר מדקה... מוכן לעשות הכול כדי שיהיו בני אדם כמוך. בדיוק. כמו שאתה רוצה שיהיו, רק לא לקבל אותם כמו שהם. שונים ממך." ~ על ילדים
- "שיפוטיות שבאה לידי ביטוי בביטויים האפלים ביותר, כלפי אנשים אחרים – מחשבות כמו קנאה, הרגשת אפסות ליד אחרים או מאידך – הרגשת עליונות או שוויץ לעומת אחרים. והייתי רוצה לכעוס פחות." ~ בתשובה לשאלה מה היה רוצה לשנות בעצמו
- "זה הדבר הראשון בעין הציבורית כשחושבים עלינו ואני מקבל באהבה את התיוג הזה, ומודה לו. מודה למזלי הטוב שככה נולדתי בטלוויזיה. על הרבה שולחנות שרטוט מנסים להקים נבחרת שתעבוד ומעט מאוד פעמים זה קורה." ~ על "החמישיה הקאמרית"
- "כל העשור הזה שבין גיל עשרים לשלושים, אף אחד לא מכין אותך אליו בצורה מסודרת. אף אחד לא אומר לך שזה הצ'אנס האחרון שלך להיות חופשי באמת. נותנים לך לבזבז אותו על שטויות." ~ מתוך ראיון עם א. שני, "החילוני של הרוחני", הארץ, 20.1.2012.