ההפוגה

ההפוגה (באיטלקית: La tregua) הוא ספר ביוגרפי מאת פרימו לוי המתאר את מסעו הארוך משחרור אושוויץ ועד שובו הביתה. הספר יצא לאור ב־1963 ועובד לסרט קולנוע בשם "The Truce" ב־1997.

(הציטוטים מתוך המהדורה העברית של הספר בתרגומה של מרים שוסטרמן פדובאנו, הוצאת עם עובד / ספריית אפקים, 2002)

מתוך הספר

"העלבון הוא מקור נצחי של רוע."
"המילה שחסרה לו, שאיש לא טרח ללמדו, הצורך במילה, דחק במבטו בדחיפות העלולה להתפוצץ: היה זה מבט פראי ואנושי כאחד; יתרה מזו, מבט בוגר ושופט, שאיש מאיתנו לא היה מסוגל להיענות לו, כה טעון היה עוצמה וכאב." ~ עמ' 18
"הלאגר, מלכודת מוות, 'טחנת עצמות' בשביל אחרים, היה בשבילו בית־ספר טוב: בתוך חודשים מעטים עשה ממנו צעיר זריז, אוכל בשר, נבון, אכזר וזהיר." ~ עמ' 19
"פטר פאבל לא דיבר עם איש ולא נזקק לאיש. הוא היה ילד בלונדי נאה וחסון, בעל פנים פיקחיים ואדישים. בבוקר היה יורד בתנועות איטיות אך בטוחות מדרגשו שבקומה השלישית, הולך למקלחות למלא במים את פנכתו ומתרחץ בקפדנות. אחר כך היה נעלם למשך כל היום ומופיע בצהריים להופעה קצרה בלבד, כדי לגבות את המרק באותה פנכה שלו. לבסוף היה חוזר כעבור זמן קצר עם סיר לילה, שם אותו בפינה שמאחורי התנור, מתיישב כמה דקות, יוצא שוב עם הסיר, חוזר בלעדיו, מטפס אט־אט למקומו, מסדר בדקדקנות את השמיכות ואת הכר וישן עד הבוקר בלי לשנות תנוחה."
"החלום שלו היה שעשה קריירה ונעשה קאפו. אי אפשר היה להבין אם זה שגעון או משחק ילדותי ומרושע: ממרומי דרגשו ליד התקרה שר הנער ושרק בלא הרף את נעימות הלכת של בונה, את המקצבים התוקפניים שהצעידו את צעדינו הלאים בוקר וערב; וצעק בגרמנית ובקולי קולות פקודות שתלטניות לשורה של עבדים שאינם קיימים. – לקום, חזירים, הבנתם? לסדר את המיטות, אבל מהר: לנקות את הנעליים. כולם להתאסף, בקורת כינים, ביקורת רגליים. להראות את הרגליים, נבלות! שוב מלוכלך, אתה, חתיכת ח...! שים לב, אני לא מתלוצץ. אני תופס אותך עוד פעם אחת ואתה הולך לכבשן. ואחר כך הוא היה צועק כמו החיילים הגרמנים – בטור, עם כובע, אחד אחרי השני. צווארו למטה: לצעוד, בקצב של המוזיקה. ידיים על התפר של המכנסיים. ואחרי הפסקה היה ממשיך בקול יהיר וצורם: כאן זה לא בית החלמה. זהו לאגר גרמני, שמו אושוויץ ולא יוצאים ממנו אלא אם כן דרך הארובה. אם זה מוצא חן בעיניך – ככה זה; ואם לא, כל מה שאתה צריך לעשות זה ללכת לגעת בגדר החשמלית." ~ עמ' 22
"היינו שש מאות וחמישים בני אדם ביציאה לשם, מתוכם חזרנו שלושה. וכמה איבדנו בעשרים החודשים האלה? מה נמצא בבית? ואנו עצמנו – כמה אוכל מעצמנו, כמה כבה? אנחנו חוזרים עשירים יותר או עניים יותר, חזקים יותר או ריקים יותר? זאת לא ידענו: אבל ידענו, שלטוב או לרע, על מפתן בתינו מחכה לנו מבחן, וקידמנו את פניו ביראה. הרגשנו שיחד עם הדם שנחלש, זורם בעורקינו גם הרעל של אושוויץ: מהיכן נשאב את הכוח לחזור ולחיות, להפיל את המחסומים, את הגדרות הצומחות מאליהן במרוצת כל ההיעדרויות סביב כל בית שומם, בכל מאורה ריקה? במהרה, אפילו מחר, יהיה עלינו להילחם באויבים עלומים עדיין, מחוץ לנו או בתוכנו: באיזה נשק ובאילו כוחות, עם איזה רצון? חשנו שאנו זקנים מופלגים, מדוכדכים משנה של זיכרונות אכזריים, מרוקנים ונטולי הגנה. החודשים, הקשים אמנם, של נדודים בשולי התרבות שעברנו זה עתה, נראו לנו כעת כהפוגה, פסק זמן של פתיחות בלתי מוגבלת, מתנתו הדואגת של הגורל, שלא תישנה."
"ולא חדל לפקוד אותי חלום הבלהות, לעתים בתדירות, לעתים נדירות. זהו חלום בתוך חלום, שפרטיו משתנים, אך מהותו אחת. אני יושב ואוכל עם המשפחה, או עם ידידים, בעבודה או בשדה ירוק: בקיצור, בסביבה שלווה ורגועה, לכאורה נטולת מתח וכאב; ועל אף זאת אני חש חרדה דקה ועמוקה, תחושה מוגדרת של איום ממשמש ובא. ואכן, בהתקדם החלום, לאט־לאט או בבת אחת, כל פעם באופן אחר, הכול מסביבי נופל ומתפורר, התפאורה, הקירות, האנשים, והחרדה נעשית חזקה ומדויקת יותר. הכול נהפך כעת לתוהו ובוהו: אני עומד במרכזו של לא־כלום אפור ועכור, והנה, אני יודע מה פירושו של זה, ואני גם יודע שידעתי זאת תמיד: אני שוב נמצא בלאגר, ושום דבר לא היה אמיתי חוץ מהלאגר. השאר היה חופשה קצרה, או תעתוע של החושים, חלום: המשפחה, הבע בפריחתו, הבית. כעת החלום הפנימי הזה, חלום השקט, הסתיים, ובחלום החיצוני, הנמשך קפוא, אני שומע קול מצטלצל, קול מוכר היטב: מילה אחד בלבד, לא שתלטנית, להיפך, קצרה וחרישית; אני שומע את פקודת השחר באושוויץ, מילה זרה, שמתייראים ממנה ומצפים לה: לקום, 'Wstawac'."
"חלמנו בלילות חסרי רחמים
חלומות דחוסים, אלימים,
נחלמים עם גוף ונשמה:
לחזור, לאכול, לספר.
עד הצטלצל פקודת השחר
בלחישה קצרה:
'Wstawac'
והלב התנפץ בחזה.

שבנו ומצאנו כעת את הבית,
בטננו שבעה,
סיפרנו עד תום.
הגיעה השעה. במהרה עוד נשוב ונשמע
את הפקודה הזרה
'Wstawac'."

קישורים חיצוניים

על צילומי הסרט "The Truce" המבוסס על הספר "ההפוגה" (באנגלית)