פתיחת התפריט הראשי

שלמה דב גויטיין

היסטוריון
"הגניזה אינה גנזך, כלומר ארכיון, אלא ההפך ממנו."

שלמה דב גוֹיטיין (בגרמנית: Fritz Goitein)‏ (1900–1985) היה היסטוריון של המזרח התיכון שהתמחה בתולדות האסלאם והיהודים.

מחקרעריכה

  • "החוש הביקורתי, כושר הניתוח ומתת התיאור המציינים את ההיסטוריון האמיתי."
  • "הגניזה אינה גנזך, כלומר ארכיון, אלא ההפך ממנו. בגנזך אנו שומרים מסמכים בצורה מסודרת כדי להשתמש בהם בשעת הצורך. אל הגניזה השליכו ניירות לאחר שאבד ערכם המעשי בעיני בעליהם."
  • "כולנו מתקשים לפעמים בהבנת הקטעים העתיקים המקוטעים האלה, אך בכל מקום שאנו מעמעמים עלינו לשתף את המעיין בקשיינו."
  • "התורה מלמדת אותנו לא כל כך בדרך מופשט, בצורת אמונות ודעות, אלא בדרך ממש, מתוך סיפור ומעשה."

המזרח התיכוןעריכה

  • "בה במידה שרבות ידיעותינו על עשר השנים האחרונות של מוחמד, קלושות מאוד הידיעות המהימנות על חייו לפני היותו לנביא ולאחר מכן עד צאתו לאלמדינה."
  • "היה זה עולם מתורבת של אנשים שידעו כיצד לנהוג, שהתחשבו בזולת ושמו לב כראוי לבני־אדם. כיאות לאנשים עסוקים, דיבורם היה קצר וענייני, ושיקף את בהירות השמיים הים־תיכוניים."
  • "אם כי לא הייתה כאן גזרה מכוונת באופן מיוחד נגד היהודים אלא צרת הכלל, הרי הצרה הזאת פגעה ביותר ביהודים, וקודם כול בקהלת צנעא."
  • "עם השתלטות האמאם על צנעא [1904] הוקמה בתימן שוב מדינה מוסלמית במובן הדתי של המילה. לפי השקפה מוסלמית יהודים ונוצרים הם זרים שיש להם זכויות וחובות ידועות לפי חוזה בינם ובין המדינה המוסלמית."
  • "לבו של ר' שלום פתוח להבין גם את הערבי למשל, מה יעשו הערבים האומללים לעומת הנשק החדיש והאיום של אויביהם וגם את התורכי על חרפת מפלתו וגאוות ניצחונו."
  • "מבין התמורות החברתיות הגדולות שהתחוללו במזרח התיכון בתקופה החדשה בולטת הרפורמה המשפטית שבכמה מקרים לא עקבה אלא הקדימה את ההתפתחות הסוציאלית."

נאמר עליועריכה

  • "גויטיין, שהיה מטבעו חסר שקט ומנוחה, נרדף על ידי הדחף של הסקרנות האינטלקטואלית ושל הרצון והצורך לפעול ולהשפיע ולהתחלק עם הקהל בפרי ידיעותיו. הוא עסק רוב חייו בעת ובעונה אחת בתחומים שונים ובסוגי פעילות שונים ועשה הכול ברמה ובמידת מקצועיות, שיש בהן כדי לעורר הערכה ויראת כבוד." ~ שאול שקד
  • "גויטיין נמנה עם אותם אנשי המעלה שאתם התכתב עגנון בגובה העיניים: ההערצה הבלתי נדלית של גויטיין לכתיבתו של עגנון, וכן התייחסותו אליו כאל מקור סמכות בענייני יהדות וידע במקורות, התאזנה במידה רבה על ידי הכבוד העצום שרחש עגנון לגויטיין לנוכח הישגיו המדעיים החשובים ופוריותו המדהימה." ~ דן לאור

קישורים חיצונייםעריכה