הגוף הציוני

חוקר ספרות עברית

הגוף הציוני הוא ספר מאת מיכאל גלוזמן שיצא לאור ב־2007 המתאר את המקום המרכזי שתפסה "הגבריות" בעיצובה של התנועה הציונית באמצעות בחינת יצירות ספרותיות בתקופות שונות.

"אידאולוגיה של קיטוב מגדרי."

מתוך הספרעריכה

  • "קריאתו הנרגשת של נורדאו 'שוב נהיה גברים עמוקי־חזה, דרוכי אברים, עזי־מבט', היא דוגמה מובהקת לרגע שבו הופך הגוף הגברי לסמל של החברה החדשה וכאמצעי לכינון האומה."
  • "הרצל, המתמקד ב'אלטנוילנד' בהטרוסקסואליזציה של הגבר היהודי, מקדם כאן אידאולוגיה של קיטוב מגדרי שהיא אידאולוגיה המניעה את הגבר להעמיק ככל האפשר את ההבדלים בינו לבין האישה."
  • "אין ספק שהרצל ה'מתיר' לנשים יהודיות להתלוות למסע, מציב את האישה היהודייה בעמדת עליונות על האישה הערבייה שאינה זוכה לגוף או לסובייקטיביות. האישה הערבייה היא בבחינת יד צופה, המנופפת לשלום בשתיקה, מבותרת ומנותקת מן הגוף השלם שאותו היא מייצגת."
  • "האם הכמיהה לגבריות, המבוססת על קיטוב מגדרי, אינה עומדת בסתירה להצהרות השוויון בין המינים שהרצל מדגיש במהלך הרומן? והאם שתי מטרות סותרות אלה ניתנות ליישום בו־בזמן?"

על הספרעריכה

  • "שאלות של גבריות וכוח, הן שאלות שעוטפות את הציונות מתחילתה והאמירה שלו הוכיחה עד כמה אנחנו אכן לפותים בתוך הדימוי של היהודי החלש והנשי ורוצים להיחלץ ממנו על ידי איזה סוג של מאצ'ואיזם." ~ מיכאל גלוזמן
  • "אני מדבר, למשל, גם על ג'רי סיינפלד וגם על וודי אלן, כמה שהדמויות האלו של היהודי האמריקני הן דמויות של נעבעך וכמה שהדמות של הגבר הישראלי והגוף הגברי, השרירי, הוא לכאורה הביטוי של הישראליות הנכונה." ~ מיכאל גלוזמן
  • "הכי יפים הם אלה שמתים. האתוס הזה החל להיווצר עוד קודם לכן והופיע באופן מובהק ביותר בשירה העברית של דור הפלמ"ח. כי הרי מה נאמר ב'מגש הכסף' של אלתרמן? באים נערה ונער שהם יפי תואר והאומה כולה עומדת קרועת לב, אך נושמת נוכח המראה היפהפה של הנערה והנער שבעצם הגוף שלהם הוא הוא מגש הכסף." ~ מיכאל גלוזמן
  • "אנחנו חיים בתרבות שמאוד מהללת את המוות ומאוד מתפעמת מיופיו... זהו בראש ובראשונה צורך של חברה שנמצאת במצב של איום מתמשך, שצריכה עדיין ליצר מוטיבציה אצל מתגייסים... ההתפעמות מהמוות נמצאת בשורש של הציונות, כמו גם בתנועות לאומיות אחרות." ~ מיכאל גלוזמן
  • "יש הבדל בין מה שמתרחש בספרות ובין מה שקורה בתרבות הפופולרית. ואת רואה שבתרבות הגבוהה ההתנגדות לאתוס הזה החלה מוקדם, אבל בתרבות הכללית ניתן לראות שקידוש המוות נשאר חלק חזק מאתנו, כחברה." ~ מיכאל גלוזמן
  • "התרבות הישראלית היום היא הרבה יותר מגוונת ומרובדת ממה שנראה על פני השטח... ייתכן שהשינויים הללו הם באמת בתל אביב, שינויים של אליטה, ואינם מצויים בפריפריה הישראלית. ושנית, הם ברמה של הפרט, ופחות ברמה הלאומית." ~ מיכאל גלוזמן