הסייח השחור

ספר מאת אנה סואל

הסייח השחור (באנגלית: Black Beauty) הוא רומן של הסופרת האנגלייה אנה סואל משנת 1877. הוא מספר את קורותיו של סוס שחור בגוף ראשון, העובר בין בעלים שונים ומספר את חוויותיו בכפר ובעיר.

עטיפת הספר באנגלית

(הציטוטים הם מתוך ההוצאה העברית של הספר בתרגומו של אלון אלטרס, הוצאת מודן, 2011)

כללי

עריכה
  • "המקום הראשון אותו אני מיטיב לזכור הוא אחו גדול ונעים..."
  • "אני מקווה שתגדל ותהיה סוס טוב ואדיב, ולעולם לא תלך בדרכים רעות." ~ הסוסה 'דוכסית' לבנה
  • "אנחנו נתונים ביד המקרה, ובכל זאת אני חוזרת ואומרת לך, עשה את מיטבך, בכל מקום שבו תהיה."
  • "דברים ברורים וישירים."
  • שמש שקעה זה מכבר, אך דומה שהרוח שככה אחרי המשב העז, שעקר את האלון משורשיו."
  • חשכה הלכה וגברה, הלכה והתעבתה."
  • "אכזריות היא סימן ההיכר של השטן."
  • עבודה ואני ידידים משכבר הימים. מעולם לא נבהלתי מפני עבודה קשה." ~ ג'ון
  • "ידעתי כי בקרוב עתידים לחול שינויים עצובים בחיינו."
  • "התקוממות למען החירות."
  • "עדיין לא הצלחתי להבין מדוע האנשים כה להוטים לעסוק בספורט הזה." ~ על ציד
  • "דרוש זמן רב כדי לספר על כל הסגנונות השונים של אלו שנהגו בי, ולכן אספר רק על מעט מהם."
  • רוח שינתה היום את כיוונה וגם ירדו ממטרים, וכעת ירד ברד דוקרני שנדמה כאופף אותנו מכל עבר."
  • "עברה ליד המרכבות עגלה ועלייה גווית סוס. ראשו נשמט מקצה העגלה, מהלשון חסרת החיים נטף לאטו הדם, והעיניים היו שקועות בחוריהן. זו הייתה סוסה ערמונית, צווארה ארוך ורזה. הבחנתי בכתם לבן בשיפולי מצחה. אני חושב שזו הייתה ג'ינג'ר. אני מקווה שזו הייתה היא, משום שכך צרותיה הגיעו לקיצן."
  • "חשתי אז, שכל שינוי שיתחולל במצבי הנוכחי רק יביא לשיפור נאה בחיי, ולכן זקפתי את ראשי וקיוויתי לטוב בליבי."
  • "הגבירות הבטיחו שלא אמכר שוב לעולם, ולכן איני חושש עוד. בנקודה זו מסתיים סיפורי."
  • "לפני שאני מתעורר לגמרי משנת הליל, אני מדמיין שעודני נמצא בבוסתן שבאחוזת בירטוויק, עומד שם בחברת ידידיי הוותיקים בצל עצי התפוח."

יחס בני אדם לסוסים

עריכה
  • "זו אינה הפעם הראשונה וגם לא השנייה, אך זו בהחלט תהיה הפעם האחרונה." ~ דניאל הזקן שראה ילד מתעלל בסוסים
  • "אחת מרגליו של הסוס נשברה. אז מיהר מישהו לבית אדוננו וחזר עם רובה. קול ירי עז נשמע, צווחה מבעיתה ואז דממה ירדה על הכול. הסוס השחור לא נע ולא זע."
  • "לא כולם יודעים מהו אילוף, ולכן אתאר זאת באוזניכם. משמעות הדבר היא, שמלמדים סוס לשאת אוכף ורסן, ולהוביל על גבו אישה, גבר או ילד, ללכת כרצונם ולעשות זאת בשקט ובשלווה. בנוסף לכך עליו ללמוד לחבוש קולר, לולאת זנב ורתמת ירך, ולעמוד ללא ניע כששמים עליו את כל הדברים האלה. אז רותמים אחריו עגלה או כרכרה, כך שאינו יכול ללכת או לפרוץ בריצה קלה בלי לגרור אותה בעקבותיו. עליו להתקדם בקצב מהיר או איטי, הכול לפי דרישת הרכב. אל לו להירתע למראה דברים מפחידים, אסור לו לדבר עם סוסים אחרים, לא לנשוך ולא לבעוט, ולא לפתח רצונות משלו, אלא רק לעשות כמצוות אדונו, אפילו אם הוא עייף מאוד או רעב. אך הגרוע מכול: מהרגע שבו מניחים עליו את הרתמה, אסור לו לקפוץ בשמחה או להשתרע בעייפות על הקרקע. האילוף, כפי שאתם רואים, הוא עניין רציני מאוד."
  • "... זה היה מעשה אכזרי! מי שלא טעמו בפיהם רסן אינם יכולים לתאר לעצמם את התחושה הרעה הזאת: דוחפים לפיך פיסת פלדה קרה, שעובייה כאצבע אנושית, והיא עומדת בתווך בין השיניים ללשון. קצוות הפלדה בוקעים מזוויות הפה, ומהודקים שם היטב ברצועות עור המולבשות על ראשך, מתחת לצווארך, סביב אפך ותחת סנטרך, כך שאין דרך בעולם שבה תוכל להשתחרר מהדבר המרושע והקשה הזה. זה רע מאוד! כן, רע מאוד! כך לפחות חשבתי."
  • "עלייך לדעת כי ישנם בעולם סוגים רבים ומגוונים של בני אדם."
  • "זה היה גרוע להיות כלואה בתא יום אחרי יום, בלי שאהיה חופשיה לנפשי." ~ ג'ינג'ר
  • "הגעתי למסקנה שבני אדם הם אויביי הטבעיים ועליי להתגונן מפניהם." ~ ג'ינג'ר
  • "... כך אירע שבמקום שאצפה בהנאה להירתם למרכבה, כפי שאכן עשיתי בעבר, התחלתי לחשוש מכך."
  • "... ואני חשבתי שהגרוע ביותר כבר חלף והחלטתי להפיק את המיטב, ולמלא כראוי את חובתי, אף שכעת ראיתי בה מטרד ולא חוויה מהנה. אך הגרוע מכול עדיין ציפה לנו."

שיחות

עריכה
קל-רגל: "האם תהיה שכני כאן, בתא הסמוך?"
קסם שחור: "כן."
קל-רגל: "אני מקווה שאתה בעל מזג טוב. לא אוכל לשאת שכן הנוהג לנשוך."

ג'ינג'ר: "אם אני הייתי זוכה לחינוך דומה, אז גם המזג שלי היה נוח כמו שלך, אבל איני מאמינה שיגיע היום ושינוי כזה יתחולל."
קסם שחור: "מדוע לא?"
ג'ינג'ר: "משום שאצלי הכול היה שונה, אף אחד, לא איש ולא סוס, מעולם לא התייחס אליי יפה, ומשום כך אף פעם לא רציתי להשביע את רצונו של איש."

ג'ינג'ר: "אם הייתי מגלה קוצר רוח או רוקעת ברגלי בחוסר סבלנות, השוט היה מתנפנף מיד. די היה בכך כדי שאצא מדעתי."
קסם שחור: "האם אדונך כלל לא התחשב בך?"
ג'ינג'ר: "לא, כל רצונו היה לעשות רושם, כמו שהם קוראים לזה. אני חושבת שלא היה לו ידע רב בסוסים."

אדון גורדון: "האם הפוני הזה אינו עשוי מבשר ודם?"
רכב: "בשר ודם ועיקשות. הוא רוצה לעשות כרצונו, וזה לא מתאים לרצוני."
גורדון: "ולדעתך, התנהגותך האכזרית תגרום לו לעשות כרצונך?"