המצב השלישי
רומן מאת עמוס עוז
המצב השלישי הוא ספר מאת עמוס עוז המתאר את חייו של פימה בירושלים של שנות השמונים. הספר יצא לאור ב־1991.
מתוך הספר
עריכה- "באור אחרון נרדה דבש מהכוורת."
- "לפתע, כבהארה, ראה אוטופיה שלמה, מופלאה."
- "כאילו האור עצמו הכיל בתוכו יסוד צפוני מובהק."
- "נימוסיהם הרכים היו מעבירים על פני אמו חיוך כאלומת אור."
- "הטולסטויאניות הנאיבית אצל א"ד גורדון."
- "מה מספר לי היום האדון הפרופסור שלי? כבר בא לציון גואל?"
- "רק בבוא בוקר חורף כמו זה, הינומת אור שקופה שאולי אליה מתכוון הביטוי הקמאי נהורא מעליא."
- "אולי בשל הזדהרות האור העמוק, ירושלים נראתה לו הבוקר כמקום אשר בו חייבים כולנו לכבד את הניגודים שבינינו."
- "והרגיש שהמדובר אינו רק באור ההרים הזך אלא באור הנובע לאמיתו של דבר מן ההרים וממנו גם יחד."
- "כמובן תקום כל בוקר בארבע וחצי, מגפיים, טורייה, מכוש, רון בלב ושתיל ביד, תייבש את הביצות ותכבוש בידיים ריקות את השממה."
- "איך לחשה לו שדווקא כך, באברו הרפוי, הוא חודר ומגיע אליה עמוק יותר מאשר בהתעלסות. נדירות, כמעט מיסטיות היו בעיניו המלים האלה שכמו הזדהרו באור יקרות עכשיו כשזכר אותן."
- "אור קר וחריף היה זה, צלול, שקוף כמו בדולח, אור אשר אולי נשלח אלינו כמו מקדמה על חשבון הימים הרחוקים שבהם ייתם הסבל, ירושלים תיטהר מייסוריה, ואנשים שיבואו על מקומנו ינהלו את חייהם במנוחה, בהתחשבות, בתבונה חרישית, בטעם: כזה יהיה אז אור השמים תמיד."
- "הגיע למחשבה שאולי המדובר אינו בשני מצבים כי אם בשלושה: השינה, הערות, והאור הזה המציף את כולו מבחוץ וגם מבפנים מאז תחילת הבוקר. בהיעדר כינוי מתאים הגדיר לעצמו את האור הזה במלים: המצב השלישי."