דודו דותן

דודו דותן (20 בספטמבר 1948 - 8 בספטמבר 2001), בדרן ישראלי.

"עוד חמישים שקל נכנסו." ~ כאשר נכנס צופה לאולם באיחור בעת הצגה
"ויש אחת, זאתי עם התלתלים, שלא נרדמת. 'ארבע לפנות בוקר לא נרדמת' שתקח כדור שינה!" ~ על יהודית רביץ ששרה "ארבע לפנות בוקר"
"יגאל בשן, בחור נחמד, רואים אותו מתנועע בחופשיות, אבל יש לו בעיות! אבל במקום שהוא יסתיר את זה הוא שר את זה 'יש לי ציפור קטנה בלב'. שיגיד תודה שאין לו על הראש עורב, יותר טוב? זה לא יותר טוב! עוד שנה הוא יודיע: 'יש לי סתימה קטנה בשן'. את מי זה מעניין כל הדברים האלה?" ~ על יגאל בשן ששר 'יש לי צפור קטנה בלב'
"מה זה עומד בתחנת הרכבת, איזו ברייה ענקית שם ניצבת, זה לא הר זהו קטר... פתע חריק פתע שריק, צא עשן סע אופן." ~ דקלום שלו של השיר "הקטר" שתרגמה מרים ילן-שטקליס לעברית מפולנית - יצירה של הסופר יוליאן טובים
"בגלל שלא התקבלתי לשום להקה שלו, אז אני אנחה את הארוע לאט ובנחת..." ~ מתוך מסיבת ההפתעה שעשו לבמאי להקות צה"ל דני ליטאי
"יש אחת שאינה מתביישת, תסלחו לי, באה לרדיו ומודיעה: 'אני פרחה' מקום ראשון, מצעד הפזמונים! את פרחה? תסתירי את זה, שלא ידעו!" ~ על עפרה חזה ששרה "שיר הפרחה"
"יש שמה אחת כל היום 'דם חם! דם חם!' יש לה דם שתתרום אותו! מה אני צריכה לסבול את הבעיות שלה?!" ~ על שרי ששרה "דם חם"
"עדנה לב, זמרת נהדרת הייתה עם יגאל בלהקה, מה הבעיה של בחורה צעירה כמותה? 'עייפה קצת, עייפה! עייפה!' בטח עייפה! שלוש פעמים בחודש: תל אביב, ניו יורק, תל אביב, ניו יורק, זה מעייף!" ~ על עדנה לב ששרה "עייפה"

נאמר עליו

"דודו היה איש בעל אנרגיות חיוביות, כך שאני מאמין שהוא לא היה כמו האנשים שמקטרים על כך שהם התבגרו, והעולם השתנה. הוא היה מקבל את המציאות כמו שהיא, ואם היה משהו שמכעיס אותו – זה היה יוצא דרך הנישות והיכולות הטובות שלו על הבמה. די לראות את השוק שעברה המדינה מאז שדודו נעלם לנו, כדי לדעת שגם היום ללא ספק הוא היה מוצא את מקומו הראוי, בפנתיאון הבידור ואמנות הבמה הישראלית. כמו תמיד, הוא היה ממציא את עצמו מחדש." ~ גדי סוקניק על חשיבות מקומו של דותן בעולם הבידור הישראלי (חן לב, "הוא היה אדם, מענטש": עשור למותו של דודו דותן, באתר nrg,‏ 5 בספטמבר 2011)
"יש אנשים מסוימים, שאומרים עליהם שהם מתו בטרם עת. לגבי דודו האמירה הזאת בהחלט נכונה, מבחינת התרומה שלו לעולם. אם היום הוא היה עדיין חי – לדעתי הוא היה מגיע למחוזות תרבותיים רבים יותר מאשר הגיע בחייו. הוא היה כותב מחונן, ואת הכתיבה שלו הוא בטח היה לוקח למקום עוד יותר חזק. הספר 'שד קטן', וספרי הילדים שהשאיר מאחוריו, הם דוגמאות למה שהוא היה מסוגל לעשות. בשנתיים האחרונות לחייו, הוא היה יו"ר אמ"י (אגודת אמני ישראל), והיה מהאנשים שדחפו קדימה כל מיני חוקים שקשורים לאמנים, כמו חוק הקולנוע. בשנה בה נפטר, נכנס כחבר לוועד המנהל של רשות השידור, ולמעשה הדבר היחיד שהוא היה שותף בו ולא הצליח – היה עניין הרפורמה בערוץ 1. אין לי ספק שאם הוא היה איתנו, הרפורמה כבר הייתה מאחורינו ברמה של 6 - 7 שנים. מתן וילנאי היה אז שר החינוך, ובוודאי שהוא זוכר את התרומה של דודו לדיאלוגים בכנסת. דודו גם היה מנהיג מלידה, שהיה מסוגל להוביל דעת קהל ומהלכים שונים. הבעיה היא שאנשי רוח כמוהו הם אנשים רגשניים. הוא לקח ללבו, תרתי משמע, את כל המאבקים הללו – למרות שהם הביאו לתוצאות מצוינות." ~ אביתר דותן, אחיו הקטן של דודו, מבכה את היעדרו בנוף הישראלי במלאות עשור לפטירתו (חן לב, "הוא היה אדם, מענטש": עשור למותו של דודו דותן, באתר nrg,‏ 5 בספטמבר 2011)
"תודה לכל האנשים שבאו להופעה האחרונה של אבא, באולם רובינא שכל כך אהב. זה מוזר לראות את אבא כאן שוכב, אבל זו ההלוויה שהוא רצה. החלום שלו היה שהארון שלו יהיה פה והאנשים יעברו על פניו. זו ההפקה הכי גדולה של החיים שלו." ~ יוני דותן, בנו של דודו, בטקס הנחת ארונו במשכן הבימה (מרב יודילוביץ', "זו ההפקה הגדולה של חייו", באתר ynet‏, 10 בספטמבר 2001)
"דודו היה בראש ובראשונה אמן ויוצר מקורי שבמשך עשרות שנות עשייה קנה לעצמו מעמד וכבוד בתרבות ובבידור בארץ. במרוצת השנים הוא הפך למנהיגם של אמני ישראל, וכיו"ר אמ"י השקיע מאמצים רבים כדי לחזק את מעמד האמנים ואת ההכרה הציבורית בהם. דודו היה קשוב לחברה הישראלית ולמצוקותיה, הוא בא מעיירת פיתוח וילדותו הייתה קשה מאוד. הוא מעולם לא שכח זאת ובכל עת ובכל מקום היטה אוזן והתגייס לעזרת חברים במצוקה שנזקקו לעזרתו. הוא התגייס לכל פנייה ולכל בקשה שהופנתה אליו והתנדב להופיע ולתרום מכשרונותיו. דודו היה אמן גדול עם חיוך גדול ולב גדול. הלב הזה נדם היום." ~ נחמן שי, יו"ר רשות השידור דאז, סופד לדותן שבעת פטירתו כיהן כחבר מליאת רשות השידור ((מרב יודילוביץ', נפטר השחקן והבדרן דודו דותן, באתר ynet‏, 8 בספטמבר 2001)
"האיש שהותיר אתכם מיותמים מאב, הותיר אותנו יתומים מחבר. דודו יקירי, היית אדם מופלא, נדיר ומיוחד. רק עצמת עיניים וכבר אתה חסר." ~ גילה אלמגור
"כמו כולם הכרתי, הערכתי והערצתי את דודו. אני מעריך את הבית שהוא בנה, את הקריירה שלו ואת הילד שהוא גידל. היה לי הכבוד להכיר אותו והוא יחסר לי. אמשיך להיות בקשר עם המשפחה." ~ ביל קלינטון. קלינטון פגש את יוני, בנו של דותן, במסגרת ארגון "Make-A-Wish"‏ [1]
"עזרת לנו לראות בחיינו דבר שאינו קטנוני אלא גדול ומרתק. גרמת לאלה שצפו בך להאמין בכך והם לא ישכחו." ~ שמעון פרס
"דודו דותן האיש שהצחיק, סיפר, כתב, שיחק, כתב ספרים והצגות והיה יושב הראש של ארגון אמני ישראל, ויותר מכול היה חבר לכל האמנים, האיש שתמיד חש לעזור, להתנדב, האיש שאוזנו הייתה תמיד כרויה לשמוע את כל אחד ופיו שימש את כולנו, האיש היקר הזה שכולנו אהבנו ללא מצרים נפטר מדום לב בעת שנפש בטורקיה. אמני ישראל מרכינים ראשם ומבכים את חברם שהלך לעולמו." ~ בני ברמן בעת שנודע לו על מותו של דותן (לקוח מאתר אמ"י)
"אני ניצבת פה ורואה את ההמון הרב ואני מנסה לפענח איך הצלחת לשבות את כולם בקסמיך. כולנו כאן באנו מאהבה. דודו, היית איש חכם ומוכשר, ומלא חמלה. מוות הוא דבר קשה ובמקרה שלך הוא קשה ואכזרי כי הוא לא שייך ולא מסתדר איתך." ~ דליה איציק
"חסרונו של דודו מעיק במיוחד בימים אלה של מאבק על גורל התרבות." ~ מתן וילנאי

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: דודו דותן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דודו דותן

דודו דותן באתר MOOMA