אליה ליבוביץ

פרופ' לאסטרופיזיקה ואיש חינוך ישראלי

אליהו מנחם "אליה" ליבוביץ (נולד ב־21 במרץ 1941) הוא הוגה דעות ואסטרופיזיקאי ישראלי שלימד באוניברסיטת תל אביב. מרבה לכתוב בנושאי יהדות והחברה הישראלית.

"התנ"ך הוא בסך הכול ספרות. ספרות מעולה, ספרות שהקדימה את זמנה, אבל ספרות."


אסטרופיזיקה

עריכה
  • "בראשית המאה העשרים נפתחה תקופה חדשה בתולדות האסטרונומיה, תקופה בה הונחו היסודות התאורטיים של האסטרופיסיקה המודרנית."
  • "ישנן תאוריות המסבירות את מבנה העולם כפי שהיה מאית שניה בלבד אחרי המפץ הגדול, ועוקבות אחרי התפתחותו, לפחות באופן עקרוני, עד למצבו בהווה."
  • "תאוריית המפץ הגדול מכירה בהומוגניות של מרחב העולם, אולם ברור שאין בו הומוגניות של הזמן."
  • "האם ייתכנו קיומן של ציביליזציות מחוץ לכדור הארץ? אין שום סיבה להניח שמכלל אין־ספור כוכבי הלכת המאכלסים את הגלקסיה שלנו, התפתחו החיים רק על־פני כדור הארץ. אולם, בירור השאלה הוא ביסודו בעייתי."

מדינת ישראל

עריכה
  • "פרס ישראל, ובפרט הטקס שבו הוא מוענק לזוכים, אמור לסמל, במשך כשעתיים במהלך יום העצמאות, את כפיפותו של עולם הפוליטיקה לעולם הרוח."
  • "המגמה הברורה המסתמנת כעת ונמצאת בשלבי יישום מתקדמים, לנשל את אנשי הסגל האקדמי של אוניברסיטאות המחקר מניהול מוסדותיהם, עד כדי הוצאתם משם כמעט לגמרי, אינה עושה שום דבר טוב למדינת ישראל."
  • "חיטוט כפייתי, במישור הפוליטי והחוקתי, במהות הלאומיות ו/או הדת של קבוצת בני האדם המהווים רוב בחברה, הוא לעתים קרובות ביטוי לכך שהמדינה עלתה על דרך חתחתים."
  • "הכול קשור לאיך פועל המוח האנושי ולגאונות של פוליטיקאים בכל מה שקשור להשפעה על איך שחושבים אנשים. זו הגאונות של ראש הממשלה שלנו. דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו: הכריזמה, שהיא הידע איך לדבר אל הצד הבלתי רציונלי ולהשיג את האהדה וההסכמה של בני אדם, ולגמרי לא על בסיס עובדות ומחשבה."
  • "חיילים שמשרתים בשטחים עושים רע מבלי להוסיף טוב בשום מובן שהוא, אפילו לא טוב אגואיסטי ישראלי. אתה לא מציל ישראלים על ידי הרג ערבים."
  • "לחץ מדיני בצורה של ירידה משמעותית בנכונות של אישים ומוסדות באמריקה ובאירופה להזמין פוליטיקאים ישראלים לארצותיהם ולהיראות במחיצתם, יהיה בעל השפעה ישירה, יעילה באופן מיוחד, על מקבלי החלטות בישראל."

יהדות

עריכה
  • "עד היום רבים מתגאים בזה שהיה עולם אלילי, והתרומה הגדולה של היהודים הייתה המעבר למונותאיזם. אבא אבן, בספר שלו 'עמי: ההיסטוריה של עם ישראל', מתגאה בכך. אני חושב שהמעבר מאמונה בהרבה אלילים, שרווחה במזרח ובמערב, בקרב היוונים, המצרים והכנענים, לאמונה באל יחיד היא לא צעד קדימה."
  • "אנשים דתיים – פרט למספר קטן של יוצאים מן הכלל, שבקושי מהווים מניין – אכן מקבלים על עצמם מרות של סמכות עליונה מעל לכל סמכות אנושית, והצו העליון המחייב אותם הוא הצו האלוהי."
  • "לנוכח ההיסטוריה העקובה מדם של אירופה בימי הביניים, הכירו גדולי אנשי הרוח באירופה ובאמריקה בסכנה הטמונה בצירוף של אמונה דתית וכוח פוליטי וצבאי. לכן בארצות הברית וצרפת, ולמעשה כל הדמוקרטיות בעולם המערבי, הפרדת הדת מהמדינה היא אבן יסוד בתשתית מבנה החברה."
  • "אין כמובן שום דבר 'לא יהודי' בעיקרון ההומניסטי הקובע שכל בני האדם ובנות האדם שווים זה לזה, ולא רק משום שעיקרון זה בוטא בספרות היהודית הקנונית כבר לפני אלפי שנים לצד ערכים שונים, ואף סותרים."
  • "לאנשים רבים הדת איננה אלא צורה של לאומנות, ובמקום שבו הלאומנות זוקפת את ראשה המכוער, עקרונות היסוד של ההלכה נסוגים, מתכופפים ומתקפלים."
  • "זהו ויכוח בתוך היהדות, בין יהדות דמוקרטית המכירה בזכויות הפרט ובעצמאות הרוחנית של בני אדם, לבין יהדות טוטליטרית, החונקת מחשבה ביקורתית ומדכאת נשים."
  • תנ"ך הוא בסך הכול ספרות. ספרות מעולה, ספרות שהקדימה את זמנה, אבל ספרות."
  • "בנוגע לאבי, אינני יודע אם הוא האמין בישות עליונה שבראה את העולם. פשוט אינני יודע." ~ על אביו, פרופ' ישעיהו ליבוביץ

לקרוא מחדש את התנ"ך (2016)

עריכה
 עמוד ראשי
דף ציטוטים מורחב – לקרוא מחדש את התנ"ך
  • "יש כמובן פרקים רבים בתנ"ך, אולי רובם, שהנחת היסוד של מחברם הייתה ללא ספק דתית, בכל מובן שאפשר לייחס לתואר כזה... אולם בצד אלה קיים בתנ"ך גם קול אחר, והוא איננו מוצפן או נסתר כל עיקר, שעומד בניגוד קוטבי לעמדה אמונית כזאת."
  • "רוב התופעות הקשורות להתנהגות הנפש האנושית, והמצבים והתהליכים החברתיים שבהם מטפלים המדעים המודרניים – פסיכולוגיה, סוציולוגיה, תורת המדינה, ניהול ופילוסופיה, היו קיימים וגלויים לעין מאז ומעולם... גם דורות קדומים הבחינו בתופעות אנושיות שמתוארות כיום במונחים פסיכולוגיים או בשפת מדעי החברה."
  • "התרבות של העם היהודי, כמו כל תרבות אחרת, עוברת תהליך התפתחות מתמיד. ראשיתה לוטה בערפילי ההיסטוריה וקשה מאוד לזהות מקור ספציפי שממנו אפשר לומר שהיא מתחילה לצמוח. אי־הוודאות גדולה עד כדי כך שאין לנו ידיעות ברורות לא רק על ניצני התרבות היהודית אלא אפילו על עובדות יסוד הנוגעות לקיומה ולצורת חייה."
  • "הדיבר השלישי ('לא תישא את שם אלוהיך לשווא') הוא אמירה בוטה, חדה ופסקנית נגד מי... שמתיימר להשתמש בשמו של אלוהי ישראל כבדגל, כבסיסמה או כמצע של מפלגה, ולדבר בשם הזהות היהודית."
  • "התנ"ך למעשה מורכב רובו ככולו משלל של סיפורים, דרשות, דיווחים היסטוריים, בין אמיתיים או יצירי דמיון, קטעי שירה וביוגרפיות והגיגים פילוסופיים, פסיכולוגיים וסוציולוגיים. כל אלה אינם אלא המהות של היצירה האנושית המכונה ספרות."
  • "הצל הכבד שמטילה המסורת הדתית היהודית על דפי התנ"ך, בא לידי ביטוי ביחס המסורתי של עולם הישיבות ותלמודי התורה האורתודוקסיים לספר הזה. במוסדות אלה יש כמובן עיסוק בתנ"ך על פי מה שמתחייב מן ההלכה. בפרט כמובן קוראים בתורה בכל שבוע על פי המצוות המקובלות. עם זאת, העיסוק בתנ"ך במוסדות אלה חורג אך במעט מן הרוטינות המתחייבות מן ההלכה. לימוד מקרא כתכלית בפני עצמה כמעט שלא קיים בישיבה הקלסית."
  • "ההתעלמות מן התנ"ך במסורת היהודית הדתית כספר שראוי לעיון ולחקירה, מבטאת הכרה, בעיקר בלתי מודעת, גם של החוגים הדתיים הקיצוניים ביותר, בתכנים האוניברסליים והחילוניים שחבויים בספר הזה."