אורד צ'ארלס וינגייט

אורד צ'ארלס וינגייט (26 בפברואר 1903 - 24 במרץ 1944), קצין בצבא הבריטי, שהתמחה בלחימה זעירה (גרילה), והיה תומך נלהב של הציונות. יזם את הקמתן של פלוגות הלילה המיוחדות של ארגון ההגנה בשנת 1938, בעקבות המרד הערבי הגדול. בעקבות כך כונה "הידיד". במלחמת העולם השנייה שירת באפריקה ובאסיה, ונהרג בהתרסקות מטוס בהודו, בדרגת מייג'ור גנרל (מקביל לאלוף).

"הלילה הוא נשק התקפה."
"אחרי הפסקה של אלפיים שנה, אתם הלילה יוצרים את הגרעין של צבא ישראל המתחדש... אנחנו נציב מארב בדרך של מעבר הכנופיות מעבר־הירדן לשומרון. צריך לתת למסתננים להתקרב עד מגע־יד. ואז נתקע את הרובים בגופם, ונלחץ על ההדק." ~ בתדריך לכוח שיצא מטירת צבי למארב (מקור).
"קצין בריטי אינו יכול לעשות דבר שהוא שונה, בלתי מקובל או בלתי צפוי. אני עושה את כל הדברים הללו. על מנת להיות, למרות הכול, מקובל, עליך לדעת לא להיראות שונה אלא מוזר." ~ על התנהגותו (מקור).
"מעבירים אותי מפני שאנו ידידים גדולים מדי. רוצים לפגוע בי ובכם, אבל אני מבטיח לכם שאחזור. אם לא אוכל בדרך הרגילה – אחזור כמעפיל." ~ מתוך נאום פרידה שנשא מול ידידיו ב"ההגנה", 1939 (מקור).
"כאשר למדתי בבית־הספר, התבוננו בי מגבוה והביאו אותי ליד כך שהרגשתי כי לא־יוצלח אני, ובלתי־רצוי בעולם. כאשר הגעתי לארץ־ישראל, מצאתי שם אומה שלמה אשר התייחסו אליה באופן דומה במשך עשרות דורות, ובכל זאת, בסופו של דבר, לא הובסו בניה; הם מהווים כוח גדול בעולם, והרי הם בונים את ארצם מחדש. חשתי כי אני שייך לעם כזה." ~ מספר כיצד נהפך לתומך נלהב בציונות (מקור).
"בנושא זה קיים רק ספר חשוב אחד – התנ"ך – ואותו קראתי במלואו." ~ בתשובה לדוד הכהן אשר שאלו האם קרא חומר על הציונות (מקור).
"נאמנותם של היהודים נתונה לאימפריה. היהודים הם אנשים העומדים בדיבורם – הם תמיד היו כאלה – למעשה זוהי תלונתם העיקרית של הנוצרים נגדם. ישנם 15 מיליון יהודים בעולם ופלשתינה תוכל לקלוט הרבה יותר ממיליון תוך שבע שנים. אין לך שמץ של מושג מה הם כבר עשו כאן. היית מתמלא פליאה למראה המדבר הפורח כמו שושנה; חקלאות אינטנסיבית בכל מקום – אנרגיה, אמונה, יכולת וכושר המצאה כאלו שהעולם עוד לא ראה. ראיתי את היהודים בַּקבוצות. אני מבטיח לך שהם יהיו כוח לוחם טוב יותר מזה שלנו. עלינו רק לאמנו. הם יציידו אותו. פלשתינה חיונית לאימפריה שלנו – האימפריה שלנו חיונית לאנגליה – ואנגליה חיונית לשלום העולם." ~ מותח ביקורת על המדיניות הבריטית במכתב לבן דודו רג'ינלד (מקור).
"למה אתה מבזבז זמן כה רב בחברת אויביך ומתעלם מעזרתם של חבריך?" ~ צועק על משה שרתוק (מקור).
"טובה שתיקתו של חיים שטורמן משיחתם של אנשים אחרים." ~ לסגנו, על חיים שטורמן.
"אנחנו האנגלים מולדתנו רחוקה, ואילו אתם תצטרכו להמשיך ולחיות עם הערבים. אל תזדהמו במעשים כאלה שיתנו בידם אחר כך נשק מוסרי להנצחת השנאה." ~ מסביר לחייליו היהודים בפלוגות הלילה המיוחדות, מדוע הוא אוסר עליהם להשתתף בפעולת הענישה כלפי הערבים, משנגמר הקרב על היעד (מקור).
"אתם החיילים הראשונים של הצבא היהודי." ~ מזכיר לאנשיו לפני יציאה למשימה (מקור).
"הכול כתוב בתנ"ך. כל המקומות, כל התכסיסים – כולם נמצאים בתנ"ך. ככתוב: 'בתחבולות תעשה לך מלחמה'." ~ מתוך הספר "אקסודוס: אודיסיאה של מפקד" מאת יורם קניוק.
"לא כדאי שתעשה את זה. בסופו של דבר אנחנו נעזוב ואתה תישאר כאן איתם." ~ ליוסי הראל, מלוחמי פלוגות הלילה המיוחדות, שרצה כמו וינגייט לטבול את ראשו של איש כנופיה ערבי בנפט. מתוך הספר "אקסודוס: אודיסיאה של מפקד" מאת יורם קניוק.
"חדירה אסטרטגית, בניגוד לחדירה טקטית,משפיעה לא רק על כוחותיו הקדמיים של האויב, אלא על כל מכונת המלחמה שלו ועל תוכניתו העיקרית. היא מתאפשרת על-ידי שני משתנים חדשים, יחסית, במלחמה, שיישומם המלא נמצא עדיין בחיתוליו במלחמה הנוכחית. משתנים אלה הם בראש ובראשונה יכולת אלחוטית, המאפשרת לנהל ולשלוט במסות של חיילים בלב הטריטוריה של האויב, והיכולת של מטוסים לקיים חיילים אלה באמצעות העברתה של אספקה חיונית. כמו כן משמשים המטוסים ליצירת קשר פיזי עם החיילים האלה ככל הנחוץ, והחשוב מכול, המטוסים יכולים לכוון את החיילים כך שמהלומתם ביריב המפוזר והנסתר מהעין תהיה יעילה... חדירה עמוקה משמעה הפעלת טורים סדירים בעלי יכולת לחימה גבוהה בלב מכונת המלחמה של האויב, יצירת מגע עם מטרות שעליהן האויב אינו יכול להגן מטבע הדברים, ובכך לכפות עליו לשנות את תוכניתו, כלומר ליצור מצב שממנו יכולים כוחותינו להפיק יתרון הכרעתי..." ~ דברים שכתב וינגייט בהקשר לתוכניתו המבצעית בלחימה בבורמה במלחמת העולם השנייה. מתוך המאמר "'ביצרון' וחדירה ארוכת טווח: מסעות וינגייט בבורמה כבסיס לתפיסה אחרת של מרחב אופרטיבי" מאת ד"ר עפרה גרייצר, ביטאון "מערכות", גיליון 392, דצמבר 2003, עמודים 43-44, (מקור).

נאמר עליו

"הוא היה איש של גאונות, שהיה גם יכול להיות איש של ייעוד מזהיר." ~ וינסטון צ'רצ'יל (מקור).
"חייל טוב, אבל במידה שהדברים אמורים בארץ־ישראל, הריהו בבחינת סיכון בטחוני. אין לתת בו אמון. האינטרסים של היהודים חשובים בעיניו יותר מן האינטרסים של ארצו. אין להרשותו לבוא עוד פעם לארץ־ישראל." ~ מתוך תיק השירות שלו (מקור).
"הוא קרא מפות כמו מוסיקאי מחונן הקורא סימפוניה מתווים." ~ יוסי הראל, מלוחמי פלוגות הלילה המיוחדות. מתוך הספר "אקסודוס: אודיסיאה של מפקד" מאת יורם קניוק.
"הידיד." ~ דוד בן-גוריון.
"כעין לורנס של היהודים." ~ באזיל לידל הארט במכתב לווינסטון צ'רצ'יל.
"בבית הספר התגלה וינגייט כנער חסר ייחוד, שאינו מתעניין בספורט ואינו מצליח מבחינה חברתית. למרות שתכופות היה מיואש ומדוכא, טיפח וינגייט תחושה עזה של ייעוד אישי, אמונה שהוא נועד למעשים גדולים, להנהגת צבאות, לשחרור אומות. לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה הצבאית ב-1923, למד ערבית על בורייה בבית הספר למדעי המזרח בלונדון ונשלח לשרת כקצין בכוח ההגנה של סודן. כשלחם שם בשודדים, פיתח טקטיקה של הכה-וברח ושיטות ללוחמת לילה שבהן עתיד היה להשתמש מאוחר יותר, בתוצאות מדהימות, בקרבות גדולים בהרבה. 'מסע מוצלח ביותר, שנוהל במרץ רב ומתוך שיקול דעת מצוין', העיר מפקד הכוח על סיור ארוך טווח אחד שווינגייט פיקד עליו. אך וינגייט חווה גם תקופות ממושכות של דיכאון - 'התקפי עצבים', הוא קרא להן - שאותן הצליח לשאת רק על ידי חזרה בלתי פוסקת על המשפט 'אלוהים הוא טוב'. כבר אז החל להפגין חלק מן השיגעונות שהפכו לסימן ההיכר שלו בהמשך: אכילת בצל נא, מיצוי תה דרך הגרביים שלו, קבלת אורחים בעירום." ~ (מקור).
"הוא היה טיפוס של קרומוול, של סטונוול ג'קסון, של גורדון מק-קרטון - אנשים המאמינים אמונה עמוקה, וזה מדבק, ויש בזה השראה. זהו משהו לא רגיל." ~ רא"ל חיים לסקוב על אורד צ'ארלס וינגייט. מתוך ספרו, "מנהיגות צבאית", הוצאת משרד הביטחון, 1985, עמוד 190.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אורד צ'ארלס וינגייט

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורד צ'ארלס וינגייט