בא בימים

בא בימים הוא ספר מאת יורם קניוק, העוסק בתפקיד האמנות והציור בחיי האדם ובנושא המוות. הספר יצא לאור ב־2013.

"הציורים הראשונים לא נועדו להיות מוצגים. הם צוירו במערות חשוכות בהרים ואיש מלבד דייריהן לא ראה אותם."
"מילים נשארות... הן תווים שציווה מחברם לאחרים שינגנו בהם."
"אמנות איננה שייכת לצופים בה. היא מעשה מסוים שאנשים אוהבים לעשות או זקוקים לעשות."
"בעבר ציירתי פורטרטים אבל הם נדחו ולא נמכרו עוד ואז התחלתי לצייר מתים."
"הלכתי אל המתים כי זה המקום היחידי שקיבל אותי. גם לאורנדו ורמברנדט למדו לצייר מתים כדי לדעת ממה מורכבים החיים."
"אמנות לשמה היא מושג חדש בהיסטוריה כמו נישואי אהבה."
"מישהו כתב פעם שיצירה היא ריגוש שנזכרים בו בשלווה. יצירות. יצירות אמנות הן סערות נצחיות שנכפתו בכבלים."
"החשוב במוות הוא החיים שיברא ויזין."
"שום דבר כבר לא יפריע לו. את שלו עשה אין עוד חרטה וכאב וגאווה."
"מוסר הוא עניין של עדר אחרי רבים להטות ואילו אתה תמיד היית של עצמך. לבד. חי במה שנכון לך. מה שקירקגור כינה אדם אתי."
"מעולם לא האמנתי בקיומה של נשמה ועדיין אינני מאמין. אילו הייתה קיימת ודאי לא הייתה אלא הרף עין בלבד, כמעט רגע שבין החיים והמוות."

על הספר

"לעתים די בספר אחד מאוחר, שמצטרף לחיים שלמים של כתיבה, כדי לפענח את צופן היצירה מראשיתה. 'בא בימים', הנובלה החדשה של יורם קניוק, הוא ספר כזה. קניוק הוא בא בימים בתוך הספר ומחוצה לו, וללא מסכת חיים מפוארת, שהיו בה גם שתי מיתות כמעט גמורות, הנובלה האינטימית והאצילית הזו לא היתה יכולה להיכתב כפי שנכתבה." ~ לילך נתנאל

ראו גם

יורם קניוק
ציטוטים מהספר: "תש"ח"