שנות ה-90 (סדרת טלוויזיה)

שנות ה־90 היא תוכנית טלוויזיה ישראלית מסוג קומדיית מצבים העוסקת בקורות משפחתו של שלום אסייג בשנות ה־1990. הסדרה מהווה המשך לסדרת המקור "שנות ה־80".

משפחת אסייג ובודנהיימר

פרוספר (שלום אסייג)

"המבצע של סוריה? אם אתה שואל אותי, מהניסיון שלי בתור סמל בהג"א, צריך לחזור לשם בשחייה. אתה יודע, אחי עמרן, כשהיה בכושר, היה שוחה הלוך ושוב לסוריה כל בוקר." ~ כשהקצין שואל אותו מה דעתו על המבצע לפני שמבין ששואל על מבצע לצבע
"הוא יצא ובדיוק עבר רבי אוחנונה עם האופניים שלו, ואת מכירה את רבי אוחנונה, הוא אהב להשוויץ, הוא נוסע בלי להחזיק ידיים. לפעמים היה מניח תפילין תוך כדי, בשביל הדאווין." ~ מספר איך אחיו עמרן נפגע אחרי שהמרה את אזהרתה של הקוראת בקפה
"למה, איפה אתה חושב שהכרתי את אימא שלך, בשידוכים? לא בני, אני הכרתי אותה בבילויים, בבילוי בבית הכנסת הגדול, הייתה שם הופעה של הפייטן הזה שבא מקזבלנקה. ואתה יודע עד איזה שעה ביליתי אתה? תנחש, אתה תהיה בשוק. עד שמונה בלילה." ~ לשלום שרמז שהוא פרימיטיבי בקשר להיכרויות
"אנחנו מהצד שלנו יש 300. הם אנגלים, זה כמו אשכנזים, בטח יהיה 100 או 150." ~ לממוקה ששואל אותו כמה אורחים מגיעים לחתונה של שלום ובקי
"האו יו האו?" ~ פרוספר פוגש לראשונה את בקי ומנסה לדבר איתה באנגלית (שיבוש של "How Are You?")
"למה לריב? זה היה בצחוק, הוא תמיד מנסה להצחיק. הוא ככה מאז שהוא היה קטן, הוא היה מטומטם." ~ מנסה לחפות על בדיחה של שלום שגרמה לבקי להיעלב
"למה הוא היה צריך לתת לנו להריח את זה? זה מריח כמו טיטול של תינוק שאכל סחנה של שבת שעברה." ~ על הריח של המַרמַייט שבקי הביאה
"מטומטם מיסטר בין הזה. הוא אפילו לא מדבר, כמו קרפיון."
"אולי באמת כדאי שתלכי איתה (עם בקי) להדרכת כלה, תלמדי איך להתנהג לבעל שלך." ~ ללילאן אחרי שנעלב ממנה
"איזה קרן פנסיה? מטומטם, זה עבודה ליומיים." ~ לציון שבא לעבוד אצלו בצביעת הבית
"בשתי וערב, אתה יודע מה זה, נכון? דרינק אנד איבנינג. ראית? למדתי." ~ מדריך את ציון בצביעה ומדגים את כישורי האנגלית שרכש לאחרונה
"למה, מה ההבדל בין טירה למנצ'סטר? אותו דבר, רק באנגלית." ~ לגידי שהזהיר את בקי להודיע להוריה שטירה זה לא כמו מנצ'סטר
"אתה מתלהב מחיפושיות? תבוא למטה, אני אראה לך ג'וקים." ~ לגידי שהשווה את מנצ'סטר שמסביבתה יצאו הביטלס בניגוד לטירה שממנה לא יצא אף אחד
"מה זה, הורדתם את החינה?! לא, זה אסור עד החתונה, זה מזל רע." ~ למשפחתה של בקי שהסירו את הכתם של החינה מהיד
"רק מההתעקשות שלך על הסלטים באלה בחתונה יכולנו לחתן עוד ארבעה זוגות." ~ לליליאן, בהקשר של ההוצאות הכלכליות של החתונה של שלום
"עירקאי רשע, הוא וכל העירקאים האלה. קוקו לא נכנס לאכול בבית הזה יותר!" ~ כשצפה באיומים של סדאם חוסיין בטלוויזיה בזמן מלחמת המפרץ
"בסדר, עמרן, אבל ראית שאין פה ביקוש לקראטה בעיר הזאת, בטירה אנשים יודעים להרביץ לבד, לא צריכים אותך." ~ לעמרן שסירב לקנות מכולת של ממוקה כי המקצוע שלו זה לימוד קראטה
"אם הוא היה צעיר, הוא היה תופס את הטיל באוויר." ~ מסנגר על עמרן אחרי שמני לעג על הפחד שלו מהאזעקות בזמן מלחמת המפרץ
"קוקו הזה, לא מספיק הוא בא להשתמש פה בשירותים, עכשיו גם הנכד שלו?" ~ על קוקו שהביא אליהם את נכדו לפני שהחליף לו חיתול
"מה זה, הגרון שלהם גמור. הם צריכים תה עם דבש, אולי אפילו את סוכריות המציצה האלה... הם צוחקים כמו המסטול הזה, אח של חלבי." ~ צופה בביוויס ובאטהד
"גזענות על חריף, היו אומרים 'הנ היהודי הזה, הוא לא אוכל חריף', אתה יודע איזה מעליב זה? והיו אומרים לליליאן: 'זאת, בטח המטבוחה שלה לא חריפה'." ~ מספר לגרישה על ה"גזענות" שסבלנו ממנה במרוקו
"תגיד לי, אתה מטומטם?" ~ כשהוא מתעצבן על מישהו.
"רבי עמרם בן דיוואן." ~ כשהוא נבהל ממשהו.

"הפלגות" על מרוקו

"סיפרתי לכם על החצבת במרוקו? הייתה לנו ילדה, קראו לה חסיבה, היא נדבקה בחצבת. והחצבת במרוקו זה לא החצבת בארץ, נקודה פה, נקודה שם, עדין. חצבת במרוקו זה כתמים, הכול כתמים. היא הפכה להיות כולה כתם אחד גדול עיניים. מסכנה. והיה לה איזה 42, 43 מעלות חום... היא הייתה חמה כמו פלטה של שבת." ~ כשהודיעו ברדיו על התפשטות מחלת החצבת בארץ
"היית פעם במרוקו? היית בפס? ראית איזה ספינג' עושים שם? אתה יודע איזה ספינג' היה לנו בפס? ענק! הייתה לנו מאפייה שם שהוא היה מכין לחגים ספינג'ים ענקיים. כמו גללי ים. כשהיינו ילדים, היינו משחקים עם זה "ים-יבשה". הילדים הקטנים היו הולכים בפס ברחוב עם הספינג' עליהם, ועושים ככה (הולה הופ). ותדע לך שבקרקס של פס האריות היו קופצים דרף ספינג' גדול ובדרך נותנים לו ביס, עד שהיה נגמר הספינג' ונגמרה ההופעה." ~ לציון שאמר שבבני-ברק מכינים את הספינג'ים הכי גדולים בעולם
"את יודעת מאיפה אני בא? את יודעת שסבא של סבא שלי, רבי אוחנונה, היה החוקר של המלך. מספרים שהוא היה כמו פוליגרף, לא היה צריך את המכשיר, היה שם לך ככה שתי אצבעות והוא יודע לבד אם אתה משקר או לא... (פרוספר רואה שהפוליגרף ממשיך לפעול כשהוא מדבר) טוב, אולי הוא היה רק הסגן של החוקר" ~ לשוטרת שחקרה אותו בפוליגרף
"אתה רוצה לראות מה זה לונה פארק של מלך? תבוא למרוקו אתה יודע איזה לונה פארק היה למלך שם? הקרוסלה עם סוסים אמיתיים, לא כמו פה מפלסטיק... והרכבת הרים, כיוון שבמרוקו יש את הרי האטלס אז זה היה בהרים עצמם בגלל שקר שם כשהיית יושב על הרכבת, שמים עליך שמיכת דרדון ואז לא צריך חגורה כי הדרדון כבד, אתה לא יכול לזוז.... גלגל ענק כמו שיש בלונה פארק בתל אביב, בדיוק כזה היה לנו במרוקו, לילדים עד גיל 3, לפעוטות" ~ למני

ליליאן (אוולין הגואל)

"אם אתה רואה את שלום תגיד לו שיתקשר לאמא שלו, בסדר? לא, אין לחץ על זה, אבל שיתקשר אליי דחוף!" ~ למנהל בית המלון באילת ששלום עבד בו
"מה זה בלי חצילים ובלי פלפל? מה, איך אפשר אירוע בלי הדברים האלה, פרוספר? מה זה, למה אתה עושה את הדברים האלה בלי לדבר איתי? שלא תעז להגיד דבר כזה. אתה תלך לממוקה ותטפל בזה." ~ כועסת על פרוספר שסגר מנה מוזלת לחתונה של שלום בלי חצילים ופלפל
"איך היא לא מתביישת לשים ככה, את כל המַרמַייט על האוכל שלי?" ~ על בקי
"אתה צריך טיפול מקצועי. אני הולכת למרוח לך ערק." ~ לפרוספר שהתקרר
"וואה, פרוספר, וועליה, עכשיו אני נזכרת, אני לא הכנסתי מספיק עוגיות. 38 סוגים זה שום דבר. יבואו ההורים של בקי מאנגליה ויראו את העוגיות, מה הם יחשבו? שזה מה שאני יודעת לעשות? לא, אילנה, למטבח!"
"אפשר לעשות אירוע חתונה בלי פלפלים?! למה אנחנו פולנים או מה?." ~ לפרוספר שהציע לוותר על פלפלים לחתונה של שלום בגלל השגחת-הכשרות הקפדנית של ציון
"העירקאי המדרוב הזה מאיים לזרוק עלינו טילים." ~ כשצפתה באיומים של סדאם חוסיין בטלוויזיה בזמן מלחמת המפרץ
"שבת חתן בלי זיתים מרוקאיים? זה כמו מימונה בלי מופלטה." ~ למני שסירב להביא לה עוד זיתים בשביל השבת חתן של שלום
"הכאילו הזה יש לו אוזניים כמו שבקיה." ~ על כאילו(אריה מוסקונה) מהמחסן של כאילו

שלום (דניאל אסייג)

"משחת נעליים יותר טעים." ~ על הממרח מַרמַייט שבקי הביאה
"אולי נרשום אותו לקראטה, שיקבל בטחון." ~ על עמרן שנכנס ללחץ בהשמע האזעקה בזמן מלחמת המפרץ.
"זה כולה ארבע שעות במטוס, לא ארבעים שנה במדבר." ~ לליליאן שמצטערת שלא שלחה עם עמרן וקלודין עם אוכל בדרכם חזרה למרסיי
"מה זה חכם, זה הבן של פרדי. מה שהוא יודע עכשיו זה מה שפרדי יודע עד גיל 40." ~ על התינוק של פרדי אחרי שבקי אמרה שהוא חמוד וחכם
"השם 'מכלוף' באמת שם יפה... למרוקאי בן שישים עם טבק באף." ~ לפרוספר שרמז שרוצה ששלום יקרא לבנו החדש "מכלוף"
"תאמין לי, הרווחת. אתה יודע איזה כיף לך שאתה לא תצטרך להתחתן עם אישה? אתה יודע כמה כאב ראש חסכת לעצמך? תחשוב, איזה היא שבוע בחודש עצבנית ושלושה שבועות היא רק מתארגנת לצאת מהבית." ~ למורדי כששמע שצא מהארון

גידי (עפר שכטר)

"מה לעזאזל חשבתי לעצמי כשפתחתי מכולת בעיר הפשע והרשע הזאת?" ~ כשמגלה שפרצו לו למכולת
"בקי, נראה לי שכדאי שתעדכני את ההורים שלך שפה זה לא מנצ'סטר, שלא יקבלו הלם תרבות מעיר הפשיעה הפרימיטיבית הזאת."
"אין לך מה לדאוג, פרוספר. אפילו הטיל לא ירצה לנחות פה. הוא יגיע, יסתכל, וימשיך לכרמל." ~ לפרוספר שהביע את חששו מהטילים הכימיים של סדאם חוסיין בזמן מלחמת המפרץ

משפחת חונדיאשווילי ויושבייב

ויטלי (חי דוידוב)

"אותי עושה חליפה יפה יפה, מבד הזה עם קרפיון." ~ למורדי שמסדר לו חליפה עם פפיון
"אני בגיל בן שלך, שלום, בקווקז היה תשעה ילדים." ~ לפרוספר
"אתה לא מבין, ממוקה. זה פרוספר, בן אדם הרבה הרבה טוב. אבל מה, יש אותו אישה, קוראים אותה ויוויאן, הוא לא מחליט שום דבר, היא בעל הבית שלו. מה היא אומר, הוא צריך עושה, מבין לא מבין?" ~ לממוקה בנוכחות פרוספר. מבצע "פסיכולוגיה הפוכה" על פרוספר כדי שיסגור עסקה בלי להתייעץ עם ליליאן

ממוקה (גרא סנדלר)

"אני ביזנצמן, אין אותי סנטימטרים." ~ כמנהל אולם אירועים. שיבוש של "אין לי סנטימנטים"
"ביזנץ זה יום אחד פחות, יום אחד יותר."
"תופסים מפית בתחת של מפית ושמים אותה בכוס." ~ עושה הדרכה למלצרים באולם על סידור מפיות
"אולמי ממוקה תמיד עושים מחיר טוב, טוב מאוד. יש אותנו הרבה סלטים, יש אותנו הרבה אלכוהול, יש אותנו מנה ראשונה, מנה שנייה, מנה שלישית, מנה רביעית. יש קינוח ככה הרבה הרבה." ~ לפרוספר כשבא לסגור איתו חתונה בשביל שלום
"ותזכרו, צעד קטן מכולת, צעד גדול אולם אירועים." ~ להמון שהריע לו כי רצו שהוא ינהל את המכולת הישנה שלו במקום גידי
"כספים שרואים מכאן לא רואים משם." ~ שר במנגינת "לקחת את ידי בידך"
"אני איש עסקים מלוח, יש אותי הרבה כסף." ~ שיבוש של "איש עסקים ממולח"
"מסתכל טוב, מלמד אותך חוכמה" ~ הדגים יכולת של הטלפון הנייד החדש שלו לציון
"תשים חולצה, אתה עובד מקום מכובד!... עושה כבוד, לא עושה בושה!" ~ צועק על אברהמי שנהג לעבוד בלי חולצה במכולת שלו לשעבר
"אני מנהל אולם! מה אני אומר, חייב מתגשם. ממוקה אומר: 'יהי מטבוחה'. ויהי מטבוחה." ~ לאירמה שערערה על סמכותו
"הכל כשר מדרין. בבקשה." ~ לציון, מנהל הכשרות החדש של האולם. שיבוש של "כשר למהדרין"
"למה הופך תעודת בגרות?! לא נותן אותך לסגור מקום זה! אתה פוגע ציפור נפשי! אתה הורס עולמי!" ~ לציון שהודיע ששולל את הכשרות של האולם שלו והפך את התעודת כשרות התלויה על הקיר
"כדאי אותך עושה את זה, לפני שאתה מתפשטת רגל." ~ מפציר בדוצ'ה הנמצא בחובות למכור לו את האולם
"זה מרוקאי עצבני כמו רגזני דרדסים." ~ על פרוספר שהתעצבן עליו אחרי שהעלה לו את המחיר לקניית המכולת
"תקשיב אותי טוב, אני מלמד אותך אסטרטקציה, אתה פותח רק שולחנות רזרבה. גם אם בשולחן יושב רק בן אדם אחד, זה לא משנה כי פרוספר משלם כל השולחן." ~ מדריך את המלצר לפני החתונה של שלום ובקי
"אני מסתכל בברלי הילס 90280 בלי כתוביות." ~ מסביר לויטאלי מניין האנגלית הטובה שלו
"אני עושה אותך פה חתונה מפואר כמו נסיך מרוקו. יש אותנו פה סלט טורקיז, פה מפזר שולחנות. פה אני מפזר סלט ביצה, כרוב אדום, פה כרוב לבן, שם מלפפון מתוק וכל השולחנות אני מפזר אותך במיוחד פלפלים חריפים שלך, כל האורחים מקבלים כוויה" ~ לליליאן שהגיע לאולם ערב החתונה של שלום ובקי

שירים

"יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים אותי,הבני כלבים שבחרתי לא אותם הטובים מכולם"~שר לארזו במנגינת "דברים שרציתי לומר" של יהודה פוליקר

חלבי (הרצל טובי)

"אני מתכוון לדרדר אתכם למוטב." ~ לבני נוער בסיכון, אחרי שעשה הסבה מעבריין לעבודה סוציאלית
"הפשע לועס לך את הנשמה. מאז שיצאתי מזה, אני חלבי חדש." ~ לבני נוער בסיכון
"המנהלת ברכה, אני לא רוצה לדבר מילים קשוחות, אבל את במו אצבועותייך דוחפת אותו לפשע. הוא כבר היה עם רגל אחת בחוץ, חיכה לבגרויות, התרגש כמו איזה חננה." ~ למנהלת ברכה, משכנע אותה לתת הזדמנות לתלמיד עבריין שהעיפה
"לא ככה, מטומטם. תביא את הלום מלמטה. תסובב בתנופה מהירה, זה ייפתח. וואלה, ניסים, אתה, אל תלמד מזה." ~ מדריך בני נוער לפרוץ למכולת של גידי כדי להחזיר את הסחורה שגנבו
"היום אתם פורצים בשביל לתת, כמו סנטה קלאוס, רק בלי הזקן שלו, המנייאק." ~ לבני נוער שהכריח אותם להחזיר את הסחורה שהם גנבו
"איזה הצגות? מה, אני ציפי שביט? מה, אני בילבי? אתה רואה עליי קוקיות?" ~ לפנסו שהאשים אותו שעושה "הצגות" בכך שמסרב לקבל רכוש גנוב
"חיה, זה לא מתאים, זפזפי נושא." ~ לחיה שהזכירה בנוכחות פנסו את הדייט הראשון שלה ושל חלבי
"אני מאוכזב לטובה מעצמי, אני כבר לא אותו חלבי." ~ לגלי שהזכיר לו את עברו כפושע
"טוב, תשמעו, למרות שחלבי החדש לא מתעסק בדברים האלה, אבל לחלבי הישן עדיין יש כמה קשרים. אני אדבר איתו, הוא יטפל בזה." ~ לפרוספר ושלום שביקשו ממנו לגלות מי גנב את המזוודה של הוריה של בקי
"אני בהלם תרבות." ~ כשפגש באופן לא צפוי את בנו ששי בכלא
"מה ששלי ששלך. חוץ מחיה." ~ לאחיו שבא לגור אצלו באופן זמני
"אתה מוציא ממני את חלבי הישן ואפילו אני לא יודע איך להכניס אותו חזרה פנימה." ~ למורדי שעצבן אותו

משפחת אוחנה ושוקרון

מרסל (אריק משעלי)

"היו גברים, גברים זה לא כסף. זה כסף קטן. איפה הנשים? הן לא רוצות לעשות פן?" ~ מתלונן שנשים לא באות אצלו למספרה
"מי זאת המנוולת הזאת שעושה פנים מאחורי הגב שלי, גונבת לי את כל הלקוחות? מעלימה מס. זה המס שאני צריך להעלים." ~ למורדי כשגילה שיש מישהי חדשה בשכונה שגונבת לו את הלקוחות
"מה זה? כמה טלק? חסר רק שתשים לו דודבן, ייראה כמו סופגנייה." ~ גוער במולוגוטה שמפזר הרבה טלק על ראשו הקירח של הלקוח
"איך אני אשים אותה (את המסיכת אב"כ)? זה יהרוס לי את התסרוקת. אולי עדיף שייפול הטיל, לא אכפת לי." ~ כשנשמעה אזעקה בזמן מלחמת המפרץ

מורדי (שלומי קוריאט)

"אתה תיראה מהמם, אני רק צריך לקחת מידות של כל הדבר המזעזע הזה... טוב אני אלך להביא סרט מדידה. אולי אני אביא שניים." ~ מורדי מציע לממוקה לסדר לו חליפה
"אתה לא תיראה יפה, אתה תהיה לבוש יפה. להיראות יפה זה כבר מעבר לכוחותיי." ~ לממוקה ששאל אם ייראה יפה אחרי שיסדר לו חליפה
"תדע לך, שנים של טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים לא יעלימו את המראה המבחיל הזה, יא נטול חן." ~ לממוקה בלבוש מינימלי כשמבצע בו מדידות לחליפה
"זה כמו להלביש חליפה על מערבל בטון." ~ מסדר חליפה לממוקה
"אני נמשך לגברים?! אתה לא מתבייש להעליל עליי עלילות?! בוא תראה כמה נשים מסתובבות אצלי בבוטיק שעומדות בתור כדי שאני אלביש אותן, שאני ארכל איתן. עאלק נמשך לגברים... אני עוזר לכל הידידות שלי למצוא גברים חתיכים, לכולן... למה, אתה חושב שאם אתה בלונדיני הורס, אני בטח הייתי נמשך אליך? אני הייתי מוצא גבר הרבה יותר חתיך ממך." ~ מתרעם על גידי שרמז שהוא נמשך לגברים
"כן, אדוני הנאה לגילו, איך אני יכול לעזור לך?" ~ לרבי מאיר, מתאמן על לתת שירות אדיב ללקוחות
"תראה, מולוגוטה, באמת, אתה בן אדם סימפתי, אין לי שום דבר אישי נגדך, אני רק לא סובל אותך." ~ למולוגוטה שסירב להסתפר אצלו
"החולצה הזאת נתפרה בדיוק למידותיו הענוגות וגופו הצנום של אביב גפן." ~ על חולצת שהכין לאביב גפן
"אם תצטלמי, אני אתן לך את כל הבגדים האלה במתנה, בחינם. חוץ מזאת, בסדר? כי זאת מוזמנת כבר, וגם השתיים האלה, זה אני לא יכול לתת, זה בד נורא יקר, וגם זאת והאחרונה. בכלל תשכחי מהמדף הזה." ~ לקלודין
"היא עושה עוגיות, ללקק את האצבעות, אף אחד לא מגיעה לציפורניים שלה." ~ מציג פוסטר של קלודין שתלוי בפתח הבוטיק שלו, בראיון לטלוויזיה
"אתה יודע, דוד מרסל, איינשטיין ההורס, המהרס עם השיער השופע, שהזכיר אותי שתי טיפות מים גם במוח, גם בלוק, אמר: שני דברים הם אין-סופיים בעולם. אחד, הטמטום האנושי והדבר השני זה הטמעות שלך, דוד מרסל."
"אני מקווה מאוד שאתה מעריך את ההשקעה שלי כי אני ויתרתי על שנת היופי שלי. לא שחסר לי כל כך יופי." ~ לפרוספר שהעיר אותו באמצע הלילה כדי לתפור חליפה
"כל ממשלות ישראל, ממשלות אמריקה ועיראק, כולן עשו יד אחת, קונספירציה, מזימה, כדי לפגוע במספרה של מרסל. ממש." ~ למרסל שטען שממשלת ישראל מפחידה אנשים במלחמת המפרץ כדי שלא יבואו אליו לקוחות
"אם יפול פה טיל, אתה יודע איזה מסוכן זה גז חרדל? חרדל לא יוצא מהשערות." ~ למרסל שזלזל בחומרתה של מלחמת המפרץ
"ווהו ווהו, איזה ריח יש לזה. של רגליים של נגד במילואים." ~ על הממרח מרמייט
"זה כמו חלום שמתגשם בעודי ער." ~ שהודיעו לו שרוצים אותו בתצוגת אופנה של ערוץ הטלוויזיה
"איזה מעצב שמכבד את עצמו ישתמש באותם בגדים פעם נוספת?"
"אבל, אדון פרוספר, אתה חייב לעזור לי, אתה אמרת שהתשוקה לתפירה זורמת בעורקיך מלאי השמן והסוכר." ~ לפרוספר שסירב לעזור לו לתפור שמלות לתצוגת אופנה שמוביל
"תבלמי את הלוע שלך, אילנה." ~ לאילנה שהאשימה אותו בבגידה בקלודין
"איזה אוכל מגעיל היא עושה. אי אפשר להגיד על זה ברכת המזון, רק ברכת הגומל." ~ על האוכל של אחותו חנה
"נראה לך שאני אעשה קרחת? ששערה אחת תיפול מהרעמה החלומית הזאת?" ~ לרבי מאיר
"מה אתה חושב, שזה קל לי? אתה באמת חושב שזה קל לי? לקום בבוקר ולא לראות אותך? לא לשתות איתך קפה? לקום בבוקר ולא לזרוק איזו קללה לאחותי חנה המעגילה? לא לראות את שוקרון בתשע בבוקר, השיכור המסטול הזה, מנסה לא להתקע בקיר, אתה חושב שזה לא קשה לי?" ~ לאביו רבי מאיר שלא קיבל אותו אחרי שיצא מארון אחרי שאל למה עוזב לפריז

משפחת קורקוס

הרב חנניה קורקוס (יאיר פורטל)

"ילד מחוץ לנישואין? ווהו ווהו על הגזרה. ווהו על הצרה. מה זה, פרוספר, זה המון הוצאות, זה שני בתים, אתה חייב לחתן אותם, לא ייתנו להם משכנתה, אני מזהיר אותך." ~ כששמע מהקוראת בקפה ששלום הולך להביא ילד מחוץ לנישואין
"תראה פרוספר, מה אני אגיד לך? גם המצב שלי מאוד קשה. יש לי רק שתי דירות מושכרות עכשיו. ארבע דירות עומדות בלי דיירים, ריקות. זה הפסד עצום, פרוספר." ~ לפרוספר שביקש הלוואה למימון החתונה של שלום
"אתה צודק במאה אחוז. אם החתונה מתבטלת, הלכה לי המקדמה שהלוויתי לך, זה הפסד גדול, זה הפסד נטו, וזה לא תקופה מי יודע מה. גם ככה הבורסה קורסת כמו קרמבו בשמש." ~ לפרוספר שביקש ממנו שידבר עם ציון בנו שלא ישלול כשרות לאולם של ממוקה
"אם ערך המשקה עולה על מאתיים דולר, צריך לשתות מהר מהר, מחשש לעליית שער הדולר." ~ מוסיף על הפסיקות הלכה של רבי מאיר לגבי משקאות חריפים

ציון קורקוס (אוראל צברי)

"אני סוגר לגם את התריס." ~ כשהחליט לפסול את הכשרות לאולם של ממוקה
"וואלה, תבוא איתי עכשיו לבני ברק..." ~ כשלא מאמינים לדברים מבני ברק שמספר
"תגיד לי, אתה מחובר לחשמל?" או "אתה לא מחובר לחשמל." ~ ביטוי שמשמעותו "לא מחובר למציאות"
"תגיד לי, למה אתה בלי חולצה? אתה צריך חולצות? תבוא לבני ברק. יש שמה 'בוטיק הישועה', אחלה של מבצעים." ~ לאברהמי שהרבה לעבוד בלי חולצה
" 'פרחי ירושלים'. בוא'נה תשמע הם השתפרו פלאים, הם גם צירפו זמרת ששרה באנגלית." ~ לאביו ששאל מה הוא שומע בדיסקמן, בלי להבין שהוא שומע את מדונה שהחליף בטעות עם מני
"איך הוא (אביו, הרב קורקוס) ישמח, וואלה, אני משלש לו את הסכום. מה זה, אני כמו מניה." ~ שמח שנכנס שותף עם גידי בעסקי מכירת סיגריות מזויפות בעזרת הכסף שאביו נתן לו
"איך זה מגרד, החרא הזה. כמו חיש גד." ~ כשחלה בחצבת
"וואלה, בבני-ברק אני קונה ב־10 שקל 10 תחתוני בוקסר, אבל מאולף, לא כזה שנובח. הבנת? כאילו, בוקסר זה סוג של כלב." ~ למורדי
"בבני ברק היה עולה לך חצי."
"זו עבודה שזיפית." ~ כשצובע את הבית של פרוספר
"אתה יודע איזה פלורסנטים יש בבני ברק? אתה מדליק אותם, אתה צריך לשים קרם הגנה." ~ לפרוספר שביקש ממנו לקנות פלרוסנטים לבית הכנסת
"איזה פראייר הבריטי הזה, אה? וואלה, הוא היה בא לבני ברק, הוא היה יכול לקנות שם מהחנות של "תיק לצדיק" מזוודה עם כיס פנימי לתפילין ב-39 שקלים." ~ לחלבי ששאל אותו אם יודע איפה המזוודה הגנובה של אדוארד, אביה של בקי
"זאני באתי להחמיר עליך לפחות כמו שמחמירים בבני ברק. למה, אני לוקח את הדעה המחמירה של האדמו"ר מוויז'ניץ ומחמיר אותה עוד יותר. אף אחד לא יכול לחטט כאן בשיניים עם קיסם שיניים בלי האישור שלי." ~ לממוקה אחרי שהפך למשגיח הכשרות של האולם שלו
"רב ראשי אחד בטירה שווה אולי בקושי חצי תלמיד ישיבה בבני ברק, וזה בלי לזלזל, כן?." ~ לפרוספר שאיים עליו שיגיע איתו עד הרב הראשי נגד החלטו לפסול את הכשרות לאולם של ממוקה
"ולזרוק בשתי שקיות, כן? שהחתולות חלילה, לא להכשיל אותן, כן?" ~ לפרוספר שצריך לזרוק את כל הפלפלים שלילאן הכינה לפח בגלל ספיקות כשרות
"תגיד לי, מה, אתה מנסה לעבוד עלי? ממתי למנצ'סטר יונייטד יש שם רבנות? חוץ מזה, שהם לא דתיים כי הם משחקים בשבת." ~ לפרוספר כשמסביר לו שהמרמייט שמשפחתה של בקי אוכלת זה בהשגחת הרבנות מנצ'סטר
"עכשיו כשאני חושב על זה, אתה יכול להשתמש בזה במקום האצבע הזאת של הקריאה בתורה." ~ על המצביע לייזר שגידי מוכר במכולת שלו
"אני לא מספר לכם מי הביא לי את הכסף, מה אני רוצה להסתבך איתו? דוד הירשפלד הזה הוא משוגע. הוא, יש לו חנות ברחוב רבי עקיבע 7 בבני ברק, שמה בפינה... שאני אלשין עליו, השתגעת?" ~ לשוטרת שחקרה אותו על השטרות המזוייפים שברשותו

משפחת עובדיה

קוקו (יגאל עדיקא)

"בשביל מה שאני אביא אותו (את הארנק)? גם ככה אין בו כלום." ~ כשגידי מבקש ממנו להביא את הארנק ששכח בבית כדי שיוכל לשלם
"מורדי חלה בכלבת? איזה מסכן. ליטפת אותו?" ~ לרבי מאיר, שמע "כלבת" במקום "חצבת"
"את רואה, ספר בלועזית, אף אחד בטירה לא יודע לועזית." ~ מראה לרשל את המזוודה של הוריה של בקי שמצא ברחוב
"נו ממוקה, יש מסקנטייפ? בדקתי אצל ליליאן, עוד לא קיבלה סחורה." ~ במלחמת המפרץ
"ליליאן אנחנו חייבים ללכת לאיזה חצי שעה לבנק, אני רוצה שתשמרי עליו, אנחנו מה-זה מודים לך, תודה רבה, אני לא אזכור לך את זה, ליליאן." ~ מבקש מליליאן לשמור על נכדו
"איזה חוסר אחריות, אני לא מבין אותו. הוא לא מבין שאנשים רעבים?" ~ ללילאן כשבא לקחת ממנה אוכל והיא סיפרה לו שדואגת לפרוספר כי לא חזר מקניות

אחרים

"אתה שואל בננה למה מוריד קליפה?" ~ אברהמי, העובד בחנות של גידי, שהרבה להתעצבן על מי שהעיר לו שמוריד חולצה בעבודה
"יש לך כזה באקסטרה מדיום?" ~ שוקרון השיכור כשמדד חולצה, למורדי מנהל הבוטיק
"בדייט הראשון קוקו איחר ארבע שעות. הוא לקח אותי לאכול פלאפל, התמלא כולו טחינה, ניגב לי בשמלה וגם ביקש שאני אשלם. ונתתי לו גם כסף לאוטובוס, למה הוא שכח את הארנק." ~ רשל מספרת לבתו של פנסו על הדייט הראשון שלה עם קוקו
"תגיד Yes או No. אני, יש לי שתי יחידות באנגלית, נשמה." ~ פרח לאדוארד אחרי שענה לה באנגלית שלא הבינה
"אני חושב שאלה תפילין ספרדיות גדולות מאוד." ~ אדוארד, כשראה את מסיכת האב"כ ששימשה את משפחת אסייג במלחמת המפרץ
"הוא המטפי-דמפטי כזה." ~ בקי מתארת לשוטרת את ציון קורקוס שממנו קיבלו שטרות מזוייפים
"אם אין לך תעודת כשרותים, אני לא יכול לאכול פה. אני בן אדם הולך בית כנסת, לא אוכל לחם בחנוכה. אתה רוצה להביא לי לאכול טרף חמץ זה דבר?." ~ מונייה לגרשייה שפתח מעדנייה חדשה
"רציתי לשאול לגבי תעודת כשרות, כמה זמן לימודים זה?." ~ גרישה לפרוספר בעקבות פתיחת המעדנייה החדשה שלו
"ראית, פרוספר מה עשיתי? שמתי שתי מזוזות. הגדלתי את קדושת המקום במאה אחוז." ~ גרישה לפרוספר שמנסה לקבל תעודת הכשר למעדנייה שלו
"אתה יכול לסמוך עלי באוזניים עצומות." ~ חנה למורדי שיצא בפניה מהארון והבטיחה שלא תספר

שיחות

(ציון מספר לאביו קורקוס על השיפוץ שעשו בישיבה שלו בבני-ברק)

הרב קורקוס: "שיפוץ כזה פחות מעשרים אלף שקל, זה לא יכול להיות, זה לא הגיוני. ציון, אתה משקר?"

ציון: "יודע, בא איתי עכשיו לבני-ברק, אני אראה לך."

הרב קורקוס: "מה יש לנו ללכת לבני-ברק. אני אתקשר לרבי יהודה, ראש הישיבה, ונשאל אותו."

ציון: "לא, לא. הם לא יענו לך... אין שם קו. חבל על השיחה..."

הרב קורקוס: "הלו? כן, את רבי יהודה, ראש הישיבה, בבקשה."

ציון: "אבא, הם לא משפצים שם! אה... העיפו אותי מהישיבה."

הרב קורקוס: "ידעתי! ידעתי! זה לא הגיוני, שיפוץ כזה פחות מעשרים אלף שקל, לא יכול להיות."

(ציון מתוודה בפני הוריו שהעיפו אותו מהישיבה)

ציון: "זה בגלל שראיתי סרט."

הרב קורקוס: "בגלל סרט העיפו אותך מהישיבה? אתה סרט ראית, ציון?"

ציון: "ספיחס. זה סרט מצחיק כזה."

הרב קורקוס: "תקח את הדברים שלך ותצא מהבית! תחזור לישיבה ותתנצל! אצלי אתה תהיה תלמיד חכם."

ציון: "אני לא חכם, מה לעשות? תן לי הזדמנות. אני הולך למכור דיסקמנים בכל השכונה. אני אעשה 5,000 שקל בחודש, אני אביא לך הביתה."

הרב קורקוס: "ברוטו או נטו?"

(פרוספר משקר לשלום שבא לבקר אותו באילת לכאורה באופן לא מתוכנן)

פרוספר: "מה נשמע? הייתי פה... היה את הגיבוש הזה של השייטת אז הם אמרו לי 'פרוספר, בוא איתנו עד לאשדוד', ומאשדוד שחינו לפה. אמרתי אני אבוא לראות מה קורה איתך."

שלום: "איך שחיתם מאשדוד? זה לא אותו ים."

(הרב קורקוס מבקש מאשתו להביא את החגורה להצליף בציון כי האזין לשירים של מדונה)

ציון: "אבא, בלי חגורה!... וואו, אבא זו חגורה ממש יפה! כמה עלתה לך?"

הרב קורקוס: "זה מאתיים שקל פלוס מע"מ, בזיל הזול."

ציון: "מה אתה אומר (לוקח ממנו את החגורה ובוחן) יפה מאוד... היית בא לבני-ברק, יש שמה חנות של חגורות, קוראים לה 'חגו-רבי'. כזאת חגורה 64.90, חבל."

הרב קורקוס (שוכח שרצה להצליף בציון): "64? מה פתאום! זה מינימום 200 שקל."

קוקו: "סניוריטה, את יכולה לקרוא לי את המחשבות?"

סניוריטה: "מה אני, אורי גלר? אני קוראת בקפה. תביא 20 שקל."

קוקו: "20 שקל? קפה יקר זה. אפשר איזה עוגייה עם זה? למה, זה יבש ככה."

(גרישפה פוגש באברהמי שכהרגלו עובד בלי חולצה במכולת)

גרישה: "למה אתה בלי חולצה? זה מאוד מסוכן. זה סיכוי של 1 ל־4.78 שתחטוף צינון."

אברהמי (מרים את גרישפה באוויר): "סיכון 1 ל־2 אני נוגח ראש שלך!"

גרישה: "או־אווה, זה אחוזים גבוהים. בהחלט."

(גידי ומורדי שוהים בבידוד ביחד אחרי ששניהם חלו בחצבת)

גידי: "תגיד, מורדי, איך יכול להיות שבן אדם בגילך, שנראה... 'לא נורא', איך יכול להיות שעדיין אין לך אישה?"

מורדי: "זו שאלה יפה ומגעילה בו־זמנית. אבל אני אענה לך, אם כבר שאלת. אולי, אדון גידי, זה בגלל שאני זכייה בלוטו, ועוד לא הייתה האחת שגירדה את הטופס הנכון."

(ממוקה מדגים לקוקו את היכולת של הטלפון נייד החדש שלו ונותן לו את הטלפון אחרי שהתקשר אליו הבייתה)

קוקו: "ראשל, זה קוקו."

ראשל: "מה אתה רוצה ממני? אני אישה נשואה. גם לבעלי קוראים קוקו, הוא יעשה ממך קציצות."

קוקו: "קציצות? איך בא לי קציצות, נהייתי רעב. טוב גברתי, אני לא אפריע לך יותר, סליחה."

(נסטיה נכנסת לבוטיק של מורדי)

מורדי: "בשבילך יש לי בגדים מעלפים, את ממש ממש דוגמנית על."

נסטיה: "אתה מגזים. באוקראינה יש הרבה יותר יפות."

מורדי: "אולי באוקראינה יש יותר יפות, אבל כפרה אנחנו בטירה, ראית את הגועל נפש? כל אחד יש לה פרופיל של קלסתרון."

פרח: "כפרה, אני ממליצה לך לא להיקשר לצרפתייה הזאת יותר מדי. היא יודעת לשבור באגט טוב טוב, תאמין לי, אני יודעת, היא יצאה עם אבא שלי."

מורדי: "היא השתנתה, זו קלודין אחרת לגמרי, היא כבר לא יוצאת עם עבריינים."

פרח: "הלו! אבא שלי לא עבריין, נשמה, אבא שלי איש עסקים לגיטימי."

מורדי: "לגיטימי אולי בקולומביה."

גידי: "עיר מוכת פשע." (על טירה)

פרוספר: "תכף אתה תהיה מוכה פרוספר."

גידי: "מנצ'סטר נמצאת 15 דקות נסיעה מליברפול שממנה יצאו הביטלס. מי יצא מטירה? חלבי? קוקו? מורדי? אה, מי? מי? מוניה הקווקזי?"

פרוספר: "אנחנו רבע שעה מעוספיה, משם בה הילד הדרוזי, שריף. זה ששר 'בסבוסה די, בסבוסה די, יאללה בסבוסה סוכר'."

(מרסל מתרעם על הלקוח שנתן למולוגוטה טיפ)

מרסל: "אתה שדדת בנק? מה זה מאה שקל?"

מולוגוטה: "אולי אתה לא מכיר את המילה הזאת, אבל זה בן-אדם נדיב, שזה בדיוק ההיפך הגמור ממך. קמצן"

מרסל: "אני קמצן? לך תשאל את מרים אם שנה שעברה לא נתתי לה לקנות שמלה."

(קוקו מוצא ברחוב את המזוודה של הוריה של בקי)

קוקו: "וואי, ראשל. יש פה זהב. מטבעות זהב, בטח זה מתקופת התנ"ך. אולי דוד המלך היה קונה בזה במכולת?"

ראשל: "למה שישלם במכולת? הוא היה מלך, בטוח היו מסכימים לרשום לו."

(חלבי עוזר לפרוספר לחפש את המזוודה הגנובה של הוריה של בקי)

חלבי: "אני מחפש מזוודה כזאת שחורה שהייתה ברחוב, אתם יודעים על מה אני מדבר? גנבתם כזאת במקרה?"

דדה: "אתה יודע כמה מזוודות גנבנו השבוע? תהיה יותר ספציפי."

(שלום מתרגם למורדי את האנגלית של אדוארד שמבקש לקנות חליפה במקום החליפה שנגנבה)

שלום: "הוא רוצה כמו החליפה המקורית שלו, עם כיס לבן."

מורדי: "מה הוא צריך כיס? מה, הוא קנגרו?"

(ציון מפקח כשרות על האולם של ממוקה)

ציון: "כל המוצרים פה הם בהשגחת הבד"ץ?"

ויטלי: "בהשגחת המשה דץ."

(קורקוס מוכיח את ציון על ששלל כשרות לאולם של ממוקה בגלל הפלפלים של לילאן אבל ציון בעצמו אוכל את הפלפלים שלה כל שבת)

ציון: "אבל זה בבית, בעבודה אני מחמיר לפחות כמו האדמור מוויז'ניץ."

הרב קורקוס: "אינעל אבוק. למה, אנחנו מוויז'ניץ? אנחנו ממרוקו!"

ציון: "אבא אתה הגעת ממרוקו, אני הגעתי מבני ברק"

מני: "שלום מחליף לחליפה (חליפת חתן) בחדר."

גידי: "בסדר, שיקח את הזמן. אף אסיר לא ממהר להכנס לכלא."

אילנה (אשתו של גידי): "גידי, אתה בכלא? כי אני מוכנה לנכות לך שליש ולשחרר אותך כבר עכשיו."

גידי: "אפחד במשפחה הזאת לא מבין הומור גבוה."

פרוספר: "מה זה גבוה? צריך להבין על כלבו שלום כדי להבין את הבדיחה הזאת."

(ויטלי בממוקה שומעים ברדיו שסדאם מעביר סקאדים הנושאים גז חרדל אל עבר הגבול בזמן מלחמת המפרץ)

ויטלי: """שפם חוסיין, עירקאי מטומטם. הוא רוצה זורק אותנו טילים בחרדל."

ממוקה: "אני שונא עירקאי זה, למה זורק אותי חרדל? מה, אני נקניקייה? כלב בן כלב."

ממוקה: "קוקו, אולי קונה אותי מכולת?"

קוקו: "וואלה? זה רעיון טוב. אתה יכול לרשום לי את זה?"

(סוהר נותן לחלבי ולשותפו לתא מסיכות אב"כ בזמן מלחמת המפרץ ויוצא מהתא)

חלבי: "רגע, בוא הנה, מה עם המסקנטייפ? צריך לאטום את החלונות."

השותף לתא: "אל תבלבל אותי עם עובדות. אז צריך לאטום את הסורגים."

(שלום יוצא למסיבה בזמן מלחמת המפרץ)

פרוספר: "מה? אתה הולך למסיבה עכשיו? ואם ייפול טיל?"

שלום: "אז תהיה מסיבה פיצוץ"

(מרסל מציג בקיאות בענינים אישיים של פרוספר)

שלום: "באמת, מרסל, מאיפה אתה שומע את הדברים האלה?"

מרסל: "ציפור קטנה לחשה לי."

שלום: "עוד פעם אתה מדבר עם ציפורים, חתיכת רכלן."

(שלום לא רוצה להשגיח על התינוק של פרדי בזמן שבקי מכינה לו בקבוק)

בקי: "שלום, אל תעשה לי טובות, או שאתה עוזר לי או שאתה לא עוזר לי."

שלום: "אפשר שלא?"

בקי: "לא!"

(פרוספר נותן כסף לשלום ובקי בשביל התינוק החדש)

פרוספר: "למכלוף הקטן לא יהיה חסר שום דבר."

בקי: "חבר'ה, לבן שלי לא יקראו מכלוף, יקראו לו מייקל."

פרוספר: "נו, ומה זה מייקל? מייקל, מיכאל, מכלוף. זה אותו שם בדיוק. אם מייקל ג'קסון הזה היה נולד במרוקו, היו קוראים לו מכלוף ג'קסון."

(משפחת אסייג צופים בטלוויזיה בWWF)

פרוספר: "מי זה היפני הגדול הזה עם הטיטול?"

שלום: "זה יוקזונה"

י: ליליאן: "אה, האוכל של היפנים מלא שמן, אה?"

(מורדי יוצא מהארון בפני חנה אחותו שמבטיחה שלא תגלה)

חנה: "ואני גם אגיד לשוקרי שלא יפלוט שום דבר."

מורדי: "מה הוא יכול לפלוט זה? הדבר היחיד שהוא פולט זה עדי ערק."

חנה: "יאללה, קום, תרים את עצמך, נצא להליכה"

שוקרון: "הליכה זה מעייף, אולי ניקח מונית?"

(רבי מאיר אומר לבנו, מורדי, שסולח לו על הנקניק מוצרלה שהביא כי חשב בטעות שזה מוצר לא כשר, אבל מורדי חושב שהשיחה נסובה על היותו הומו)

רבי מאיר: "אה, זה בסדר, אני יודע ואני כבר לא כועס."

מורדי: "מה? רגע, איך?"

רבי מאיר: "אני מודה שבהתחלה כעסתי, כי לא ידעתי מה זה, לא היו דברים כאלה אצלנו, אבל אחרי שהסבירו לי, אני הבנתי ואני לא כועס, זה בסדר."

מורדי: "רגע, אתה בטוח? כאילו זה בסדר מבחינתך?"

רבי מאיר: "בסדר, למה שלא יהיה בסדר? אולי זה היה מבחינתי חסר טעם, כן? אבל זה עניין של טעם. מה זה משנה? את אתה אוהב את זה, מה זה ענייני?"

מורדי: "מה? אני חשבתי שאתה לא תדבר איתי בכלל."

רבי מאיר: "שאני לא אדבר איתך? למה? אתה הבן שלי. תמיד אתה תהיה בשבילי ואני אוהב אותך כל הזמן"

מורדי: "איזה הקלה, איך אתה מפתיע אותי. אני לא ציפיתי, אני מודה שציפיתי לתגובה אחרת לגמרי. זה רק אומר דבר אחד, שלמרות שאתה רב, המשפחה עדיין ערך עליון בעיניך. ואתה האבא הכי מכיל שיכול להיות ואני מעריץ אותך ואני אוהב אותך"

(רבי מאיר ומורדי מתחבקים וחנה בדיוק נכנסת לחדר)

חנה: "יא! אמרתי לך שהוא יקבל את זה שאתה הומו, נכון?"

רבי מאיר: "מה אתה? הומו?!"