פתיחת התפריט הראשי

דברי שבחעריכה

  • "רק מנושאי התרבות העברית הישנה, היינו יהודי מזרח אירופה, אפשר לצפות, כי הם יהיו החלוצים של התרבות העברית החדשה." ~ ארתור רופין, "היהודים בזמן הזה"
  • "בקרב בני הנוער העברי בארץ, בעיקר בקרב בני הנוער האשכנזי, בני היישוב הוותיק, צפונות כמה סגולות יקר, כגון מסירות לארץ ונכונות עזה להגן עליה. התקשרות לאדמה, פשטות הליכות ורעננות התפיסה עם כיסופים לכל מרום ונשגב." ~ ד"ר אפרים שמואלי, "תולדות עמנו בזמן החדש" (ספר לימוד בהיסטוריה)
  • "אני רואה משמעותו ההיסטורית האיומה של הטבח הנאצי לא באותה כמות מחרידה של היהודים שנטבחו, אלא בהשמדת דווקא אותו מבחר העם שרק הוא, מתוך כל חלקי היהדות, היה מסוגל ומצויד בכל הכוחות הדרושים, לשם בניין מדינה." ~ דוד בן-גוריון
  • "יהדות אשכנז נחשבת לקבוצה אתנית בעלת מנת משכל גבוהה במיוחד, בין 12 ל־15 נקודות מעל הממוצע האירופאי. בני העדה גם בולטים בנוכחותם בתפקידים שמחייבים יכולות קוגניטיביות גבוהות." ~ שחר שילוח, 'השכל של יהדות אשכנז', באתר מעריב, 27 ביולי, 2005

ביקורת וסטריאוטיפיםעריכה

  • "הם (יהודי מזרח אירופה) – המון היולי. אנו מארגנים אותם. הם משמיעים קובלנותיהם בשפת עלגים, שהיא בלתי מובנת לאדם תרבותי. אנו משאילים להם את לשונות התרבות. הם נדחקים, דחופים ומבוהלים ללא כיוון מסוים. אנו מראים להם את הדרך, שבה הם צריכים ללכת [...] הם אחוזים התלהבות, שמגעת כמעט לידי טירוף. אנו עושים אותה מתונה יותר. [...] אנו מנחמים ומעודדים אותם." ~ מקס נורדאו
  • "היהודים הספרדים באנגליה לא ראו בעין יפה את כניסתם של האשכנזים, הן על רקע תרבותי והן על רקע מעמדי. רוב המשפחות הספרדיות נמנו על מעמד הסוחרים הגדולים; לא כן האשכנזים, שבקרבם מרובים היו הסוחרים הזעירים, שעסקו ברוכלות ושוטטו בין ערי השדה. היו יהודים אשכנזים שהשתקעו בערי הנמל – פורטסמות, ליברפול, בריסטול, פלימות. חיכוכים בין הספרדים לאשכנזים החלו עוד בשנות ה-70' (של המאה ה-17), עם התחלת חדירתם של יהודים אשכנזים. תלונותיהם של הספרדים גרמו לכך שמועצת העיר לונדון קיבלה החלטה ב-1677, שלא להתיר כניסת יהודים "בלי הון הגון". ~ "כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה" (בסעיף שנת 1690) באתר מכללת "ספיר".
  • "בקרב העדה האשכנזית עצמה יש גוונים לא דומים זה לזה – יש ה'ליטאי' החריף, הספקן, המנתח, המתמיד, יש ה'דרומי', יותר רענן, פחות מורכב, קצת גוישערקאפ ['ראש של גוי'] בעל דמיון פועל ובונה ובלתי מתפלפל, יש ה'פולני' המזוקק משניהם בהתרגשותו, עשיר משניהם בליריסמוס פנימי ובגעגועי נצח שהם מקור כל שאיפה." ~ זאב ז'בוטינסקי, יהודי המזרח, 1919
  • "החברה הלבנה שולטת, לאומי - בנק של לבנים; הקיבוצים והמושבים שדדו קרקעות. אני רוצה לראות שמישהו ישבור את הראש של האשכנזים בשדרות רוטשילד." ~ שלמה מעוז, כנס במכללת ספיר, ינואר 2012
  • "ראינו את שכינינו האשכנזים מקפידים ומעירים על דברים שבין אדם למקום, ואילו הספרדים הניחו זאת לחשבון האדם עם הקב"ה, אך הקפידו על דברים שבין אדם לחברו (כגון, צדקה לעניים, השכנת שלום בית, דאגה ליתום). מעולם לא ראינו דתיים ספרדים ניצבים באמצע רחוב בשבת וצועקים "שאבעס!" ~ יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל.

מתחים בין־עדתייםעריכה

  • "יהודי פולין באים מתנאי חיים טובים. בשבילם חיי המחנה הרבה יותר קשים מאשר בשביל יהודי מתימן, שעצם המחנה בשבילו הצלה. משום כך אני רואה סיבות מספיקות להעדפת יהודי פולין... סוג עולים אלה אינם דומים לעולי תימן, שבקושי אתה מברר את שמו. יהודי מפולין, כשהוא מקבל הלוואה, הוא יודע שעליו לשלמה." ~ יצחק רפאל, מתוך פרוטוקול דיון על העדפת יוצאי פולין בדיור, 1949
  • "מתוך הטיפוס הגזעי הקדמון של ארץ ישראל בעל שלושת היסודות הגזעיים (ארמי-בדואי-פלשתי) התפתחו היהודים האשכנזיים בכוון קדמת- אסיי-מונגולי-אלפי צפוני והיהודים הספרדיים בכוון מזרחי (בדואי) ים-תיכוני ועל ידי כך נתהווה הפרש ניכר בחטיבתם הגופנית של שני חלקי היהדות." ~ ארתור רופין, "הסוציולוגיה של היהודים".
  • "ב-27 החודשים האחרונים עלו 85 אלף מצפון אפריקה ו-85% מהם הופנו לאזורי פיתוח שהם מחוץ לרצועת גדרה-נהריה, אלא הופנו למקומות כגון: באר שבע, דימונה, אילת, אופקים, עזתה, קריית גת, קריית שמונה, בצת וחצור. לגבי העלייה הפולנית הדבר שונה. בחודשיים האחרונים עלו מפולין יותר מאלפיים איש. חלקם הוכנסו למקומות ריקים שהיו בתוך הרצועה (גדרה-נהריה), משום שנשארו דירות פנויות ויכולנו להשתמש בהם, ואנו נשלח את הפולנים גם לזכרון יעקב, לבנימינה, כי את הפולנים לא נוכל לשלוח לבדונים וצריפונים, להם אנחנו צריכים שיכון המתקבל על הדעת." ~ פרוטוקול של ישיבה של הסוכנות היהודית בהשתתפות דוד בן גוריון, בה סקר ראש מחלקת הקליטה רגינסקי את פריסת העולים עד 1956 (דצמבר 1956).
  • "טרם נייסד את המדינה היהודית עלינו לדאוג שיהודי מזרח אירופה יבערו את הכינים מבגדיהם ואת הזוהמה מגופם." ~ מקס נורדאו, על פי יומני הרצל [דרוש מקור]
  • "נמאס לי לראות אשכנזים כל הזמן על הכסף שלי. אשכנזים על השטרות, אשכנזים בבית המשפט העליון - די כבר עם זה." ~ שלמה מעוז
  • "בשנות החמישים החברה היתה שוויונית, היתה עלייה גדולה. אבל האם זה היה באמת ככה? זו היתה חברה שוויונית בעיני אשכנזים, והחוצפה נמשכת - למשל, נפוטיזם בבית המשפט העליון. היתה תקופה, שכדי להתקדם באוניברסיטאות היה צריך להיות קרוב של מישהו מהאוכלוסייה השולטת. היה צריך ללכת דרך פרוטקציה כדי לקבל תפקיד. לנסוע לחו״ל לשליחות? רק אם היית שייך לקליקה האוסטרו הונגרית." ~ שלמה מעוז, כנס במכללת ספיר, ינואר 2012
  • "האשכנזים לקחו לנו את פלסטין, לא המזרחים. לא אלה שאומרים 'מוות לערבים' הם אלה שלקחו לנו את הארץ. אלו שאמרו 'הבאנו שלום עליכם', כל כפר ערבי באו וכבשו אותו." ~ ג'מאל זחאלקה
  • "הדהים אותי למשל למצוא עיירות שלמות שבהן חיים בני נוער שלא פגשו אשכנזי מימיהם. אין להם ילד אשכנזי אחד בכיתה, חלקם חושבים שלאשכנזים יש שפה אחרת, דת אחרת. כששואלים אותם 'מה אתם יודעים על האשכנזים', הם עונים: 'הם נשרפים מהר'. ומסבירים: 'יש להם עור לבן כל כך שהם נשרפים כשהם יוצאים אל השמש'" ~ אמנון לוי, 2013 מקור
  • "ארגוני הרפורמים תומכים בכל ארגוני ההסתה נגד כל מה שיהודי. גם בגרמניה (האשכנזים) הרפורמים רדפו את האוסטיודן ותמכו בגירוש המהגרים (יהודי מזרח אירופה שהגיעו) מפולין" ~ ח"כ יעקב אייכלר בראיון לגלי צה"ל, ה-10 בנובמבר 2015.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה