אפשרות של אי

אפשרות של אי (בצרפתית: La Possibilité d'une île) הוא רומן דיסטופי מאת מישל וולבק על חייו של קומיקאי בעולם המשנה את ערכיו. הספר יצא לאור ב־2005 ותורגם לעברית.

"הקשבתי כמו שהייתי מקשיב לכל אחד, הייתי מרגל ותיק של האנושות."
"העברתי שם כמה שנים לא מרשימות במיוחד, שבמהלכן הלכתי ונעשיתי מרושע יותר ויותר, וגם, כתוצאה מכך, בוטה יותר ויותר. ההצלחה, בתנאים אלה, לא איחרה לבוא – בקנה מידה שהפתיע אפילו אותי."
"הקפדתי תמיד להדגיש את הבינוניות הזאת, אבל בצורה מעודנת: כדי שהמנחה יחוש מעט מאוים, אך לא יותר מדי. בקיצור, הייתי מקצוען אמיתי; רק קצת מזויף. לא הייתי היחידי."
"אלה שחסרים כל חן בנעורים, כל שאפתנות מאוחר יותר, והם עניים תמיד, ובכל זאת מזדהים בכל לבם, ואפילו לפני כולם ובכנות מוחלטת, עם ערכים של יופי, של נעורים, של עושר, של שאפתנות ושל מין."
"ערבים הגיעו להופעות שלי בהמוניהם; וגם יהודים אגב, אף על פי שקצת פחות, וכל האנשים האלה קנו כרטיסים ושילמו מחיר מלא. אנחנו מוטרדים מאוד מנסיבות המוות של עצמנו, אין ספק; מנסיבות ההולדת שלנו, קצת פחות."
"היתרון הגדול בלהיות בדרן, ומעבר לזה בגישה הומוריסטית בחיים בכלל, הוא שאפשר להתנהג כמו מניאק בלי שאף אחד יגיד מילה, ואפילו להרוויח לא רע מהגועל של עצמך, בתחום המין כמו בתחום הכספי, וכל זה באווירה אוהדת."
"הסיכוי היחידי לשרוד, כשאתה באמת מאוהב, הוא להסתיר את זה מהאישה שאתה אוהב. להעמיד בכל הזדמנות פנים אדישות קלות."
"היינו עושים אהבה במיטה, על הספות, בבריכה, על חוף הים. יכול להיות שאנשים חיים ככה שנים ארוכות, אבל אני מעולם לא ידעתי אושר כזה, ושאלתי את עצמי איך בכלל הצלחתי לחיות עד אז."

נאמר עליו

" 'אי' הוא משל לקיום שאינו נכנע לתכתיבים הממשטרים של החיים המודרניים, עם אלימותם והבידוד הכפוי שהם מטילים על היחיד. האי הוא הקשר האנושי, קשר האהבה, זה שמשתוקקים ליצור אותו." ~ שירה סתיו