שתי שנים ומחצה

​שתי שנים ומחצה הוא סיפור קצר מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865 - 1921) שגיבורו הוא שמואל המלומד והרגיש המחפש אחר אהבה.


  • "כשאדם מת אז הכול יחדל. אבל הלא חי הוא!"
  • שירה היא יותר בחוצות ובבתים מאשר על הכתב."
  • "לוּ היה נפגש עתה עם אחד מרעיו, כי אז דִבּר עמו, כאילו לא קרה דבר."
  • "לא מלומדה אני, אבל כשנלך יחדיו לבית שכיות החמדה, אז אבין את טיב התמונות, אבין הכול."
  • "לאיש הזה יש נפש כנאמר בספורים ושירים. איש כזה, כשהוא בעל, מבין את לב האישה."
  • "לאכול יחד ארוחת הערב על שולחן מכוסה במפה לבנה בחדר יפה הוא דבר נעים מאד."
  • "בא זה שנעשה בעלה ויאמר לשאת אותה על ידיו. עצלה הייתה לומר 'לאו' ותאמר 'הן'."
  • "בבואה ישמח לבו. עוד הפעם יתחילו הפגישות, הטיולים והשיחות, הכול כמו שהיה!"
  • שירה היא רק מחשבה עמוקה. האילנות אינם אומרים שירה, אבל הם בבחינת שומעים."
  • "בכל מה שעיניו רואות, הוא רואה את צד השירה שבדבר. פנים יפים, קול נעים, אילן ירוק, שמי תכלת, צאת השמש. הוא מבין ומקשיב."

ראו גםעריכה