יצחק נבון

יצחק נבון (9 באפריל 1921 - 6 בנובמבר 2015), היה נשיאהּ החמישי של מדינת ישראל. כיהן כחבר הכנסת וכשר בממשלות ישראל. סופר, מחזאי ואיש חינוך ישראלי.

יצחק נבון

כללי

"אנו עם עתיק יומין, למוד סבל וניסיון, ולנו מורשת קדומה של ערכי מוסר, אמת וצדק."

• "אף היום ניתן לבוא בתביעות אל העם אם נפרוש לפניו חזון של ממש, נציב בפניו אתגרים, ניטע בו תקווה ונדאג שהעול יתחלק באופן צודק." (יום השנה לפטירתו של בן גוריון, 19 בדצמבר, 1986)
• "לאדם פנים רבות, והוא כחומר ביד עצמו. הוא מסוגל להיות חומרני, תובעני ותוקפן, אבל הוא עצמו מסוגל להיות מקרין, מעניק ואוהב-זולתו. והמנוף המטלטל נפשו של אדם מצד אחד לצד הנגדי, הוא אותו דבר ערטילאי ובלתי ניתן למישוש הקרוי "חזון". ובאין חזון יפרע עם. (מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
• "אם יקומו לנו מנהיגים בעלי חזון ושאר רוח, המכירים את חוכמת הפשרה, שיעלה בידם לקרב לבבות של המחנות היריבים, יהיה זה בבחינת נס. הרבה ניסים התרחשו בארצנו, אולי גם יתחולל נס זה." (מתוך המאמר "על המפריד והמאחד בעמנו", מתוך הספר "ישראל 2000", בהוצאת מקסם, 2000)
• "אנו עם עתיק יומין, למוד סבל וניסיון, ולנו מורשת קדומה של ערכי מוסר, אמת וצדק. אם ניצמד לערכים אלה, בטוח אני שנצא מחוזקים שבעתיים, ונשאב כח לגבור על כל המכשולים הניצבים כיום בדרכנו." (מתוך נאומו של הנשיא נבון לאחר הטבח בסברה ושתילה – 20/9/1982)
• "מי ייתן ונזכה לבנות חברה שיש בה חמלה, שתשים קץ לחרפת העוני, לאלימות, לקיצוניות הפוליטית ולקיטוב החברתי. חברה איכותית ומוסרית שתהיה מקור גאווה לנו, מעוררת כבוד בקרב אומות העולם והזדהות של יהודי התפוצות עם מדינת ישראל וזרז לעלייתם ארצה. ומעל לכל, הנהגה החותרת לשלום בכל לבה." (מתוך דברי תודה של יצחק נבון באירוע לציון יום הולדתו התשעים, תאטרון "הקמארי", 22/7/2011).

לכידות חברתית

• "דורות רבים משקיפים עלינו ועל מעשינו: יהודים שמסרו נפשם על ייחוד קדושת שמו, אלה שהתענו בחשכת הגטאות והמלאח, יהודים שהועלו באש הכבשנים, כשלבם מפרפר בין ייאוש לתוחלת, לוחמים שמסרו נפשם על היקר לכולנו – עלינו להיות ראויים להם, להתחדש ולאמץ כל כוחות נפשנו למען תהא מדינתנו למופת ולתפארת, לזכרם ולמען הדורות הבאים. בידינו הדבר לעשותו. הישגנו המופלאים בעבר הם עדות לכך כי נוכל גם למשימת התחדשות זו." (מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
• "השוני בתוכנו אינו חדש וגם אינו צריך להבהילנו כשהוא לעצמו. מאמר חז"ל אומר: "הרואה אוכלוסיי ישראל אומר ברוך חכם הרזים, שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהם דומים זה לזה". השאלה היא האם יש בנו יכולת לשאת דעות שונות כשם שאנו מסוגלים לשאת פרצופים שונים. תהא זו אשליה להניח כי יבוא יום וכולנו נחזיק באותה דעה פוליטית למען אחדות כביכול. השאלה אינה אם יהיו ויכוחים בתוכנו אלא כיצד לנהל אותם. אזרחים יקרים, אני מאמין שאנחנו הרבה יותר טובים מכפי שאנחנו נראים. (מתוך שידור הנשיא נבון ליום העצמאות ה־35 של מדינת ישראל, תשמ"ג, 1983.)
• "היכולת שלנו לקיים דו שיח בין המחנות השונים תקבע את חוסננו הפנימי ואת המידה שבה נוכל להיקרא עם אחד" (מאמרו של יצחק נבון "על המפריד והמאחד בעמנו", "ישראל 2000")
• "עלינו לשמור מכל משמר על יחסינו עם אומות העולם ועל מקומנו ההיסטורי כעם שהטביע את חותמו על התרבות האנושית."
• "כשם שהישגינו מיוחדים במינם, אף הבעיות הניצבות בפנינו רבות במספרן ונוקשות במהותן; עדיין אנו מתייסרים בשאלות של פער כלכלי וחברתי, של נוער שוליים ומשפחות במצוקה. נוכחתי לדעת כי אין אנו מכירים את עצמנו די הצורך, אנו חיים זה ליד זה ולא זה בתוך זה".(מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
• "תהליך הגיבוש החיובי והפורה קיים ופועל בלי הרף, אך לא בן יום יקרה הדבר ולא בשעה אחת נפתור בעיותינו. זהו תהליך איטי, אפור ומפרך שאינו מלווה זוהר וברק. כך נעשים הדברים הגדולים, ואין ימים של גדולות בלי שיקדמו להם שנים של קטנות." (מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
• "אני מקווה כי החונן לאדם דעת, הוא גם ילמד לנו בינה להבחין בין הרצוי ובין האפשרי"(מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
• "אנו, עם ישראל שיהיה בריא, יוצאי 102 ארצות, דוברי 81 שפות ואנחנו נחזיק מעמד ונתגבש לעם אם נהיה ברמה גבוהה בתחומי התרבות השונים. בזה ניבחן. אסור לגעת בכך. בהיותי שר החינוך והתרבות (נבון היה הנשיא היחיד שחזר לפוליטיקה לאחר נשיאותו וכיהן כשר בין השנים 84 ו-90') לא רק שדאגתי שלא ייפגעו תקציבי התרבות, אלא הנהגתי במערכת החינוך את מה שנקרא 'סל תרבות' ובאמצעותו ראה כל תלמיד שבעה מופעים והצגות מדי שנה." ~ על חשיבות התרבות במדינת ישראל (יעקב בר-און, ההצגה שכתב יצחק נבון חוגגת 2,000: "לא ציפיתי להצלחה הזו", באתר מעריב, 17 בינואר 2014)

שלום

• " למעלה משש מאות אלף אזרחים ערבים חיים איתנו ובתוכנו, ולטיב הקשר בינינו ובינם יש השלכות החורגות מעבר לקו גבול גיאוגרפי כל שהוא. נגזר על שני העמים לחיות כאן בצוותא. כיוון שכך, עלינו להפוך גזירה זו לדו קיום מועיל, פורה ומפרה." ~ מתוך נאום הנשיא יצחק נבון בטקס חילופי הנשיאים בכנסת, 5/5/1983
• "כדי לעשות שלום יש להכיר את נפש האחר, את תרבותו ולא כמה עולה פיתה..."
• "נראה לי כעניין חיוני שנלמד להכיר איש את רעהו, כי אדם נוטה לשנוא את מה שאינו מכיר. בלי היכרות זאת – יחסר הבסיס שעליו מושתת האמון, והרי האמון הוא הבסיס לשלום." ~ מתוך נאום שנשא הנשיא יצחק נבון בסעודת ערב מטעם נשיא מצרים-אנואר סאדאת, קהיר, 26/10/1980
• "יש דברים בשלום המובנים לכל אדם, ויש דברים אשר יתבררו לנו רק תוך בניית השלום." ~ קבלת פנים למנחם בגין לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, 29 במרץ, 1979
• "יש להיאבק בכל גילויי גזענות. אם לא נלמד לחיות בשלום זה עם זה, לא נוכל לחיות בשלום זה לצד זה."
• אנו מצויים בתקופה הרת עולם. ההיסטוריה בטבעה אינה דורכת במקום והיא מחוללת שינויים בלי הרף. אני תקווה שהם יחולו גם על הפרק של מערכת יחסינו עם שכנינו ונעלה כולנו על מסלול השלום."
• "חוזר אני ופונה אל כבוד מלכי ערב ונשיאיה להאזין אל פעמון ההיסטוריה המשמיע היום צלילים חדשים. שיירת השלום יצאה לדרך, אל תתנו ליידות בה אבנים..." ~ מתוך דברי הנשיא נבון בטקס קבלת הפנים בכנסת לרוה"מ בגין עם שובו מארה"ב לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, 29/3/1979
• "הנני מאחל לך (פונה למנחם בגין, רוה"מ) כי כשם שזכית לימים של גדולות, יינתן לך להגיע לימים של קטנות: שיכון לזוגות צעירים, מצוקת המשפחות ברוכות-הילדים, והעלייה והקליטה ודמות חברתנו. אלה דברים שאין בהם דרמה, אך הם הערובה לחוסננו אמיתי, ובלי קטנות אין גדולות." ~ מתוך דברי הנשיא נבון בטקס קבלת הפנים בכנסת לרוה"מ בגין עם שובו מארה"ב לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, 29/3/1979

חינוך

• "אנו חיים בארץ חמדה, טובה ורחבה, אך לא נתברכנו בעושר, במחצבים ובנכסים. אוצר יקר אחד לנו והוא האדם. ואדם זה, מינקות ועד שיבה, יש לטפח בכל כוחנו, להשקיע בו כל ליבנו ומחשבתנו, עד שימצה את כל הפוטנציאל הגנוז בו ולמעלה מזה". (מתוך דברי יצחק נבון בעת הכניסה לתפקיד שר החינוך והתרבות, 16.9.1984).
• "עלינו להכין את התלמיד לעולם של המחר, שקפץ עלינו כבר היום. עלינו לתת דגש חזק על ההכשרה המדעית הטכנולוגית. אין ישראל יכולה להרשות לעצמה לפגר אחרי המדינות המתקדמות בעולם. זהו צורך דחוף לתעשייה, לביטחון ולכלכלה. (מתוך: נאום שר החינוך והתרבות יצחק נבון בכנסת, 26/3/1986)
• "יחד עם העמקת הכרת מורשת אבותינו, עלינו לפתוח עצמנו לערכים אוניברסליים של העולם הרחב.... גדולי עמנו בכל הדורות ידעו לשלב את ערכי היהדות והעולם בלי התבטלות ובלי חיקוי". (מתוך: נאום שר החינוך והתרבות יצחק נבון בכנסת, 26/3/1986)
• "יש לחנך עצמנו ותלמידנו למחשבה ישירה ומדויקת, לדיון ולוויכוח תוך הקשבה הדדית ולהבעה מלאה של המחשבה, תוך שימוש נאות באוצר מילים עשיר, הן בכתב והן בעל פה". (מתוך: נאום שר החינוך והתרבות יצחק נבון בכנסת, 26/3/1986)
• "מחובתנו לשקוד על שיפור ההבעה בכתב ובעל פה. אין להשלים עם הרדידות הלשונית של התלמידים! אין מדובר כאן על הצטעצעות לשונית. אוצר המילים מהווה אינדיקטור לעולם המושגים ויכולת החשיבה. בעניין זה ידועה לנו אמרתו של אחד העם: "סלסלו את המחשבה והיא תרומם את הלשון". זה נכון אבל צריך לפעול גם בכיוון הנגדי – ללמד לשון במגמה לשפר את החשיבה". (מתוך: " דברי שר החינוך והתרבות יצחק נבון - יעדי החינוך במדינת ישראל – יום עיון במלון היאט, 2/3/1988)
• "אני מאמין שהתנהגותם של בני אדם מתעצבת במידה רבה על פי הציפיות שיש לאחרים מהם, ואלו, בתורן, מעצבות את אמונתם בכוחם וביכולתם. השתדלתי בביקורי (בשכונת התקווה) להעניק לאנשים האלה אופק חדש באמצעות הציפיות שמשודרות אליהם על ידי, כמי שמגלם באופן סמלי את המדינה שהם חיים בה. (מתוך הספר "יצחק נבון - כל הדרך, אוטוביוגרפיה", בהוצאת כתר, מרץ 2015, עמוד 322).

יהדות ספרד ותרבות הלאדינו

• "יהודים אלה אשר גדלתי בתוכם, היה להם צביון משלהם: בעלי-אגדה יותר משהם בעלי-הלכה; מצויים אצל ספרי המוסר, הפיוט והרגש; מתלמידי בית-הלל; בעיניהם, יפה תורה עם דרך ארץ, ומקפידים שלא יהיה רבב על בגדיהם; מוכנים למסור נפשם ובלבד שלא יצטרכו לבריות; ועם שאינם מושכים ידיהם ממה שהעולם הזה מזמן להם, הרי אינם חדלים לרקום בלבם חלום בואו של משיח." (מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
• ""היינו דתיים נוסח ספרד, כלומר מתונים, מכבדי מסורת אך לא קיצוניים. היות שהדת לא הייתה קיצונית לא קמה ראקציה נגדה... חכמינו הפוסקים בבתי הדין היו מבית הלל והעדיפו את כוח ההיתר על האיסור, כי על התורה נאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". "דרך האמצע" שעליה המליץ הרמב"ם הפכה לקו מנחה בעיני רבנינו. הם הרשו לעצמם לחייך ואפילו להתבדח. ראינו את שכינינו האשכנזים מקפידים ומעירים על דברים שבין אדם למקום, ואילו הספרדים הניחו זאת לחשבון האדם עם הקב"ה, אך הקפידו על דברים שבין אדם לחברו (כגון, צדקה לעניים, השכנת שלום בית, דאגה ליתום). מעולם לא ראינו דתיים ספרדים ניצבים באמצע רחוב בשבת וצועקים "שאבעס!" ~ יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל, על ההבדלים שבין הקיצוניות של החרדים יוצאי קהילות אירופה לבין המתינות הדתית של קהילות יהדות ספרד והמזרח התיכון.

ירושלים

• "זכיתי להיוולד בירושלים, בטבורו של עולם ומוקד כיסופיו של עם ישראל. על כך חייב אני להודות לאבות אבותיו של אבי, מקהילת יוצאי ספרד, אשר באו מתורכיה לכאן, לפני למעלה משלוש מאות שנה, ומאז לא זזו ממנה יוצאי חלציהם, וחייב אני תודה לאבי-אמי, אשר לפני ארבעה דורות, בהיותו רב של קהילת אזימור אשר במרוקו, נגלה אליו, אליהו הנביא בחלומו ואמר לו: "עד מתי, כסבור אתה, תשב כאן בנחת וירושלים בצער?" לא שהה הרבה עד שצרר ספריו ומיטלטליו, נטל את אשתו ואת בתו הקטנה, היא אמי, ועקר לירושלים לצמיתות." (מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
• "ירושלים היא צליל הבא ממרחקים. בערים אחרות שומעים רעשים, בירושלים – שומעים קולות! בערים אחרות יש שטח, בירושלים – עומק." (מתוך "ירושלים שלי", 28/5/1992)

צבא ובטחון

• "כמדינה שנאלצה להילחם חמש פעמים, אנו רואים כהכרח שהשלום יכלול גם הסדרי ביטחון. מי שאינו חי כאן בגבולות כל כך צרים (בשטח שאינו עולה על ניו ג'רסי) יתקשה להבין את התחושה של סכנה חמורה, האופפת אותנו זה שנים, ואת הצורך בסידורי ביטחון. השלום לבדו אינו מספיק. כבר אמר קיסינג'ר: "כל המלחמות התחילו ממצב של שלום". שאיפתנו היא, כי לעולם לא תפרוץ מלחמה, אך אם תפרוץ נוכל להגן על קיומנו". (מתוך: "אספקטים שונים של הסכסוך הישראלי – ערבי" - דברים שנשא יצחק נבון בכינוס הבינלאומי לעיתונות תקופתית, הילטון, תלאביב, 15/2/1993)
• "גילויי הגבורה במערכה הם מיצוי כל הטמון באדם, שבא לידי ביטוי ברגע האמת הגדולה והקשה מול פני המוות. הוא סך כל הערכים שהונחלו לו על ידי הוריו, מפקדיו ומחנכיו, או שבחר הוא לאמץ לעצמו". (מתוך: דברי הנשיא יצחק נבון בטקס הענקת עיטורים ללוחמים מצטיינים ב"שלום הגליל", 7/4/1983)
• "במלחמה האחרונה באה לידי ביטוי גם מידת הריסון הגדולה שנבעה משיקולי מוסר ואנושיות, ואשר לצערנו לא מצאה לה ביטוי פומבי מספיק וצודק". (מתוך: דברי הנשיא יצחק נבון בטקס הענקת עיטורים ללוחמים מצטיינים ב"שלום הגליל", 7/4/1983)
• "התנדבות, רעות ומסירות דרושות בכל תחומי חיינו בכל הזמנים. מעשי הלוחמים המצטיינים חייבים לשמש מופת לא רק לחיילים אלא גם לאזרחים העושים במלאכתם היום יומית".(מתוך: דברי הנשיא יצחק נבון בטקס הענקת עיטורים ללוחמים מצטיינים ב"שלום הגליל", 7/4/1983)
• "אתם המצטיינים נושאים אתכם חוויות של רגעים קשים ומכאיבים, וזכרם הטהור של חבריכם שנפלו לצידכם. יחד עם חוויות אלו, תישאו בקרבכם הוקרתו של העם בישראל ורגשי גאוותו על כי בנים כאלה לו, אשר בהם יתפאר ועליהם ישען." (מתוך: דברי הנשיא יצחק נבון בטקס הענקת עיטורים ללוחמים מצטיינים ב"שלום הגליל", 7/4/1983)
• "כמה אזרחים מישראל יודעים נכונה אורח-חייו של איש צבא קבע? מה מניינם של אלה הטורחים להעריך נכונה מסכת חייהם הקשה והמפרכת של המופקדים על בטחונו של העם? ... ראוי לנו לאזרחים... לכוון מחשבותינו לעבר אותם אנשים אשר מקדישים חייהם לביטחוננו. (מתוך: שנתיים לנפילת יוני נתניהו, דברי הנשיא יצחק נבון בהר הרצל, 11 ביולי 1978)
• ראוי לנו לאזרחים לא רק למתוח ביקורת על מערכת הביטחון כשיש צורך בכך אלא גם מדי פעם, בסתם יום של חול, או ביום כזה, לכוון מחשבותינו לעבר אותם אנשים אשר, ביוני, מקדישים חייהם לביטחוננו, ואשר המגבלות המוטלות עליהם הופכות אותם מעין יהדות של דממה. (מתוך: שנתיים לנפילת יוני נתניהו, דברי הנשיא יצחק נבון בהר הרצל, 11 ביולי 1978)

מוזיקה

• "המוסיקה היא לא רק אסטטיקה אלא גם ערך חינוכי. חינוך להרמוניה, לעבודת צוות למשמעת ולקצב וגם מקנה לשון בינלאומית (אספרנטו נכשלה התווים הצליחו)". (דברי הנשיא נבון בשבוע האמן הצעיר 17.3.81).
• "בתקופתי כציר באורוגוואי ובארגנטינה, הוזמנתי לקונצרט שבו ניגנו את הסימפוניה התשיעית של בטהובן - לא רק יצירה תזמורתית, אלא בתוספת מקהלה ענקית! זאת הייתה חוויה מרגשת עד דמעות. קולות השירה סחפו אותי למחוזות אחרים, וכך התוודעתי לנפלאות המוסיקה". (מתוך "כל הדרך" יצחק נבון – אוטוביוגרפיה, הוצאת כתר, מרץ 2015, עמוד 406)

על דוד בן גוריון

• "מעודי לא הכרתי אדם אשר ידורו בו בכפיפה אחת תכונות מיוחדות החיות בהרמוניה כה מופלאה כמו אצל דוד בן-גוריון; ביישן ואמיץ, צנוע ונועז, רך כקנה וקשה כארז, פשוט ומורכב, חוזה ומציאותי, זועם ומנחם, יהודי מאוד ואוניברסלי כל כך". (מתוך: "באמונתו יחיה" - לקט דברים על דוד בן גוריון, מאת יצחק נבון, הוצא בהוצאת המכון למורשת בן-גוריון, קריית שדה בוקר, 1998, עמוד 43)
• "אינני יודע מה רוצה העם, אך נדמה לי שאני יודע מה רצוי לעם. וזאת אני משתדל לעשות עד כמה שאני יכול." כך נהג דוד בן גוריון להשיב לידידים, שהיו מזהירים אותו כי צעד פלוני שנקט בו לא יהיה לרוחו של העם...מדי פעם בפעם בא אל הציבור בתביעות חדשות, ולעיתים קרובות הוצרך להטיל עליו גזירות קשות. כמעט תמיד יכולת להבחין בשלושה מרכיבים בפנייתו אל הציבור, יכול לנסחם בכעין תדריך למנהיג ולאיש ציבור...שלושה מרכיבים אלה - תיאור אמיתי של הבעיות, ציון הדרכים לפתרונן ונטיעת אמונה ותקווה - חזרו והופיעו כחוט השני בפניותיו של דוד בן גוריון אל העם... לא תמיד נענה לו העם... כך או אחרת, לא נפלה רוחו של בן גוריון מעולם. גם כאשר נשאר בודד ומבודד, לא פסק מלהאמין בצדקתו. בטוח היה, כי יום יבוא והיא תתקבל על העם." (מתוך: דברים ביום השנה השישי למותו של בן גוריון, שדה בוקר, 26/11/1979)

בוסתן ספרדי

• "זכיתי בחיי להרבה מעמדים מרגשים, אך הישיבה באולם כאשר המחזה שלי מועלה על הבמה היא חוויה מרגשת, מיוחדת במינה... הלכתי לראותו פעמים רבות, באזורים שונים בארץ, על מנת לחוש את תגובת הקהל לקטעים השונים המכוונים לציבורים שונים. שלוש אוכלוסיות יעד עמדו לנגד עיני: הספרדים-דוברי הספאניולית, המרוקנים-ותיקים וחדשים, בני עדות המזרח בכללותן, על המכנים המשותפים להם. ביקשתי להתרחק מהשגרה המקובלת, והיא עדיין נפוצה לצערי, להציג עדות אלו רק עפ"י חיקוי של היגוי, או סממן חיצוני, מרפרף ושטחי (בדרך כלל לעגני) ע"י אנשים הבאים מן החוץ. ביקשתי להציגן מתוך המהות הפנימית, הנפשית והעמוקה, מתוך אוצר הדימויים, הפתגמים והשירים שיש בהם לפרוט על המיתרים הרגישים הנכונים". ~ יצחק נבון, מתוך: בחזרה על "הבוסתן הספרדי", 'במה' רבעון לדרמה,1991, עמוד 61

משפחת נבון - בן עטר

• "מחנה יהודה זה על שם יהודה נבון. יוסף נבון היה בן דוד של אבי, שהגה את הרעיון שתהיה מסילת ברזל לירושלים מיפו והשיג אישור מהסולטן הטורקי, אבל הוא לא הצליח לגייס כסף בשביל לבצע את התוכנית. ליד תחנת הרכבת יש כיכר שנקראת על שמו של יוסף נבון. הוא גם בנה שכונות, הוא בנה את השכונה בית יוסף ליד מחנה יהודה, הוא גם בנה את מחנה יהודה וקרא לו על שם אחיו הצעיר יהודה. זה מקום שהייתי בו בנעוריי, מלווה את אמי או את אבי לשוק או לפעמים הולך לבדי להביא מצרכים לאמי. אני התמחיתי באבחנה אם אבטיח הוא אדום או לא. פירות וירקות, בשר וכמובן הכרתי את כל בעלי הבסטות השונות של הימים ההם, אבל זה כבר כמה זמן שאני לא הולך. אני לא קונה בעצמי. יש נהג שמוביל אותי, אז הוא קונה ומביא הביתה, גם הוא למד במשך הזמן. זה מקום שוקק חיים, זה במידה רבה דופק." ~ על שוק מחנה יהודה (רונית מזרחי ומושיק לין, בגובה העיניים עם יצחק נבון, באתר nrg‏, 22 במאי 2009)

הבעת תודה

• "מקננת בי הרגשה של הכרת תודה עמוקה על שזכיתי לשרת את העם בימי מבחן, לקחת חלק, ולו מזערי בעשייה עצמה, ולהניח אריחים אחדים בחומת המדינה".(דברי הנשיא החמישי יצחק נבון במופע המחווה שנערך לצין יום הולדתו ה-90, תאטרון הקאמרי, 22 ביולי, 2011.)
• "מי שאומר "לרדת אל העם" אינו יודע מה הוא סח. אין לך דבר מרומם יותר ומעניק השראה יותר מאותו קשר עם שכבות העם השונות, בעיירה ובשכונה, במושב ובקיבוץ, בעיר ובמושבה" (מתוך נאום הנשיא יצחק נבון בטקס חילופי הנשיאים בכנסת, 5/5/1983)

נאמר עליו

• "נשיאותו של נבון מצטיירת כשירת הברבור של ישראל כפי שרצתה אז להיות, ובהשוואה לימים אלה אף הייתה במידה רבה – שפויה, הגונה, חותרת לסולידריות חברתית, מצייתת לערכי הדמוקרטיה וחותרת לשלום." ~ תום שגב, על תקופת נשיאותו של נבון בעקבות ספרו האוטוביוגרפי (תום שגב, "האוטוביוגרפיה של יצחק נבון: דיוקן המדינה בנעוריה", באתר הארץ, 3 ביולי 2015)
• הנשיא התשיעי שמעון פרס, שעבד אף הוא במחיצתו של בן גוריון באותם ימים, עמד על השוני בין אופיו של נבון, דעותיו והלכותיו לבין נטיות לבו של דוד בן גוריון, אך העיד כי באורח פלא "השוני לא היה בעוכרי העבודה המשותפת. בן גוריון אהב את משב הרוח הנבונית, את המרגוע לאוזן שבאה מעברית נפלאה... את הקסם הירושלמי, את הבקיאות במקורות, את ידיעת הלשונות... לא לחינם הוא הזמין את יצחק נבון לצאת לדרך בעקבות דון קישוט, אבל לא כדי להילחם בטחנות רוח, אלא כדי לספוג חוכמה מהבוסתן הספרדי". (ברכת הנשיא התשיעי שמעון פרס לנשיא החמישי יצחק נבון במלאת לו 90 שנה, באירוע חגיגי בקאמרי, 22 ביולי 2011)
• "הוא נשאר אותו אדם - ירושלמי מדורי דורות, שהוא גם איש העולם הגדול, החי בשלום עם דורות העבר ודורות העתיד, כשהוא אוהב בריות, והבריות אוהבות אותו".(ברכת הנשיא התשיעי שמעון פרס לנשיא החמישי יצחק נבון במלאת לו 90 שנה, באירוע חגיגי בקאמרי, 22 ביולי 2011)
• "הפגישה הראשונה שלי עם יצחק נבון הייתה בשנת 1954 במשרד ראש הממשלה ברחוב אבן גבירול 1 בירושלים. הייתי נער בן 16, לבד בירושלים, משפחתי הייתה במעברה. למדתי בבית ספר תיכון ערב, וביום עבדתי לפרנסתי כ"חניך"...אני יושב מולו וכדרכו שאל והתעניין מי אני ומה אני ומה אני עושה. הוא דיבר עברית נפלאה, עם ניחוח ירושלמי, בקול נעים, עם ח' וע' – אמיתיות... ראיתי מולי אדם צעיר, בן 35 הוא היה, אציל. משהו הדור בו. אדם שאתה אומר שהוא נועד לגדולות, מעורר כבוד, ובלי שהוא מבקש, יש איזשהו דיסטנס בעצם הנוכחות והאישיות שלו". (מתוך: ברכת אלי עמיר ליום הולדתו ה- 90 של יצחק נבון באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים - 6.11.2011)
• "יצחק נבון, אדם מרתק. אוהב אדם - בראש ובראשונה. נוגע בבני האדם. אדם הומאני, נקי דעת, לוחם אמיץ על דעותיו, רב פעלים ומעש, שמשאיר וישאיר חותם על החברה הישראלית כולה. דעותיו הפוליטיות, החברתיות, תפישתו הספרותית האומנותית – חכמות, מאוזנות".(מתוך: ברכת אלי עמיר ליום הולדתו ה- 90 של יצחק נבון באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים - 6.11.2011)

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יצחק נבון

נשיאי מדינת ישראל
חיים ויצמן • יצחק בן-צבי • זלמן שזר • אפרים קציר • יצחק נבון • חיים הרצוג • עזר ויצמן • משה קצב • שמעון פרס • ראובן ריבלין • יצחק הרצוג