הנסיך הקטן

ספר מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי

הנסיך הקטן (בצרפתית: Le Petit Prince) הוא ספר ילדים מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי. הספר יצא לאור ב־1943 וכולל תובנות עמוקות על החיים ועל האהבה, תוך תיאור מסעו של הנסיך הקטן מכוכבו לכדור הארץ ופגישתו עם הסופר. הספר תורגם לשפה העברית במספר גרסאות.

עטיפת הספר בעברית, 1971

על החיים

עריכה
  • "אתה אחראי לכל הרגליך."
  • "יש לבקש מכל אחד מה שביכולתו לתת."
  • "לעולם אין אנו מרוצים במקום שבו אנו נמצאים."
  • "עצי הבאובב קטנים היו לפני שנעשו גדולים."
  • "אין אנו מכירים אלא את הדברים שהורגלנו בהם."
  • "נוף זה הוא בעיני הנוף היפה ביותר והעצוב ביותר בעולם כולו."
  • "אפשר לחוש בדידות גם בקרב בני אדם."
  • "יפה שקיעת שמש ללב עצוב."
  • "ילדים הישמרו לכם מפני עצי באובב."
  • זמן מרגיע את כל הייסורים."
  • "אֲנִי זָקוּק לְכִבְשָׂה, צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה!"
  • "ההוכחה שהנסיך הקטן היה קיָם באמת היא שהוא היה מקסים, שצחק ושרצה כבשה. מי שרוצה כבשה, סימן שהוא קיָם."[1]
  • "מאחורי כל הדברים הנראים לעין, יש דבר מה גדול יותר; כל דבר הינו נתיב, שער או חלון הנפתח אל משהו אחר."
  • "ידידי הקטן לא הסביר לי דבר. אולי חשב בליבו כי לא שונה אני ממנו."
  • "אִם מִישֶׁהוּ אוֹהֵב פֶּרַח אֶחָד וְיָחִיד, שֶׁאֵין שֵׁנִי לוֹ בְּכָל מִילְיוֹנֵי הַכּוֹכָבִים, הֲרֵיהוּ מְאֻשָּׁר אַף בְּהִסְתַּכְּלוֹ בַּכּוֹכָבִים, כִּי יָכוֹל הוּא לֵאמֹר בְּלִבּוֹ: אֵי שָׁם נִמְצָא הַפֶּרַח שֶׁלִּי..."
  • "אין לך דבר מצער יותר מאשר לשלח ידיד, כי לא כל אדם זוכה לרע."[2]
  • "לא ידעתי איך לגשת וכיצד להתקרב אליו... כי מחוז־הדמעות נעלם ומסתורי כל כך!"[3]
  • "פקודתך מטילה עלי אימה... לא אוכל עוד..."[4]
  • "מוטב היה לי לא לשים לב לדבריה – גילה לפני הנסיך הקטן את ליבו באחד הימים – כי אין לתת אמון בדברי הפרחים. יש להסתכל עליהם ולשאוף את ריחם ותו לא."[5]
  • "עליי לסבול את קרבתם של שנים־שלושה זחלים אם רצוני להכיר פרפרים."[6]
  • "הוא לא ידע עדיין כי העולם פשוט למדי בעיני המלכים הרואים את כל בני־האדם כנתינים הכפופים להם."[7]
  • "כך דרכם של בעלי גאווה, שאינם מטים אוזן אלא לדברי שבח."[8]
  • "המלכים אינם מחזיקים במאום. הם רק 'מולכים' והרי זה דבר שונה לגמרי."[9]
  • "אין להם [לבני האדם] שורשים ודבר זה מכביד עליהם מאוד."[10]
  • "מילים הן מקור לאי הבנות."[11]
  • "והנה הסוד שלי. הוא פשוט מאוד: רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין."[12]
  • "אין שעתם של בני־האדם פנויה עוד להבנתי עניינים כלשהם. הם קונים אצל הסוחרים דברים מוכנים ומזומנים. וכיוון שאין בעולם שום בית־מסחר לידידות, אין עוד לבני־האדם שום רעים וידידים."[13]
  • "מה שעיני רואות אינו אלא הקליפה. העיקר סמוי מן העין."[14]
  • "אבל העיניים עיוורות, יש לחפש בעזרת הלב."
  • "עָלַי לִמְצֹא לִי יְדִידִים וּלְהָבִין דְּבָרִים הַרְבֵּה."
  • זמן שהקדשת לשושנתך הוא המשווה לה חשיבות כה רבה."[12]
  • "כי לעולם ערב אדם לשלומו של אותו שהוא מאלפו."[12]
  • "אַתָּה תִּהְיֶה בִּשְׁבִילִי אֶחָד וְיָחִיד בָּעוֹלָם, וְאַף אֲנִי אֶהְיֶה בְּעֵינֶיךָ אֶחָד וְיָחִיד בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ."
  • "רק הילדים יודעים אל־נכון מה הם מבקשים."[15]
  • "אשרי האיש שמצא לו ידיד, אף בשעה שהוא הולך למות."[16]
  • "סוד יופיו של המדבר, שהוא צופן אי־שם בחובו מקור מים חיים."[17]
  • "אם אני רוצה להכיר את הפרפרים, עליי לדעת להסתדר עם שנים־שלושה זחלים."[18]
  • "בהיותי ילד קטן גרתי בבית ישן־נושן, שלפי האגדה הוטמן בו אוצר. אמנם איש לא מצא את מקום המטמון, ואולי אף לא ביקש לגלותו. אולם היה איזה קסם בהרגשה זו, כי בביתי צפון סוד גדול ונפלא... - אמת נכון הדבר, - פניתי אל הנסיך הקטן - כי הדבר המשווה יופי לבית, לכוכבים או למדבר, הוא משהו הסמוי מן העין!"
  • "איזו ארץ מסתורית היא ארץ הדמעות."[19]
  • "יש לך זיכרונות נחמדים מאוד."
  • "רק הילדים יודעים מה הם מחפשים."
  • "בני האדם, דוחסים עצמם לתוך הרכבות המהירות אבל אינם יודעים עוד מה הם מחפשים. על כן הם מתרגשים ומתרוצצים סחור סחור... חבל על הטרחה."
  • "הם לא היו מי שתייה סתם, לא ולא. המים האלה נבעו מההליכה תחת כוכבי השמיים."
  • "אם אתה אוהב פרח שנמצא על אחד הכוכבים, נעים לך להביט בשמיים, בלילה. כל הכוכבים פורחים."
  • "אני מכיר כוכב שגר בו אדון סמוק אחד. מימיו לא הריח פרח. מימיו לא הסתכל בכוכב. מימיו לא אהב מישהו. מימיו לא עשה כלום חוץ מחשבונות."
  • "הפרחים מייצרים קוצים כבר מיליוני שנים. ובכל זאת הכבשים אוכלות את הפרחים כבר מיליוני שנים."
  • "אסור להקשיב לפרחים. צריך להסתכל בהם ולהריח אותם."
  • "אם יש לי שושנה אני יכול לקטוף את השושנה שלי ולקחת אותה איתי. אבל את הכוכבים אתה לא יכול לקטוף!"
  • "אדם יכול להיות גם נאמן וגם עצלן."
  • "בעיני הוא היחיד שאינו נלעג. אולי מפני שהוא לא מתעסק בעצמו, אלא במשהו אחר."
  • "הייתי רוצה לדעת, אם הכוכבים מוארים כדי שכל אחד יוכל למצוא את הכוכב שלו באחד הימים."
  • "בני האדם? ... אף פעם אינך יודע איפה למצוא אותם. הם חולפים עם הרוח. אין להם שורשים. זה מקשה עליהם מאוד." ~ פרח
  • "אז תשפוט את עצמך. זה הדבר הכי קשה. הרבה יותר קשה לאדם לשפוט את עצמו מאשר את זולתו. אם תצליח לשפוט היטב את עצמך, סימן שאתה באמת חכם."
  • "כְּשֶׁהוּא מַדְלִיק אֶת הַפַּנַּס כְּאִלּוּ מֵבִיא הוּא לָעוֹלָם עוֹד כּוֹכָב אֶחָד, אוֹ עוֹד פֶּרַח. וּבְכַבּוֹתוֹ אֶת הַפַּנָּס, דּוֹמֶה כִּי הַפֶּרַח נִרְדָּם, אוֹ הַכּוֹכָב שׁוֹקֵעַ בִּתְנוּמָה. מְלָאכָה נָאָה הִיא זוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהִיא נָאָה הֲרֵיהִי גַם מוֹעִילָה בֶאֱמֶת."

על המבוגרים

עריכה
  • "אכן מוזרים המבוגרים... מוזרים מאוד!"
  • "בעניינים הרציניים היו לו לנסיך הקטן דעות שונות מאוד משל המבוגרים."
  • "כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבֻגָּרִים הָיוּ לְפָנִים יְלָדִים קְטַנִּים, אִם כִּי מְעַטִּים מִבֵּינֵיהֶם זוֹכְרִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה."
  • "לְעוֹלָם אֵין הַמְבֻגָּרִים מְבִינִים דָּבָר וַחֲצִי דָבָר בְּשִׂכְלָם הֵם וְקָשֶׁה לַיְלָדִים לְהַסְבִּיר לָהֶם."
  • "המבוגרים לא יאמינו לכם, כמובן. נדמה להם שהם תופסים הרבה מקום. בעיני עצמם הם גדולים כמו הבאובבים."
  • "יוֹרֵד הָיִיתִי לְרָמָתוֹ וּמְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל מִשְׂחַק קְלָפִים, עַל סְפּוֹרְט הַגּוֹלְף, עַל פּוֹלִיטִיקָה וְעַל עֲנִיבוֹת. וְאָז הָיָה אִישׁ שִׂיחִי הַמְבֻגָּר שָׂמֵחַ מְאֹד עַל כִּי נִזְדַּמֵּן לוֹ לְהִתְוַדַּע לְאָדָם נָבוֹן כָּמוֹנִי."
  • "הביטו לשמיים ושאלו את עצמכם: הכבשה אכלה את השושנה או לא אכלה? ותראו איך הכול משתנה... ושום מבוגר לא יבין לעולם שזה חשוב כל כך!"
  • "חייתי הרבה בין המבוגרים. ראיתי אותם מקרוב מאוד. דעתי עליהם לא השתפרה במיוחד."
  • "אם תספרו למבוגרים: ראיתי בית נאה בנוי לבנים אדמדמות, בחלונותיו פרחי גרניון ויונים שוכנות על גגו – לא יוכלו המבוגרים לתאר לעצמם את הבית. הם לא יתפסו את העניין אלא אם כן תאמרו להם: ראיתי בית שמחירו עשרת אלפים לירה, רק אז יקראו בהתפעלות: מה יפה בית זה!"
  • "כי כך דרכם של המבוגרים: תמיד צריך להסביר להם הכול."[20]
  • "כך טיבם של המבוגרים, ואין לדון אותם לכף חובה. על כן חייבים הילדים להתייחס אליהם בסלחנות ובאורך־רוח, כי אנו, המבינים את סוד החיים, איננו מייחסים למִּסְפָּרִים חשיבות יתרה."[21]

שיחות

עריכה
הַשּׁוּעָל: "אִם תָּבוֹא בְּכָל שָׁעָה שֶׁתִּהְיֶה, לֹא אֵדַע לְעוֹלָם אֵימָתַי עָלַי לְהִתְכּוֹנֵן בְּלִבִּי... כִּי גַם בְּעִנְיָן זֶה יָפֶה כֹּחָם שֶׁל טְקָסִים קְבוּעִים."
הנסיך: "מַה זֶה 'טֶקֶס'?"
הַשּׁוּעָל: "גַּם זֶה מִן הַדְּבָרִים שֶׁהֻזְנְחוּ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה וְהֲרֵי זֶהוּ מַעֲשֶׂה הַמַּבְדִּיל יוֹם אֶחָד מִכָּל יֶתֶר הַיָּמִים וּמְיַחֵד שָׁעָה אַחַת מִכָּל הַשָּׁעוֹת הָאֲחֵרוֹת."

הנסיך: "אך למה זה תדבר תמיד בלשון חידות?"
הנחש: "הנני פותר את כולן..."[10]

המלך: אין זה מן הנימוס לפהק לפני מלך... אני אוסר זאת עליך."
הנסיך: "אני לא יכול להתאפק... עשיתי דרך ארוכה ולא ישנתי."
המלך: "אם כך, אני מצווה עליך לפהק... מהר!"
הנסיך: "אתה מפחיד אותי... אני לא יכול עכשיו..."[22]

הנסיך: "בשביל מה יש קוצים?"
המספר: "בשביל שום דבר, הקוצים הם סתם רשעות מצד הפרחים, זה הכול!"[23]

הגיאוגרף: "פרחים אין אנו מציינים."
הנסיך: "למה? זה הדבר הכי יפה!"
הגיאוגרף: "כי פרחים הם בני חלוף."

"ולמה הינך שותה?"
"אני שותה כדי לשכוח."
"מה לשכוח?"
"לשכוח חרפתי."
"וחרפתך מהי?"
"חרפת השתייה."

"אתה באמת מעריץ אותי מאד?"
הנסיך: "מה פירוש 'מעריץ'?"
" 'מעריץ' פירושו שאתה מסכים שאני האיש הכי יפה, הכי הדור, הכי עשיר והכי חכם בכל הכוכב."
הנסיך: "אבל חוץ ממך אין אף אחד על הכוכב שלך!"
"ובכל־זאת אנא תעריץ אותי!"
הנסיך: "אני מעריץ אותך, אבל מה יוצא לך מזה?"

  • הנסיך: "למה אתה מוכר זאת?"
הרוכל: "גלולות אלה מאפשרות חיסכון ניכר בזמן. המומחים חשבו ומצאו כי בדרך זו אפשר לחסוך חמישים ושלוש דקות בשבוע."
הנסיך: "וכי מה עושים בחמישים ושלוש דקות אלה?"
הרוכל: "יכול אתה לעשות בהן כל העולה על רוחך...
כשאני לעצמי - אמר הנסיך הקטן בליבו - אילו היו לי חמישים ושלוש דקות פנויות, הייתי הולך לי בנחת אל המעיין."[24]

הנסיך: "אם כבשים אוכלות שיחים, הן אוכלות גם פרחים, לא?"
הטייס: "כבשים אוכלות כל מה שמזדמן להן."
הנסיך: "אפילו פרחים עם קוצים?"
הטייס: "כן, אפילו פרחים עם קוצים."
הנסיך: "אז בשביל מה יש קוצים?"
הטייס: "בשביל שום דבר, הקוצים הם סתם רשעות מצד הפרחים, זה הכול!"
הנסיך: "אני לא מאמין לך! הפרחים חלשים. הם תמימים. הם עושים כמיטב יכולתם לתת לעצמם תחושת ביטחון. נדמה להם שהם מפחידים בקוצים שלהם."

שונות

עריכה
  • "עַל כּוֹכָבִי הַכֹּל קָטָן כָּל כָּךְ!"
  • "בֵנֵי־אָדָם אֵלֶּה כֹּחַ דִּמְיוֹנָם לָקוּי: הֵם חוֹזְרִים עַל כָּל מַה שֶּׁאוֹמְרִים לָהֶם."
  • "למלך היה חשוב יותר מכל שיעשו את דברו והוא לא סבל שימרו את פיו."
  • "על כוכב אחד, על פלנטה אחת, הפלנטה שלי, כדור הארץ, יש נסיך אחד שזקוק לנחמה!"
  • "הבנתי שאיני יכול לשאת את המחשבה, ששוב לא אשמע את הצחוק הזה לעולם."
  • "אתן יפות, אבל ריקות, אי אפשר למות למענכן."[25]
  • "הלא ידעת... מחסום לפי כבשתי... הריני ערב לשלום אותה שושנה!"[26]
  • "כְּשֶׁהִגִּיעַ הַנָּסִיךְ הַקָּטָן אֶל כַּדוּר־הָאָרֶץ הִתְפַּלֵּא מְאֹד, שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה נֶפֶשׁ חַיָּה. הוּא הִתְחִיל חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִקְלַע בְּטָעוּת לְכוֹכָב אַחֵר."
  • "מי שאני נוגע בו שב אל האדמה שבא ממנה." ~ הנחש
  • "האנשים בכוכב שלך, מגדלים חמשת אלפים שושנים בגן אחד... ולא מוצאים את מה שהם מחפשים."[27]
  • "מומחים חישבו ומצאו, ששימוש בגלולות האלו חוסכות כחמישים ושלוש דקות בשבוע." ~ המוכר אודות גלולות שמונעות כליל את הצורך בשתייה
  • "נדמה לי שבכוכב שלי יש עכברוש באיזה מקום. אני שומע אותו בלילות. תוכל לשפוט את העכברוש הזקן הזה. מפעם לפעם תדון אותו למוות, וככה חייו יהיו תלויים במשפטך. אבל בכל פעם תעניק לו חנינה, כדי לא לבזבז אותו. יש רק עכברוש אחד." ~ המלך
  • "וְהָיָה אִם יוֹפִיעַ לִפְנֵיכֶם יֶלֶד, שֶׁפָּנָיו שׂוֹחֲקוֹת וּשְׂעָרוֹ זָהָב, וְהוּא אֵינוֹ עוֹנֶה עַל שְׁאֵלוֹת, וִידַעְתֶּם נְכוֹנָה מִיהוּ אוֹתוֹ יֶלֶד פִּלְאִי. וְאָז עֲשׂוּ נָא חֶסֶד עִמָּדִי לְמַעַן יָפוּג צַעֲרִי וְרָוַח לִי: כִּתְבוּ לִי מִיָּד כִּי הַנָּסִיךְ הַקָּטָן חָזַר אֵלֵינוּ."

נאמר עליו

עריכה
  • "הוא קורא לנו כמבוגרים לחזור ולזכור מה אהבנו כילדים." ~ גדעון טיקוצקי
  • "נפעמתי מהתמימות של הנסיך הקטן, מהשאלות הטהורות והחכמות שלו, מהמקום המיוחד והחכם שבו בחר סנט־אכזיפרי לשים את הילדים, לעומת המבוגרים." ~ דודו בוסי
  • "הנסיך הקטן הפך לסמל לילד הנצחי, לא פחות מפיטר פן, והספר הוא תופעה תרבותית בינלאומית, משום שהצליח לכבוש ולשמור על מקום מאוד מיוחד, בזכות האוניברסליות שלו." ~ גדעון טיקוצקי

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הנסיך הקטן, תרגום אילנה המרמן, 1993, עמ' 16
  2. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 15
  3. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 24
  4. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 25
  5. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 27–28
  6. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 34
  7. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 35
  8. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 42
  9. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 45
  10. ^ 10.0 10.1 הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 60
  11. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, פרק 21
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 72
  13. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 67
  14. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 68
  15. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 73
  16. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 75
  17. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 76
  18. ^ הנסיך הקטן, תרגום אילנה המרמן, 1993, עמ' 30
  19. ^ הנסיך הקטן, תרגום אילנה המרמן, 1993, עמ' 25
  20. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 4
  21. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 14
  22. ^ הנסיך הקטן, תרגום אילנה המרמן, 1993, עמ' 31
  23. ^ הנסיך הקטן, תרגום אילנה המרמן, 1993, עמ' 23
  24. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 74
  25. ^ הנסיך הקטן, תרגום אילנה המרמן, 1993, עמ' 67
  26. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 79
  27. ^ הנסיך הקטן, תרגום אריה לרנר, 1971, עמ' 71