אוליבר טוויסט

אוליבר טוויסט (באנגלית: Oliver Twist) הוא רומן מאת צ'ארלס דיקנס. הרומן יצא לאור ב־1838 ועובד לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה.

"ישנם ספרים שכריכתם היא העיקר."
"אין חרטה עמוקה יותר מחרטה שאין בה תועלת."
"בבקשה אדוני, אני רוצה עוד קצת."
"בין בנייניה הציבוריים של עיר אחת, שלא אנקוב בשמה וגם שם בָּדוּי לא אתן לה, עומד מוסד אחד שכמותו ניתן למצוא זה כבר עידן ועידנים כמעט בכל עיר, גדולה כקטנה; הוא בית המחסה."
"עובדה היא כי נדרש מאמץ כביר לדרבן את היילוד ליטול על עצמו את מלאכת הנשימה – טורח מעיק אך חיוני לקיומנו הבסיסי. זמן מה היה שרוע מתנשם לאט ובכבדות על מצעו הסמרטוטי, תלוי ומתנדנד בין העולם הזה לעולם הבא אחריו – עם נטייה ברורה לזה האחרון. אילו היה אוליבר, בפרק זמן קצר זה, מוקף בסבתות דאגניות, בדודות חרדתיות, באחיות מנוסות וברופאים מלומדים, אין שמץ של ספק שהיה מת מיד. מאחר שהמיילדים היו זקנה מעורפלת משתייה מופרזת ששימשה כאחות לעת מצוא, ואותו רופא מקומי, שעשה את המוטל עליו ותו לא, נאלצו אוליבר והטבע להילחם זה בזה עד חורמה. התנהלו כמה קרבות וזו תוצאתם: אוליבר נשם, התעטש, וכך בישר ברחבי בית המחסה על קיומו כעול חדש על צוואר הקהילה."
"הרי לכם דוגמה מאלפת לחשיבוּת הלבוש! כל עוד היה אוֹלִיבֶר טְוִויסְט עטוּף בשמיכה שהייתה כסוּתוֹ היחידה, היה יכול להיות בן אֲצילים ולחלופין קבצן. כל הרואה אותו, ואפילו היה דק הבחנה, היה מתקשה לקבוע לאיזה מעמד חברתי הוא משתייך."
"אוֹלִיבֶר צווח במלוא גרונו. אילו ידע כי הוא יתום, נתון לחסדיהם של פקידי סַעַד, שַמָשֵי הכנסייה ודומיהם, היה בוכה אפילו חזק יותר."
"אל ילין איש על רוצחים החומקים מעונש, ואל ירמוז כי ההשגחה העליונה נרדמה. רגע אחד של פחד מוות שקול כנגד עשרים מיתות איומות."
"והרי אפילו אותן נפשות עצמן אינן משערות אילו כוחות טמונים בהן."
"הדברים יתגלו במוקדם או במאוחר, אבל אפשר שבמאוחר הוא זמן מוצלח יותר ובוודאי לא גרוע יותר."