שי גולדן

סופר, עיתונאי ואיש טלוויזיה ישראלי

שי גולדן (נולד ב־1971) הוא עיתונאי וסופר ישראלי.

שי גולדן, 2015

אמרותיו

עריכה
  • חיים, מבחינתי, הם סדרה של מבחני אומץ."
  • "בחרתי באופן מודע להיות אותנטי ואמיתי. יש לזה המון היבטים שנויים במחלוקת, אבל אמרתי לעצמי שאם אני כבר יוצא החוצה, עדיף לספר את האמת. להיות דמות פלקטית שמשכתבת את עצמה, ובודקת איך ייראה ואיך ישפיע עליה כל דבר שהיא אומרת – איך אפשר לחיות חיים כאלה? עדיף למות. הטרגדיה של אנשים שהם נמנעים מהנאות החיים, מהמחשבות שלהם, מהמעשים שהם רוצים לעשות. יש לנו שומרי סף ששומרים על הסדר החברתי."
  • "אני חושב שגדל דור של עיתונאים מאוד ציניים בישראל שמאמין מעומק הלב שהציבור מטומטם, שהקוראים הם בבונים ניאנדרטלים, ואני כופר בתפיסה הזו. עושים להם טבלואידים צהובים וצעקניים עם כותרות וכותרות משנה תת רמה עם טקסטים ברמה של תיכון עם רמת שנינות ואירוניה ובקיאות בחומר שלא הייתה עוברת שנה א' בקורס לעיתונאות. העמודים הראשונים בעיתונים נראים כאילו נכתבו בידי תיכוניסט חרמן ילדותי, לא משכיל וחסר חוש היסטורי וראיית עולם מורכבת."
  • "זו גלותיות שיושבת על תסביך היהודי שמתבייש בעצמו ורוצה לשאת חן בעיני הגויים כדי לשרוד במרחב אוניברסלי. פה טמון הפרדוקס, הם מדכאים סממנים יהודיים ממקום הישרדותי. מוכנים למחוק את היהדות, אבל שוכחים שאומה בלי זהות לאומית לא יכולה להתקיים." ~ על הנאבקים ב'הדתה'
  • "אין שום דבר בשנות ילדותנו הראשונות שמתחיל להזכיר ילדות רגילה. בבתי היתומים חווינו ונחשפנו לפגיעות מיניות ולאלימות. היינו נטולי זהות, גדלנו בתחושת דחייה עמוקה. הם אימצו אותנו, וברגע אחד הפכתי להיות שי של מי? של גולדן. לעד אני אסתובב בעולם עם השם הנוצץ הזה, שזכיתי בו. באמת זכיתי בו, ומעל לכל זכיתי בהוריי." ~ על הוריו המאמצים

הפוגה בין אסונות (2013)

עריכה
  • "אם נותנים לשריר המוח להתעמל מספיק פעמים מגלים שכשהוא בכושר המוח ניחן ביכולת להגיע לתוצאות די כבירות."
  • "המוזיקאי, שבטח היה מלמד אותי לנגן על גיטרה ולשיר בצרידות ולשחק בייסבול ולאכול המבורגר בלחמנייה כפרית ולחבוש כובע של פועל צווארון כחול."

הבן הטוב (2008)

עריכה
  • "יכול להיות. יכול להיות. הכול יכול להיות."
  • "נצצו עיני למשמע נקישת פרסות הסוס המהיר ביותר בעולם, סוסו של פרד היפה, פרסות שהדהירו אותו אל מול עיני, אל תוך ראשי, והתגוררו בתוך מחשבותי עם הרבה מאוד דהרות אחרות, של סוסים אחרים, כאלה שרכבתי עליהם באמת וכאלה שכנפיהם אינן משיגות את הזיכרון."

המצאת החיים (2021)

עריכה
  • "שנינו חיינו את החיים האלה באמת, הוא כאבי ואני כבנו, ועל כך אי אפשר לחלוק. שנינו זוכרים את חיינו – הוא את שלו ואני את שלי, הוא את שלי ואני את שלו."
  • מילה אינה מסוגלת ליצור אמת מובהקת, או להעמיד חול על רגליו לצורת מבנה. כלומר היא מסוגלת, אבל די בנשיפה אחת וכל המבנה יקרוס תחתיו ויוחלף, כאילו לא עמד שם מעולם, במבנה שמילים אחרות, חדשות, העמידו. החמקמקות הבלתי נסבלת של הממשות מכריחה אותי להיאבק על חיי, על זהותי, על קיומי."