תמול שלשום
רומן מאת ש"י עגנון. כרך חמישי בסדרת כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון. יצא לאור ב-1945
תמול שלשום הוא רומן מאת שמואל יוסף עגנון על חייו של יצחק קומר, איש העלייה השנייה. הספר יצא לאור ב־1945.
מתוך הספר
עריכה- "כלום יש דבר המקרב את הלבבות כרעיון משותף."
- "עדיין אתה סבור שמנוחה היא דבר שתלוי בחוץ, מנוחה היא דבר שבפנים."
- "לא נבראו הלשונות אלא על מנת שלא יבינו בני אדם זה את זה."
- "כשאר אחינו אנשי גאולתנו בני העלייה השנייה הניח יצחק קומר את ארצו ואת מולדתו ואת עירו ועלה לארץ ישראל לבנות אותה מחורבנה ולהבנות ממנה. מיום שעמד יצחק חברנו על דעתו לא עבר עליו יום שלא הגה בה. כנוה ברכה נראתה לו כל הארץ ויושביה כברוכי אלוקים... בעל דמיונות היה יצחק, ממקום שלבו חפץ היה מדמה לו דמיונותיו.”
- "ואני אשאל אתכם, כלום אתם בלבד נוטלים חלק בייסורים? והלוא יש כאן בני אדם שבאו לפנינו, שאם אנו באים לספר הצרות שהיו מצויות לבוא עליהם אין אנו מספיקים."
- "וכל מקום שם בירושלים קרוי משה, או אוהל משה או זכרון משה או ימין משה או מזכרת משה. רוצה אתה להגיע לאחד מן המקומות הללו שוכח אתה אותה מילה שנטפלה למשה, ואתה הולך ממשה למשה ואין אתה מגיע למשה זה שרצית."
- "אבל בתים שנבנו קיימים ועומדים, ואף הם מתרחבים והולכים, אלו מוסיפים חדר ואלו בונים עלייה, אלו שני חדרים ואלו שתי קומות, ושוב אין אדם אומר צר לי המקום שאשב בירושלים."
- "אל תסתכל בקערה אם יש בה בשר ודגים, אם אין בה בשר ודגים, אלא הסתכל בשמחה שבין קערה לקערה."
- "אהוב אתה על עצמך בנעליים של לכה, ואני אוהב אותך בשביל שאני נזכר סנדליך העקומים."
- "ארץ ישראל אינה נקנית אלא בייסורים, וכל שחביבה ארץ ישראל עליו ומקבל עליה ייסורים באהבה זוכה ורואה בבניינה."
- "בני אדם שנוסעים כאחד בספינה, אפילו יש להם זה על זה, מאחר שזימנם המקום למקום אחד מעבירים על מידותיהם ונוהגים זה בזה אחווה."
- "פאתי מערב האדימו והחמה נתגלגלה ככדור של אש בתוך שלהבת של אש, בתוך גדודי להבה, בתוך בריכה של דם, בתוך חיצים של זהב, שנקלעים בתוך עננים אפורים בתוך ערפלים ורודים, בתוך לפידים של נוגה, כלפי ההרים הסגוליים, כלפי האדמה הכהה."
- "שכב לו יצחק והביט ברקיע. והואיל ואותם הכוכבים שמאירים על הים הם אותם שמאירים ביבשה היה מביט ומהרהר בעירו, שמדרך הכוכבים שמובילים את מחשבותיו של אדם לפי דרכם."
- "כי האדם עץ השדה כתוב בתורה. זכה הריהו כעץ ששרשיו עמוקים, לא זכה הריהו כעלה נידף." ~ עמ' 167
- "ר' נחמן קרוכמל, שכל הספרות שלנו שבאה אחריו דומה כתפילת ערבית שלאחר נעילה."
נאמר עליו
עריכה- "מעבר להישגיו הספרותיים – מורכבות העלילה, שימוש וירטואוזי במגוון רבדים של הלשון העברית, דקוּת אבחנה פסיכולוגית ושילוב ייחודי במינו בין אירוניה לפתוס ובין ראליזם לסימבוליזם – סיפק הרומן מבט פנורמי מקיף על חיי היישוב העברי בארץ ישראל בתקופה המכריעה לכינונו ולהתפתחותו – תקופת העלייה השנייה." ~ סבטלנה נטוקביץ'
- "פואטיקה של עגנון היא מורכבת, רב־שכבתית וטומנת הפתעות. יצירת המופת 'תמול שלשום', שזכתה כבר לעשרות פרשנויות, תמשיך ותעורר קוראים וחוקרים להתעמק בטקסט לגלות בו פנים חדשות." ~ ניצה בן-דב