אהרן ליש
פרופסור במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים
אהרן ליש (25 במאי 1933– 16 באפריל 2022) הוא חוקר באוניברסיטה העברית בירושלים המתמחה בחקר המשפט המוסלמי ויישומו בעידן המודרני. היה סגן היועץ לענייני ערבים ונשיא החברה המזרחית הישראלית.
מתוך כתביו
עריכהכללי
עריכה- "ההתמודדות בין השריעה והמנהג אינם תופעה חדשה וימיה כימי האסלאם."
- "למסמך הכתוב אין חשיבות במשפט המנהגי הערבי פרט, אולי, לענייני קרקעות; אין הוא חיוני למתן תוקף לפעולה משפטית כלשהי; דרך ההוכחה העיקרית המוכרת היא באמצעות עדים. תפיסה זו מקובלת גם בתיאוריה של המשפט המוסלמי."
- "מעמד האסלאם בחברה נמדד משתי בחינות: כהשקפת עולם הבאה לידי ביטוי במילוי המצוות המעשיות על ידי הפרט וכמימסד שנועד להסדיר עניינים הנוגעים לכלל הציבור."
האימפריה העות'מאנית
עריכה- "חכמי־הדת (עולמא) היו אמנם עמוד השדרה של האדמיניסטרציה העות'מאנית, אך המסדרים הצופים, יותר מאשר המדרסות, דאגו לצרכים הדתיים של האוכלוסייה... לאורך כל ההיסטוריה של האימפריה העותמ'אנית מילאו המסדרים תפקיד חשוב בחיים הדתיים, החברתיים והפוליטיים."
- "הווקף תמך לא רק במוסדות בעלי אופי דתי, כגון מסגד, מדרסה, זאוויה וחורבה (בניין־קבר), אלא גם במוסדות ובשירותים, כגון בנייני־ציבור, כבישים וגשרים, שהם כיום בתחום אחריותה של הרשות המוניציפאלית או הממלכתית."
ערב הסעודית
עריכה- "בתי הדין השרעיים, הגם שעודם מעוזה של השריעה ונושאי כליה, עברו מאז ייסוד הממלכה הסעודית שורה של שינויים בסמכויותיהם, בארגונם ובדין החל בהם מתוך מגמה להגמישם ולהתאימם לצורכי הזמן."
- "החקיקה הרפורמית מצטיינת בגישה פרגמטית. ייסוד התועלתנות (מצלחה) הפך כמעט למקור משפט בזכות עצמו. אך כיוון זה אינו מלווה במאמץ מסודר ושיטתי לנסח מתודולוגיה משפטית."
בדווים
עריכה- "המשפט המנהגי של בדווים בני זמננו, עד כמה שניתן לבודדו מהשפעות המשפט המוסלמי, מקורו, קרוב לוודאי, מן המשפט המנהגי הערבי הטרום־אסלאמי."
- "במסמכים של הבדווים ניתן למצוא מונחים ומוסדות משפטיים רבים המזוהים במשפט המוסלמי, אך עדיין יש להם המשמעות המנהגית המקורית בטרם אוזרחו אל תוך המשפט המוסלמי וקיבלו משמעות חדשה."
- "המשפט המנהגי, בייחוד בתחום הפלילי ובהליכי הבוררות, עודנו ממלא תפקיד חשוב לא רק בקרב הבדווים המתנחלים כי אם גם ביישובים כפריים ועירוניים ואף בקרב נוצרים מעדות שונות המזמינים בוררים שבטיים ליישב סכסוכים ביניהם."
הדרוזים
עריכה- "המשפחה הדרוזית נתונה בצבת של מתחים שאין דומה להם במשפחה המוסלמית. מקורם של מתחים אלה בשלושה גורמים: הפער, שלא ניתן כמעט לגישור, בין נורמה משפטית מתקדמת באופן מפתיע ובין נורמה מנהגית שמרנית; חשיפתה בן לילה של עדה, שהייתה מסוגרת כמעט הרמטית במשך מאות בשנים לתהליכי מודרניזציה והתערבות מואצים; והאתגר, שנכפה על אנשי הדת המכהנים כקאדים בבתי הדין... ליישם חקיקה חילונית רפורמיסטית."