ויקיציטוט:מדריך לכתיבת דפים

תוכן וסגנון כתיבה

המדריך לכתיבת דפים הוא מבוא שמטרתו לסייע לכותבים בוויקיציטוט בכתיבת דפי ציטוטים.

מטרת מדריך זה אינה ללמד אתכם כיצד כותבים, לשפר את סגנונכם, להעשיר את לשונכם וידיעותיכם, או לחזק את שליטתכם בדקדוק העברי. יעדיו צנועים יותר: להדריך אתכם במסלול הרצוי לכתיבת דף ציטוטים, ולסייע לכם במידת האפשר לא לסטות ממנו.


איזה דף אתם רוצים לכתוב?עריכה

ההחלטה הראשונה שעליכם לבצע היא איזה דף אתם רוצים לכתוב. ישנן מספר דרישות יסוד, שאם אינכם יכולים לעמוד בהן, כדאי שתימנעו מכתיבת הדף:

  • מקורות: מומלץ להשתמש בכמה שיותר מקורות (ספרים, עיתונים, אינטרנט) על מנת להגיע לרמת הדיוק הגבוהה ביותר. ייתכן ובעיתון מופיע ציטוט מסוים, אך תעיינו בספר מקצועי בתחום תגלו כי הציטוט שונה במקצת. המגמה היא להסתמך על גורמי מקצוע במידה האפשרית. כמו כן, כשאת מצטטים ממקור שיש עליו זכויות יוצרים (ספר כגון הארי פוטר לדוגמא) עליכם להקפיד על כללי זכויות היוצרים.
  • תרגום: אם אתם מתרגמים מוויקיציטוט אחר עליכם להקפיד על הצלבה עם מקורות אחרים. ייתכן מאוד שהכותבים שם טעו בציטוט, שהדף נגוע בבעיית זכויות יוצרים וכד'. מומלץ תמיד לבדוק האם יש תרגום רשמי לציטוט. כשמתרגמים ציטוט ממקור זר חובה לשמור על רוח הציטוט המקורית במידת האפשר, אך לא במחיר של כתיבה מסורבלת ובלתי קריאה. אם אינכם מצליחים בכך - לא נורא! תמיד יהיו ציטוטים אחרים.
  • עניין: כדי לכתוב דף, גם אם מדובר בתרגום דף מוויקיציטוט אחר, מומלץ שיהיה לכם עניין בנושא. אחרת, יש סיכוי רב שתנטשו את העבודה באמצע.
  • חקר: כדי לכתוב, לתרגם או לערוך דף, עליכם להתמצא באופן בסיסי בשפה, בעולם המושגים ובהקשר של הדף. כאשר אתם כותבים (או מתרגמים) דף בנושא שאינכם בקיאים בו, עלול הדף שכתבתם לכלול טעויות. למעשה, קרוב לוודאי שהוא יכלול טעויות, שיציגו את הדף באופן משונה ויערערו את אמינותו בעיני הקוראים. קוראים עשויים להתייחס באופן שלילי לדף טוב המכיל שגיאה אחת, בבחינת "תפוח רקוב אחד מקלקל את כל הארגז".

בוויקיציטוט ניתן לכתוב שלושה סוגים של דפים: דפים מתורגמים מוויקיציטוט אחר (עם או בלי תוספות משלכם); דפים ערוכים, מתוקנים או מורחבים על בסיס דף קיים; דפים עצמאיים, שנכתבו כולם על ידיכם.

תרגום דףעריכה

תרגום דפים המופיעים בגרסאות ויקיציטוט אחרות הוא אחת התרומות הנפוצות והחשובות להרחבת ויקיציטוט העברי.

כאשר אתם מתרגמים דף קיים בוויקיציטוט אחרת, ייתכן שחלק ניכר מבעיות החקר והמבנה כבר באו על פתרונן, כיוון שאתם יכולים להישען על תכנים קיימים ומבנה קיים. הסיכוי שהבעיות טופלו משתפר אם הדף שבחרתם לתרגם נבחר כדף מומלץ, אך יורד מאוד אם הדף מסומן בתבנית שמצביעה על ליקויים שזוהו בו.

בעת תרגום דף, חובה להקפיד על כמה כללי בסיס, שימנעו מכם ליפול למלכודות נפוצות:

  • שליטה בשפה: כדי לתרגם דף מוויקיציטוט אחרת, עליכם להיות בעלי שליטה טובה מאוד בשפה שאתם מתרגמים ממנה. אם שליטתכם בשפת המקור אינה ברמת שפת אם, יש לקרוא את הדף המתורגם פעם נוספת לפני שמירתו, כדי לאתר שגיאות או נקודות שבהן הטקסט המתורגם אינו הגיוני.
  • מבנה משפט: שוני מרכזי בין עברית לרוב השפות הלטיניות הוא במבנה המשפט. לרוב, גם מתרגם בעל ידע טוב בשפת המקור ובשפה שאליה הוא מתרגם עתיד להיכשל מפעם לפעם בתרגום מילולי מדי, הנושא עמו את מבנה המשפט המקורי. התוצאה, בדרך כלל, קשה לקריאה ואינה נעימה לעין.
  • תעתיק נכון: אחד המכשולים הבולטים עבור מתרגם הוא יצירת תעתיק נכון של שמות אנשים, מקומות, עצמים, מושגים, וכדומה. לפרטים נוספים על כתיבה בתעתיק נכון, ראו את כללי התעתיק. בדרך כלל, ניתן להימנע מרוב שגיאות התעתיק באמצעות הקלקה על הקישור בדף בשפת המקור, כדי לראות אם כבר קיים עבורו דף בעברית.
  • מרבה קישורים, מרבה דאגה: לא כל קישור בגרסה המקורית של הדף ראוי לקישור גם בדף המתורגם. כך למשל, אם משהו אירע בנובמבר 2007, אין טעם לקשר לדף על החודש, אלא אם כן הוא קשור במקרה לנושא הדף (נדיר שזה המצב). לעומת זאת, אין להימנע מיצירת קישורים "אדומים" לדפים שטרם נכתבו אך ראויים להיכתב - הופעת הקישורים מגדילה את הסיכוי שאחרים יכתבו את הדף.
  • לא רק אנגלית: שגיאה נפוצה ביותר אצל כותבים בוויקיציטוט (ולא רק המתחילים מביניהם!) היא הסתמכות יתר על דפים בוויקיציטוט האנגלי. לעתים, מגיעה ההסתמכות עד כדי הנחה שרק הדף האנגלי ראוי להתייחסות או להפניה. פעמים רבות, מובילה הטיה תרבותית זו שלנו לשגיאות קשות. שלוש בעיות עיקריות כרוכות בהסתמכות יתר זו:
    • תעתיק שגוי: השפה האנגלית ידועה בנטייתה לשנות ולסרס שמות. "הירונימוס" הופך ל"ג'רום", "סטרבוניוס" ו"הומרוס" ל"סטרבו" ו"הומר" וזוועות נוספות מסוג זה. אם השם אינו של אדם ממוצא אנגלו-סקסי, בדקו את התעתיק באמצעות הפניה או על–פי התעתיק בוויקיציטוט הגרמנית, האיטלקית, הצרפתית וכדומה - על פי המקרה.
    • הטיה תרבותית: לאמריקנים, אנגלים, אירים או אוסטרלים עניינים משלהם, המעסיקים אותם עד כלות, אך אינם ראויים בהכרח להשתלב בדף בוויקיציטוט העברי. ככלל, בדף שאינו קשור ישירות לארצות הברית או לבריטניה, למשל, יש מקרים רבים שבהם ראוי להשמיט הערות, השוואות, הפניות או התייחסות לארצות הברית, לשפה האנגלית, לבית המלוכה האנגלי, וכדומה.
    • מבנה לקוי: ערכי ויקיציטוט האנגלי נכתבים על–ידי חובבים, ממש כמו ערכי ויקיציטוט העברי. נוסף על–כך, בוויקיציטוט האנגלי נהוגה מדיניות עריכה והתמודדות עם "מלחמות עריכה" באמצעות הוספת הבהרות, פירושים והסתייגויות שרובם מיותרים. במקרים רבים התוצאה היא מבנה דף מאולתר ולקוי. התייחסו למבנה הדף המקורי כהמלצה ותו לא, והיו ביקורתיים לגביו: האם יש טעם בחלוקה המקורית לפסקאות? הייתכן שפסקאות מסוימות הן מיותרות? ומה לגבי פסקאות חסרות?
    • נכון פוליטית: בהתאם לרוח הזמן, נוטה ויקיציטוט האנגלי להיות נכונה פוליטית. כדאי לאתר נטיות אלו כאשר הנכון פוליטית אינו נכון עובדתית ולהימנע מכך.

דוגמה לבעיות תרגוםעריכה

דוגמה קטנה של תרגום קטע מוויקיפדיה האנגלית תוכל לסייע בביאור הבעיות הכרוכות בתרגום הנצמד למקור כתורה מסיני. להלן קטע מוויקיפדיה האנגלית העוסק במאו (הקטע תוקן בינתיים):


מקור:

Early life
The eldest son of four children of a moderately prosperous peasant farmer, Mao Zedong was born in the village of Shaoshan in Xiangtan county (湘潭縣), Hunan province. His ancestors had migrated from Jiangxi province during the Ming Dynasty and had pursued farming for generations.


תרגום:

חיים מוקדמים
מאו היה הילד הבכור מבין ארבעה ילדים של איכר אמיד, ונולד בכפר שאושן במחוז הונאן. אבותיו היגרו ממחוז אחד בתקופת שושלת המינג, ועסקו בחקלאות במשך דורות רבים.


בעיות:

הפח העיקרי אליו נופל המתרגם כאן הוא הליכה צמודה מדי בעקבות התוכן ומבנה המשפט המקורי. הכותרת "חיים מוקדמים" היא תרגום מילולי של הביטוי "early life", שנכון היה יותר לתרגמו כ"שנותיו הראשונות" או "ילדות ונעורים". זו שגיאה המעניקה לכל החלק תחושה עילגת.

הצמידות למבנה המשפט המקורי מולידה עיוות חמור עוד יותר. בנוסח המקורי מגיעה העובדה הראשונית ביחס למאו ("נולד") רק באמצע המשפט הראשון, אחרי חלק מקדים העוסק בהוריו של מאו. באנגלית, מבנה כזה אינו מומלץ אך אפשרי. בעברית, נוצר כאן משפט בלתי אפשרי: "מאו היה... ונולד..."

תרגום נכון:

ילדותו
מאו נולד לאיכר אמיד בכפר שאושן שבמחוז הונאן. הוא היה הבכור מבין ארבעה ילדים. אבות המשפחה היגרו ממחוז אחר בתקופת שושלת מינג, ועסקו בחקלאות במשך דורות רבים.

מקור:

During the 1911 Revolution he served in the Hunan provincial army. In the 1910s, Mao returned to school, where he became an advocate of physical fitness and collective action.
....
Instead of going abroad which was the path of many of his radical compatriots, Mao spent the early 1920s traveling in China, and finally returned to Hunan, where he took the lead in promoting collective action and labor rights.

תרגום:

בזמן מהפכת 1911 הוא שירת בצבא המחוזי של הונאן. לאחר המהפכה הוא חזר לבית הספר, שם הוא פעל למען כושר גופני ופעולה קולקטיווית.
...
במקום לצאת לחו"ל כמו רבים מחבריו הרדיקלים, מאו נשאר בשנות ה-20 כשהוא נוסע ברחבי סין, ולבסוף שב להונאן, שם הוא עמד בראש ביזימת פעולה קולקטיווית וזכויות עובדים.


בעיות:

הבעיות שניכרו בתרגום המשפטים הקודמים חוזרות גם כאן. התרגום המילולי מוליד צירופים תמוהים כמו "עמד בראש ביזימת" או "פעל למען כושר גופני". כדאי לשים לב במיוחד לשימוש במילה "הוא" כתרגום ל-"he" ו"שם" כתרגום ל-"where". התרגום נכון, כמובן, אך המילים מיותרות. לדוגמה, תרגום מתוקן קלות:

בזמן מהפכת 1911 שירת מאו בצבא המחוזי של הונאן. לאחר המהפכה שב ללימודיו והפך חסיד של פעילות גופנית וקולקטיביזם
...
בתחילת שנות העשרים, במקום לצאת לחו"ל כרבים מעמיתיו הרדיקלים, נסע מאו ברחבי סין ולבסוף שב להונאן, והוביל שם את הפעילות לקידום קולקטיביזם וזכויות עובדים.

תוספות לדף מתורגםעריכה

פעמים רבות ניתן להוסיף רבות לדף מתורגם באמצעות "מחקר סביבתי" זריז, שיוכל להעמיק את הידע המוצע בדף המקורי, להרחיבו ולבארו. ראו לדוגמה את המשפט הבדיוני הבא:

אחרי רפורמת הפרמזן ב-711 דיכא קרל קשקבל את מרד איכרי גורגונזולה והביס בשנת 713 את גייסות הפרומאז' והמסקרפונה של אמנטל על גבול מוצרלה.

עבורכם, כמתרגמי הדף, המשפט נשמע בהיר לחלוטין. עבור הקוראים, הוא יישמע כמו חידון גבינות. עיון בדפים המפנים יוכל לאפשר לכם להרחיב ולהעמיק את הדף בקלות, באמצעות עובדות יסוד מבהירות. לדוגמה:

אחרי רפורמת הפרמזן משנת 711, שאסרה על הפקת גבינה, דיכא קרל קשקבל את מרד איכרי גורגונזולה, מחוז הגבינה העיקרי במדינה. לאחר מכן, בשנת 713, הביס קשקבל את צבא יבואניות הגבינה המתמרדות של פרומאז' ואמנטל על גבול מוצרלה, המחוז השכן לגורגונזולה.

המשפט נותר מורכב, אך עתה יכולו הקוראים לענות בעצמם על השאלה מדוע מרדו איכרי גורגונזולה ומדוע נאלץ קשקבל להתעמת עם צבאות פרומאז' ואמנטל ואפילו מדוע נערך העימות היכן שנערך.

כללי זהב לתרגוםעריכה

ישנם מספר כללים לתרגום טוב של דף מוויקיציטוט אחרת:

  • קראו, ורק אז תרגמו: קראו את הדף כולו ואחר כך קראו פסקה שלמה לפני שאתם מתחילים לתרגם אותה.
  • תרגמו כפרפרזה: במקום לתרגם ישירות, תרגמו כפרפרזה. התוצאה תהיה תמיד טובה יותר מתרגום תוך כדי קריאה.
  • לא מבינים, לא מתרגמים: אם אינכם מבינים דבר מה, אל תתרגמו. ניתן לשאול בדף השיחה של הוויקיציטוט הזרה למה הכוונה, או לשאול על הדברים בוויקיציטוט העברי - בדף השיחה של הדף, בדלפק הייעוץ או ב"הכה את המומחה".
  • סננו שגיאות מובהקות: תרגום חפוז מביא לשיבוץ תרגומיזמים כמו "כ" (שמשמעותו "כמו"), "שם", "אשר", "הוא", "היא", "כאשר", "מה", "הינו", "ממוקם" וכדומה. כמעט תמיד אפשר להשמיטם.
  • עמדו על משמר התעתיק: אל תשכחו שהאנגלית מסרסת.
  • הימנעו מתרגום עצמאי של ציטוטים: בדפים רבים מופיעים ציטוטים מתוך ספרים. כאשר מתרגמים את הטקסט יש להעדיף ציטוט מתוך תרגום עברי (אם קיים), על פני תרגום עצמאי של הציטוט. כאשר מצטטים מתוך תרגום קיים יש לתת קרדיט מפורט הכולל את המתרגם, ההוצאה ושנת ההוצאה.

עריכת דפים קיימיםעריכה

עריכת משמעותית של דפים קיימים היא בדרך כלל פעולה מורכבת, מסובכת ועדינה פי כמה מיצירת דף משלכם: היא דורשת מכם להכיר היטב את הנושא, להיות בעלי שפה רהוטה ושוטפת, להכיר את ויקיציטוט העברי, ורצוי גם בעלי ניסיון בעריכה.

ישנם שני סוגי עריכה שאתם יכולים לבצע:

  • עריכה לשונית: עריכת נוסח הדף כדי לשפרו, להבהיר נקודות סתומות בגלל ניסוח לקוי, לסלק מפגעי לשון, וכן הלאה. אם אין לכם ניסיון קודם בעריכה, הימנעו מביצוע עריכה לשונית, כיוון שסביר להניח שתגרמו יותר נזק מתועלת. לפרטים נוספים על עריכה לשונית, ראו עריכה וויקיציטוט:לשון.
  • עריכה טכנית: הוספת קישורים חיצוניים, הרחבות קלות, קישור לקטגוריות, וכן הלאה. כדי לבצע עריכה טכנית, רצוי שתהיה לכם היכרות טובה עם ויקיציטוט, או לכל הפחות עם מבנה הקטגוריות והדפים בהקשר שבו נמצא הדף. לדוגמה, אם אתם עורכים את הדף עורב המזרע, כדאי להכיר את המיון המדעי של בעלי חיים, הקטגוריות בנושא, והנהלים השוררים בין כותבי דפים על ציפורי שיר. לפרטים נוספים על עריכה טכנית, ראו המדריך לעריכה טכנית.

סוג שלישי של עריכה הוא עריכה מבנית, כלומר, עריכת מבנהו ותוכנו של דף, כדי לתקן שגיאות בסדר העניינים בתוכו ולצמצם או להרחיב חלקים מסוימים. סוג כזה של עריכה קרוב מאוד באופיו לכתיבת דף עצמאי והמדריך ייגע בו להלן.

כתיבת דפיםעריכה

כתיבת דפים היא התרומה החשובה והמשמעותית ביותר שאתם יכולים להעניק לוויקיציטוט. נוסף על–כך, גם אם אינכם חשים כי אתם מסוגלים לכתוב דף באופן עצמאי או מעדיפים לתרגם או לערוך דפים, חשוב שתבינו כיצד נבנה דף מבחינה טכנית ותכנית, כדי שתוכלו לתרגם ולערוך דף אחר באופן מוצלח.

כיצד ניגשים לכתיבת דףעריכה

כתיבת דף אנציקלופדי היא בראש ובראשונה כתיבה טכנית. היא אינה דורשת השראה מיוחדת או אפילו כשרון כתיבה מיוחד. היא דורשת, עם זאת, יכולת לעבוד באופן מדויק בהתאם למערכת כללים מוגדרת ולשלב את הידע בתוך תבנית מסוימת. במלים פשוטות: בכתיבת דף אנציקלופדי הידע מותאם לתבנית, לא להפך.

מה צריך הדף לכלולעריכה

כל דף אנציקלופדי בוויקיציטוט צריך לענות בראש ובראשונה על חמשת המ"מים: מתי, מהיכן, מי, מה ומדוע: מהו נושא הדף, מתי והיכן מתרחשים הדברים, מי מעורב בהתרחשות ומדוע הדברים מתרחשים. הסיבה לכך שכל דף חייב לענות על שאלות אלו נעוצה באופן שבו בני אדם חושבים ומרגישים. דפים הם תיאור מסוים של המציאות או רעיונות ותפישות הקשורות בה. עבור בני אדם, הקישור לדבר מה קונקרטי: זמן, מקום, אדם והאינטראקציה ביניהם הוא דבר חיוני כדי שניתן יהיה להבין ולהפיק תועלת מקריאת הדף.

  • מתי: בדפים העוסקים באישים, באירועים, במקומות, וכדומה יש להגדיר את מסגרת הזמן שבה מתרחשים הדברים. לדוגמה, בדף על אישיות יצוין מתי היא חיה, לגבי אירוע יצוין מתי הוא התרחש, לגבי מקום - מתי הוא הוקם, וכן הלאה. לגבי דפים על מושגים או עצמים שאינם "מתרחשים" בזמן ספציפי (לדוגמה, דף על חיה או מושג מתמטי) חשוב להעניק לקוראים גם מסגרת זמן. עורב המזרע, לדוגמה, הופיע על פני כדור הארץ בנקודה מסוימת בזמן ושכיחותו בארץ ובעולם עלתה או ירדה במהלך המאה האחרונה. יש לציין עובדות אלו. מושג מתמטי, במטבע דומה, אינו מתרחש בחלל ריק: מישהו המציא אותו בזמן מסוים ובהקשר מסוים, הוא הפך מקובל יותר או פחות בנקודה מסוימת, הוא חלק מתפישות שהתפתחו בתקופה מסוימת, וכן הלאה.
  • היכן: ממש כפי שכל דף מתרחש או מתייחס לזמן מסוים, כך הוא גם מתייחס למקום מסוים. דבר זה ברור מאליו כאשר מדברים על אנשים, מקומות או אירועים, אך בדיוק כמו שאלת הזמן, המקום חשוב לא פחות גם לגבי מושגים קונקרטיים ומופשטים.
  • מי: כל דף חייב להיות קשור לאדם מסוים, לקבוצת אנשים או לאזור מסוים שבו חיים אנשים, ולספר לקוראים משהו עליהם. הסיפור יכול להיות שלדי ותמציתי (לדוגמה, התפוצה של ציפור מסוימת עלתה או ירדה באזור מסוים, הציפור מופיעה במיתולוגיה ומסמלת משהו, וכן הלאה), אך הוא חייב להתקיים באופן כלשהו בדף מוצלח.
  • מה: בהמשך לשאלה מתי קרה דבר מסוים, היכן ומי היה מעורב במעשה, כל דף חייב לענות על השאלה המתבקשת מה קרה.
  • מדוע: זו השאלה הקריטית ההופכת כל דף מצירוף סתמי של עובדות ואירועים, לדף אנציקלופדי. לא די שנדע מה קרה מתי, היכן ועל–ידי מי — דף טוב חייב לספק לנו מפתחות להבנת השאלה מדוע התרחשו הדברים כפי שהתרחשו.

מבנה הדףעריכה

לדף אנציקלופדי יש מבנה אחיד למדי, החייב לחזור בכל דף, לבד ממקרים חריגים מיוחדים. למבנה זה יש שתי מטרות עיקריות, הקשורות זו בזו: להעביר לקוראים מידע, ולעשות זאת כך שהקוראים יוכלו להפיק את המידע מהדף. הואיל והקוראים, כמוכם, הם בן אנוש, הדף חייב להיות מותאם לאופן, לקצב ולמתכונת שבה בני אדם רגילים לתפוש דברים. במלים פשוטות: דף אנציקלופדי חייב להיבנות במתכונת של סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף. להציב בפני הקוראים שאלה מסקרנת, ולנסות לענות עליה במסגרת הדף.

מבנה נכון לדף יכלול שלושה חלקים: פתיח, חלק אמצעי וסיום. לאחר "סיום" הדף, יפורטו המקורות לכתיבת הדף וכן הפניות למידע נוסף עבור הקורא, ואופציות ניווט שנועדו להקל על הקורא במעבר בין דפים הקשורים עניינית זה לזה.

ראו גם: ויקיציטוט:מדריך לעיצוב דפים

פתיחעריכה

הפתיח הוא חלק חשוב ביותר בדף. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לחמשת המ"מים ולהיבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח יצליח להפיק ממנו את המידע הבסיסי והחשוב ביותר שעליו ללמוד. הפתיח צריך לענות גם על השאלה השישית, הנסתרת - מה חשיבותו של הדף? מה מייחד אדם זה מאחרים? במה שונה הספר או המחזה מאלפי ספרים אחרים היוצאים לאור מדי שנה? מדוע טרחו הכותבים על הדף, ומדוע הוא עשוי להיות חשוב לקוראים? הימנעו מהתייחסות מפורשת לשאלה ("חשיבותה של רפורמת הפרמזן בכך שהביאה למרד איכרי גורגונזולה") - אם התשובה לשאלה אינה מובנת מאליה בתום הפסקה הראשונה, כנראה שהדף באמת לא ראוי להיכתב.

תמונה או איור גרפי כלשהו המופיעים בראש העמוד עשויים לעתים קרובות להיות חלק חשוב בפתיח ולמצות עבור הקוראים את הדברים החשובים ביותר בדף.

קחו לדוגמה את הפסקה הפותחת בדף מאו דזה דונג:

מאו צה-דונג (26 בדצמבר 18939 בדצמבר 1976) (שמו בסינית מסורתית: 毛澤東) היה שליטה הרודני של סין בין השנים 1949 - 1976. בתפקידו כיושב ראש המועצה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית הסינית משנת 1943 ואילך, היה גורם מרכזי בעליית המפלגה הקומוניסטית לשלטון בסין אחרי מלחמת האזרחים הסינית ונחשב אבי "הקפיצה הגדולה קדימה", תוכנית פיתוח שגרמה למותם ברעב של עשרות מליוני סינים.

הפתיח מעניק לקוראים באופן מסודר את התשובה לשאלות המתבקשות: מי (מאו), מתי (שנות חייו, ממתי שירת בתפקיד מסוים), היכן (סין), מה (מה היה תפקידו, מה עשה שמצדיק כתיבת דף אנציקלופדי העוסק בו) ומעניק רמז מסקרן לגבי ההמשך לשאלה "מדוע" — היינו, הקשר בין תכנית הפיתוח למותם ברעב של עשרות מיליוני סינים.

חלק אמצעיעריכה

אחרי הפתיח, המשמש כמתאבן עבור הקוראים לקריאת הדף, צריך לבוא תוכן הדף עצמו או, אם תרצו, סיפור המעשה. גם לאופן בניית הדף יש כללים, שיוסברו להלן בחלק העוסק באופן כתיבת הדף בפועל.

סיוםעריכה

לכל דף צריך להיות סיום, שיבהיר לקוראים כי כאן מסתיים סיפור המעשה של הדף. הסיום יכול להיות בסיסי (לדוגמה, מותו של אדם, סיומה של תקופה, תוצאותיו של אירוע, השלכות של רעיון, וכדומה) ואפילו שרידי (לדוגמה, הפניה לקטגוריה הכוללת מידע נוסף).

פרקי מקורות ומידע נוסףעריכה

בכתיבה המדעית, מקובל למקם בסיומו של מאמר את רשימת מקורותיו, וכן הפניות למקורות למידע נוסף. בסיום הדף ימצאו ההפניות האמורות לפי הסדר הבא:

  1. פסקה שכותרתה "ראו גם" - פסקה זו תכיל קישורים פנימיים לנושאים בעלי חשיבות הקשורים לדף וכן לפורטלים קשורים.
  2. פסקה שכותרתה "לקריאה נוספת" - פסקה זו תכיל רשימת ספרים בהם מידע נוסף (שאינה בהכרח רשימה של מקורות של הדף). כללי כתיבת המקורות מפורטים בויקיציטוט:ביבליוגרפיה.
  3. פסקה שכותרתה "קישורים חיצוניים" - פסקה זו תכיל קישורים לאתרים חוץ ויקיפדיים ולמיזמים אחרים של קרן ויקימדיה.
  4. פסקה שכותרתה "הערות שוליים" - פסקה זו תכיל הן הערות שוליים המכילות הערות טקסטואליות, והן הערות המהוות אסמכתאות.

איזור הניווטעריכה

בסיומו של כל דף ישנו איזור המיועד להקל על ניווט בין דפים שונים הקשורים זה לזה. באיזור זה ממוקמות הקטגוריות, וכן תבניות הניווט השונות.

כיצד לכתוב את הדףעריכה

בכתיבת דף אנציקלופדי כדאי ללכת באופן שיטתי בהתאם לשלבים מוגדרים. כותבים מנוסים יכולים לדלג על שלב מסוים או לבצע את השלבים בסדר שונה, אך התוצאה הסופית היא בדרך כלל טובה פחות מאשר אילו פסעו במשעול המותווה מראש.

לימוד וחקרעריכה

לפני שאתם מתחילים לכתוב, לימדו על הנושא שעליו בכוונתכם לכתוב. שאלו את עצמכם האם אתם מכירים את התקופה ההיסטורית שבה מתרחש הדף, המילייה המחקרי, הסביבה ההגותית, רוח הזמן, המדינה, וכדומה. אינכם צריכים להחזיק בידע ברמת דוקטורט כדי לכתוב על נושא מסוים, אך רצוי שתדעו לכל הפחות "מי נגד מי".

התוויית המבנהעריכה

התוויית המבנה היא החלק החשוב ביותר בכתיבת דף והיא כוללת, בראש ובראשונה, את קביעת סדר הדברים: מה יבוא אחרי מה. זו המשימה שכותבים רבים, מתחילים כמנוסים, נוטים להיכשל בה, אך למעשה אין סיבה: יש מתכון פשוט ומוצלח כדי לבצע זאת. בכל דף, יש ללכת תמיד מן המוקדם למאוחר, מן החשוב לשולי, מן הכלל אל הפרט, מן הגדול אל הקטן, ומן החוץ אל הפנים.

לדוגמה, אם הדף עוסק באדם, מבנה הדף יכול להיצמד לקורות חייו, מלידה ועד מוות (מוקדם למאוחר). אם מדובר בקרב חשוב, יש לתאר קודם כל את הרקע לו, אחר כך את הקרב, את תוצאותיו ואת ההשלכות על המדינות, על הצבאות, ועל האנשים שעמדו בראש הצבאות. אם מדובר במוסד, יש לתאר מתי נוסד, איך עלה לגדולה ואיך דעכה חשיבותו (או נותרה בעינה), אחר כך את השלכותיו העיקריות, ולבסוף את הזוטות, אם יש בהן צורך.

דרך טובה לדעת אם המבנה שיצרתם מוצלח, היא לשאול את עצמכם לגבי כל שלב בפיתוח המבנה, האם הוא מוביל באופן טבעי לשלב הבא אחריו. לדוגמה, קחו את המבנה הבא של דף על הדמות הפיקטיבית קרל קשקבל

פתיח
יצירתו המרכזית
קורות חייו
השלכת יצירתו המרכזית
משפחתו
עבודות נוספות

ברור למדי כי החלקים אינם "מובילים" זה אל זה. הקוראים על יצירתו המרכזית אינם שואלים עצמם היכן נולד מר קשקבל אלא מה היו השלכות יצירתו, אך אינו בא על סיפוקו. מבנה חלופי היה מספק לנו תוצאה טובה בהרבה:

פתיח
קורות חייו (עם אזכור לעבודותיו העיקריות ושילוב תיאור משפחתו)
יצירתו המרכזית
השלכות יצירתו המרכזית
עבודות נוספות

מילוי החסרעריכה

מילוי החסר הוא השלמת המידע שהותווה בראשי הפרקים בשלב תכנון המבנה. בשלב זה תוכלו לעמוד על טיבו של המבנה שלכם, ובאיזו מידה הוא "עובד". כל פסקה בדף צריכה להיבנות כמו סיפור ממוזער: היא צריכה להיפתח בשאלה מרומזת (אף פעם לא ישירה!) והמשפט האחרון בפסקה צריך לענות על השאלה ולהוביל באופן טבעי לפסקה הבאה. לדוגמה:

קרל קשקבל החל את לימודיו במכללת הגבנ"צ בשנת 1911 (כאן שואלים הקוראים: ומה הוא למד?) והתמחה בהליכי הקממבר והגורגונזולה (מה קרה אחר כך?)
עם סיום לימודיו, כבש את איטליה (מה הוא עשה אתה?) והפך אותה לפרובינקיית הגבינה העיקרית של נוער הגבעות, דבר שהחליש מאוד את מעמד הפרומעז במדינה (ומה קרה בעקבות זאת?).
שנתיים מאוחר יותר מרדו חיילים מגדודי הפרומעז ושרפו את מכללת הגבנ"צ עד עפר (מה הייתה תגובתו של קשקבל?). קשקבל שלח שני לגיונות לדיכוי המרידה, אך אחרי כישלון בקרב גאודה נאלץ להגיע לפשרה עם שבט הפרומעז.

ישנן שתי בעיות טיפוסיות שכל כותבי דף נתקלו בהן לפחות פעם אחת בכל דף:

  • פתיחות התנצלות: הן פתיחות פסקה המתנצלות על מבנה לקוי של הדף ומנסות לתקן את המבנה באמצעות ההתנצלות. דוגמאות טיפוסיות לפתיחות כאלו הן פתיחות פסקה בביטויים כמו: "אך מדוע...", "נשאלת השאלה", "עולה התהייה", "כמו כן", "למרות זאת", "עם זאת", "אחר כך", "חשוב להזכיר", "יש לציין", "כפי שראינו", "כפי שצוין לעיל", "כך התברר/הסתבר/מוכח/וכו'". הבעיה העיקרית עם פתיחות התנצלות היא שהן מיותרות: הן חושפות את מבנה הכתיבה שלא לצורך ומנסות לעורר שאלות או לענות על שאלות שהקוראים היו אמורים לשאול באופן טבעי.
  • זנבות: משפטים שאינם מקושרים לפסקה שלפניהם או אחריהם ונותרו מיותמים. הכותבים הותירו אותם משום שסברו כי הם חשובים, אך לא הצליחו לקשר אותם לתוכן הדף.

דוגמה טיפוסית לבעיות התנצלות וזנבות:

הפרלמנט במדינת פרמזן דן בחוקים ואישר אותם בהצבעה, ואחר כך היה המלך במדינה יכול להחליט אם לאשר או לדחות את החוקים. בזמן הרפורמות של קרל קשקבל בוטלה זכות הוטו של המלך.
הפרלמנט התכנס כל שבוע ואחרי הרפורמות פעמיים בשבוע.
חשוב לציין כי בפרלמנט ישבו רק נציגים מהאליטה התנובתית ולשטראוסים היה אסור לשבת בו.

זנבות והתנצלויות כאלו אפשר לסלק על נקלה באמצעות בניית הפסקה באופן נכון יותר:

בכינוסו השבועי דן הפרלמנט במדינת פרמזן בחוקים ואישר אותם בהצבעה. אחר כך היה המלך במדינה יכול להחליט אם לאשר או לדחות את החוקים. קרל קשקבל כונן בשנת 1911 רפורמות ששינו את אופיו של הפרלמנט. קשקבל ביטל את זכות המלך לווטו, התיר כניסת השטראוסים לפרלמנט, והגדיל את מספר הישיבות השבועיות של הפרלמנט לשתיים.

כתיבת הפתיחעריכה

את הפתיח לדף עדיף לכתוב רק אחרי כתיבת הדף כולו. הסיבה לכך פשוטה: פעמים רבות, כאשר אתם מתחילים לבנות דף ולמלא את תוכנו, אינכם יודעים לאן בדיוק יוליך אתכם הדף. ייתכן מאוד שתגלו עובדות חדשות ומפתיעות שיחייבו אתכם לשכתב את הפתיח כך שישקף אותן, או שהדגשים בדף ישתנו. הפתיח, מאחר שהוא מהווה גם פתיחה וגם מעין סיכום מראש של הדף, יצטרך להשתנות כדי לשקף את השינויים. כתיבתו אחרי השלמת כתיבת הדף תחסוך לכם את הצורך בעבודת שכתוב מיותר.

עריכת הדףעריכה

בתום כתיבת הדף עליו לעבור עריכה, הכוללת שלושה שלבים עיקריים:

  • עריכה עניינית: בחינת תוכנו של הדף, השמטת מידע טפל שראוי להשמיטו והשלמת מידע חסר, הצגת הנושאים בסדר הנכון, חלוקה לסעיפים ועוד.
  • עריכה לשונית: קריאה נוספת של הדף ותיקון שגיאות לשוניות וסגנוניות. ראו הדף עריכה והמדריך לענייני סגנון ולשון.
  • עריכה טכנית: הוספת קישורים לוויקיפדיות אחרות, מיון לקטגוריות, שיפוץ קישורים פנימיים, וכדומה. ראו המדריך לעריכה טכנית.