פתיחת התפריט הראשי

אריסטו

פילוסוף יווני, תלמיד של אפלטון ומייסד הפילוסופיה המערבית.
"אושרו האמיתי של אדם תלוי בהפעלה חסרת מעצורים של כשרונותיו."

אריסטו (384 לפני הספירה – 322 לפני הספירה) פילוסוף ומדען יווני, היה תלמידו של אפלטון.

אושרעריכה

  • אושר תלוי בנו."
  • "המאושר באדם הוא מי שחי ברווחה, ועוסק בהגות, בחוכמה ובמחקר."
  • "העיקרון הראשון לכל עשיה הוא פנאי."
  • "הבסיס למדינה דמוקרטית הוא חירות."
  • "ידידות אמת פרושה נפש אחת בשני גופים."
  • "תענוג בעבודה עושה אותה מושלמת."
  • "פחד הוא כאב הנגרם מתוך ציפיה לרע."
  • תקווה היא חלומם של האנשים הערים."
  • "אושרו האמיתי של אדם תלוי בהפעלה חסרת מעצורים של כשרונותיו."
  • "אומנם נכון הדבר שאנשים הם כפי שהם בגלל תכונות אופיים, אבל הם מאושרים או אומללים בגלל פעולותיהם."

חייםעריכה

  • "האדם מטבעו הוא חיה חברתית."
  • "כל מה שצריך ללמוד לעשות, לומדים תוך כדי עשייה."
  • "אנו עושים מלחמה כדי שנוכל לחיות בשלום."
  • "חשוֹב כמו בן אדם חכם, דבר כמו בן אדם פשוט."
  • "כל עבודה בשָכָר משחיתה את הנשמה."
  • יופי הוא מכתב ההמלצה הטוב ביותר."
  • "האמיץ מכונה פזיז בפני הפחדן."
  • "לעשות חסד הוא סימן לעליונות; ולקבל חסד הוא סימן לכפיפות."
  • "ביישנות הינה קישוט לצעיר ובושה לזקן."
  • "העיניים הם מקום מושבה של הבושה."
  • "אף נשמה נעלה לא פטורה מתערובת של שיגעון."
    • גרסה נפוצה: "אין גאון אמיתי ללא תערובת של שיגעון."
  • "הגאונים הם לרוב מלנכוליים."
  • "חנפן הוא אדם הנחות ממך או מעמיד פנים להיות כזה."
  • "בזירת חייהם של בני אנוש התמורה ניתנת לאלה המוכיחים את מידותיהם הטובות."
  • "אומץ לבו של הגבר מתבטא בכושרו לתת פקודות; של האישה בציות."
  • "כל אדם אוהב את מה שרכש בצער ובייסורים, לכן אוהבות האמהות את ילדיהן באהבת-יתר, למעלה מן האבות, כי יודעות הן צער ההריון והלידה."
  • "כל אחד יכול להתרגז - אין קל מזה. אך להתרגז על האדם הנכון, במידה הנכונה, בעיתוי הנכון, למטרה נכונה ובדרך נכונה - אין זה דבר קל כלל ועיקר."
  • "במשחקים האולימפיים אין מקבלים את העטרה היפים או החזקים ביותר אלא המתחרים (כי מהם המנצחים). כך גם בדברים הנאים והטובים של החיים: הזוכים בהם, ובצדק, הריהם עושי המעשים." (המידות חלק א' פרק ח' תרגום ח"י רות)

חיי עיוןעריכה

  • "ראשית מחקר - פליאה."
  • "טבע כל אדם לשאוף לדעת."
  • "האדם הוא חיה שכלתנית."
  • חינוך הוא הצידה הטובה ביותר לעת זִקנה."
  • "הסימן היחיד לדעת מושלמת הוא הכושר ללמדה."
  • "שורשי החינוך מרים - אך הפרי מתוק."
  • "יתרון הלמדן על עם הארץ כיתרון החי על המת."
  • "יש פינות כסילות אפילו במוחו של חכם מופלג."
  • "למדתי מן הפילוסופיה לעשות ללא פקודה מה שאחרים עושים מפחד החוקים."
  • "מי שחפץ בהנאה בלתי תלויה, יחפש אותה בפילוסופיה; כי כל ההנאות האחרות זקוקות לעזרתם של בני אדם."

מוסרעריכה

  • "הסגולות המוסריות: הכל צריכים לקחת בהן חלק, אבל לא באותה הדרך, אלא במידה המספיקה לכל אחד לשם תפקידו."
  • "שבהיותנו אוהבים את ידידינו וגם את האמת, מצוה קדושה היא להעדיף את ההיא" (אתיקה מהדורת ניקומאכוס, תרגום יוסף ג' ליבס, א, ו) [1]
  • "מי שאינו שמח על מעשים נאים אינו אפילו אדם טוב, כי לא יקרא אדם צדיק אם אינו שמח על מעשי צדק או נדיב אם אינו שמח על מעשי נדיבות." (המידות חלק א' פרק ח' תרגום ח"י רות)
  • "הצדיק נוצר על ידי עשותו מעשי צדק, המתון על ידי עשותו מעשי מתינות. אם לא יעשה אדם מעשים אלו אין לו שום תקוה שיהיה לאדם טוב." (המידות חלק ב' פרק ד' תרגום ח"י רות)

מיהו האדם המושלם?עריכה

  • "הוא מדבר ופועל בכנות."
  • "אין לו כל עניין בתהילה."
  • "התנהגותו מתונה ודבריו שקולים."
  • "אינו מדבר סרה באיש, אפילו באויביו."
  • "לעולם אינו רוחש איבה, ומוחל תמיד על עלבונות."
  • "אינו נוטה להתלהב, מפני שהוא חושב כי דבר אינו חשוב מאוד."
  • "הוא נושא בסבלותיו בכבוד ובְחֵן... כמצביא מנוסה המשתמש בשארית כוחותיו בתכסיסי מלחמה."
  • "הוא מוכן לתת שירות לבני אדם, אך מתבייש לקבל שירות מהם."
  • "הוא אינו מציג את עצמו לראווה בציבור."
  • "הוא אינו חושף את עצמו לסכנות ללא צורך... אך בשעת משבר הוא מוכן להקריב את חייו, ביודעו כי בתנאים מסוימים לא כדאי לחיות."
  • "הוא חבר טוב ביותר של עצמו, ומתענג בצנעתו, בעוד שאדם חסר יכולת או סגולות טובות, הוא אוייב גרוע ביותר של עצמו ומפחד מבדידותו."

כתביםעריכה

פוליטיקהעריכה

  • "היא נוצרת למען החיים, אבל קיימת למען החיים הטובים."
  • "כל כלי מגיע למיצויו המושלם, כאשר איננו משרת תפקידים רבים אלא אחד בלבד."
  • "יש לבחון מאלו חלקים מורכבת המדינה, וכך גם נבין טוב יותר מה מבדיל בין סוגי השליטים."

אברי החיותעריכה

  • "בכל ענייני הטבע יש משהו מן המופלא" ~ ספר ראשון, 645.a16.
    • הגירסה האנגלית ממנה תורגם המשפט: In all things of nature there is something of the marvelous.
  • "עלינו להסתכן על מין חי ללא סלידה, כל אחד מהם יחשוף בפנינו דבר טבעי ודבר יפה." ~ ספר ראשון, 645.a21.
    • הגירסה האנגלית ממנה תורגם המשפט: We should venture on the study of every kind of animal without distaste; for each and all will reveal to us something natural and something beautiful.
  • "תמצית הטבע (בנוגע לרוח החיים) אינה יכולה להיות גשמית, אך עם זאת ברור כי היא ניכרת באיבר גוף מסוים, ואיבר זה מן האיברים שולט בשאר." ~ Parva naturalia - "יצירות הטבע הקטנות" 467.b 13 - 16
    • הגירסה האנגלית ממנה תורגם המשפט: The essential nature (concerning the soul) cannot be corporeal, yet it is also clear that this soul is present in a particular bodily part, and this one of the parts having control over the rest (heart).

מטאפיזיקהעריכה

  • "האדם מטבעו שואף לדעת. ראיה לזה היא האושר שאנו משיגים בחושינו, מעבר לשימושיותם הם אהובים בפני עצמם ומעל כל החושים, חוש הראייה. לא רק כנקודת מבט עבור פעולה, אלא אף כשאיננו הולכים לעשות דבר אנו מעדיפים את הראייה על פני כמעט כל דבר אחר. הסיבה היא שזה, יותר מכל החושים, גורם לנו לדעת ומאיר את ההבדלים בין הדברים." ~ ספר ראשון, הפסקה הפותחת של מטאפיזיקה, 980a.21.
    • הגירסה האנגלית ממנה תורגם המשפט:All men by nature desire to know. An indication of this is the delight we take in our senses; for even apart from their usefulness they are loved for themselves; and above all others the sense of sight. For not only with a view to action, but even when we are not going to do anything, we prefer sight to almost everything else. The reason is that this, most of all the senses, makes us know and brings to light many differences between things.
  • "אלו הקובעים כי מדעי המתמטיקה אינם אומרים דבר על היופי והטוב, טועים. מדעים אלו מוכיחים הרבה על אלו, אף אם אינם מזכירים אותם מפורשות, אלא מוכיחים תכונות שהן תוצאות או הגדרות שלהם, ואין זה נכון שאינם אומרים דבר עליהם. הצורות העיקריות של יופי הן סדר וסימטריה והגדרתיות, והמתמטיקה ממחישה צורות אלו במעלה מיוחדת". ~ ספר שמיני, 1078.a33.
    • הגירסה האנגלית ממנה תורגם המשפט: Those who assert that the mathematical sciences say nothing of the beautiful or the good are in error. For these sciences say and prove a great deal about them; if they do not expressly mention them, but prove attributes which are their results or definitions, it is not true that they tell us nothing about them. The chief forms of beauty are order and symmetry and definiteness, which the mathematical sciences demonstrate in a special degree.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ התואר 'ידידינו' שם מתייחס למורו ורבו, אפלטון. מכאן האימרה amicus Plato, amicior veritas = אהוב עלי אפלטון אך אהובה יותר האמת.