חיים דרוקמן

רב ומחנך ישראלי, מנהיג בציונות הדתית

הרב חיים מאיר דרוקמן (ט"ז בחשוון ה'תרצ"ג, 15 בנובמבר 1932 - ב' בטבת ה'תשפ"ג, 25 בדצמבר 2022) היה רב ישראלי, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית וממנהיגיה של תנועת בני עקיבא בישראל. ראש ישיבת אור עציון, יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, נשיא איגוד ישיבות ההסדר ולשעבר גם חבר הכנסת וסגן שר הדתות. חתן פרס ישראל למפעל חיים (ה'תשע"ב) ופרס ירושלים לחינוך (ה'תשע"ג) ולהתיישבות (ה'תשפ"א).

הרב חיים דרוקמן, 2008

מדבריו עריכה

  • מערך יש בגולן יישובים, שתבעו כל הזמן ובלי הרף את קבלתו של החוק הזה. חלק גדול מחברי הכנסת של המערך היו ב'לובי' הגולן בכנסת, שנאבק למען קבלת החוק הזה. ועכשיו, כאשר הוא נתקבל, תוקפים אותו. זאת הגינות?! זה יושר?! האם זאת אינה צביעות?" ~ במהלך דיון בכנסת על חוק רמת הגולן, 1981
  • "כל שונאי ישראל בעולם יצאו נגד החוק הזה. זה כשלעצמו מעיד עד כמה חשוב וטוב החוק הזה לנו, והנה באה האופוזיציה הראשית ומצטרפת למקהלה שלהם. יש בזה משום תקיעת סכין בגבה של מדינת ישראל."
  • "יהודים נוהגים לומר על כל דבר: גם זו לטובה. טוב שהיחסים שבינינו לבין ארצות הברית התבררו עכשיו. טוב שהתברר עכשיו באיזו מידה ארצות הברית עומדת בהתחייבויותיה כלפינו, ולא אחרי אפריל 1982. אם היום ארצות הברית מתנהגת כך, מי יודע כיצד תנהג אחרי אפריל? האם אין לחשוש שתדרוש מאתנו לסגת לגבולות 1967? מוטב להעמיד היום את ארצות הברית במקומה הנכון, ולא להיבהל מלחצים." ~ על הסתייגות האמריקנים מהחוק לסיפוח הגולן
  • "כמה סמלי הדבר, ששיחה זו בין נציגו של עם ישראל לבין נציגה של מעצמת־על התקיימה בערב חנוכה. לפני כאלפיים שנה התקיימה שיחה דומה בין נציגו של אנטיוכוס, שייצג מעצמת־על בימים ההם, לבין שמעון החשמונאי, נציגו של עם ישראל. וכך מסופר בספר החשמונאים על שיחה זו. נציגו של אנטיוכוס אמר: 'אתם שולטים ביפו ובגזר ובחקרא אשר בירושלים, ערי מלכותי, ותשתררו על מקומות רבים במלכותי. ועתה החזירו את הערים אשר תפסתם'. מה אתם יושבים על שטחים כבושים ושמעון השיב לו: 'לא ארץ נוכרייה לקחנו ולא על נוכרים השתררנו, אלא על נחלת אבותינו, אשר נכבשה בידי אויבינו באחת העתים בלי צדק. ואנחנו, כאשר הייתה לנו שעת כושר, השיבונו אלינו את נחלת אבותינו'."
  • "אדוני היושב ראש, אינני יכול שלא להגיב גם נגד אותם שרים, אם בכלל היו כאלה, שכלפי העיתונאים הם הופיעו כגיבורים והסתייגו מדברי ראש הממשלה בעילום שם, ואילו בישיבת הממשלה הם היו פחדנים ולא אמרו דבר."
  • "מותר לסרב במקרה של פינוי יישובים יהודיים, כשלא מסכימים לשחרר אותך מזה... אם למשל הייתה לי יד שבורה לא היו מטילים עליי לסחוב דברים, נכון? אז כך גם אם יש לי לב שבור. אני לא מסוגל לעשות את זה. אני חושב שצריך להתחשב בזה."[1]
  • "הציונות הדתית יכולה להנהיג. כבר הרבה שנים אנו רואים שהציונות הדתית מובילה בכל התחומים: מובילה התיישבות, מובילה בתחום של עלייה לארץ, מובילה בחינוך כמובן. אנחנו רואים בלשכות שרים וגם בסביבת ראש הממשלה חובשי כיפה רבים. אנחנו לא סוג ב'." (מקור)
  • "אני חייב להתקומם נגד המילה הזו – וטוב שהזכרת אותה, כי היא נשמעת על כל צעד ושעל, ולעתים בהקשרים אנטישמיים ממש... משתמשים במילה 'הדתה' נגד כל סמל יהודי. כל דבר יהודי ישר זה הדתה. איפה אנחנו חיים?" ~ על הדתה (מקור)
  • "אין דבר כזה ביטול גיור. גר שהתקבל, על פי הרמב"ם והשולחן ערוך, גם אם אחר כך חזר להיות עובד עבודה זרה – הוא נשאר יהודי. אין דבר כזה ביטול גיור, ובתי הדין לגיור פועלים על פי ההלכה. מי שהתקבל על ידי בית דין הוא גר, גם אם אחר כך עושים דברים לא כמו שאנו רוצים." ~ על ביטול גיוריו על ידי דיינים חרדים (מקור)

הנני לדבר הנעלה ביותר. הנני לדבר הקשה ביותר. הנני לכל מה שאתה מצווה אותי. הנני!

על רבותיו עריכה

על הרב צבי יהודה קוק עריכה

  • "מי שלא ראה את רבינו שמח ביום העצמאות לא ראה שמחה מימיו, ומי שראה אותו בשמחת יום העצמאות ושמע את דבריו, שנאמרו בהתרגשות רבה, לפעמים עד כדי בכי – הפנים את ערכה האדיר של מדינת ישראל." (מקור)
  • "את העניין הזה של התפיסה האמיתית על כל המציאות שלנו, התורה הגואלת – אבל לא רק התורה הגואלת במילים, אלא לחוש אותה ולהכיר אותה בכל מציאות החיים שאנחנו חיים – את זה למדנו ממנו." (מקור)
  • "אני הייתי לומד עם מורי ורבי הרב צבי יהודה לבד, והוא הטביע את חותמו על כל חיי. כל התורה שאני מלמד היא נובעת ממנו ומאביו הגדול." (מקור)
  • "משה רבינו כשהוא יורד מהר סיני וקורן אור פניו, על כן הוא נותן על פניו מסווה. גם מורי ורבי זכר צדיק לברכה נתן על פניו מסווה, ורק מפאת המסווה נפגשנו איתו והכרנו אותו. וככל שהתאפשר לנו להתקרב אליו יותר, גילינו את קרני ההוד שבקעו ממנו מבעד למסווה. וזאת הייתה הקרנה אדירה ביותר." (מקור)

על ר' אברום שפירא עריכה

  • "היום חזרנו לתקופת הגאונים, כל אחד הוא 'גאון'... ויש שלא מסתפקים בזה: 'מרן הגאון' ועוד ועוד... והנה, הגאון האמיתי! איך קראו לו אלפי תלמידיו? ר' אברום!
    כמה זה התאים לו, וגדול מרבן שמו...
    לאורו של רבינו זכר צדיק לברכה נלך!" (במקור הנ"ל)[דרושה הבהרה]
  • "מורנו ורבנו זצ"ל היה בזמנו הסלע האיתן של עם ישראל ושל ארץ ישראל... אני יכול לומר בוודאות שחברון בידינו בזכותו!
    האמת היא שכל מה שעמד על הפרק בענייני ארץ ישראל – היינו מתכנסים בביתו. ישבנו אצלו שעות, הוא הקשיב לכל אחד ואחד, ולבסוף השמיע את דעתו – ובהתאם לה אנחנו התנהלנו ואנחנו פעלנו." (מקור, מדקה 40)
  • "כולנו התרכזנו סביבו! הוא הנהיג את המאבק התורני על ארץ ישראל!" (מקור)
  • "כמה מתאים הביטוי הזה של 'אבי אבי רכב ישראל ופרשיו'. כמה מתאים הביטוי הזה על מורנו ורבנו, הרב שפירא זצ"ל... אבי אבי, לא רק במובן הדאגה הרוחנית... אבי אבי במובן הפשוט, במובן של ההתייחסות לכל תלמיד ותלמיד, ההתייחסות האישית, הקשר האישי... אבי אבי!
    ו'רכב ישראל ופרשיו': מאז עלייתו של מורי ורבי זצ"ל (=הרב צבי יהודה קוק) לגנזי מרומים, היה הוא הסלע האיתן של כלל ישראל ושל ארץ ישראל. בכל מה שקשור לעניינים הציבוריים והלאומיים, הכול התרכז סביבו ובהדרכתו." (מקור)
  • "המידות המיוחדות שלו, הגדלות שלו במידות, הצניעות שלו, הפשטות שלו... קיבל כל אחד, באיזה יחס לבבי... איזה חוש הומור נפלא היה לו, שידע להוריד מחיצות." (מקור, מדקה 40)

על הרב משה צבי נריה עריכה

  • "כל ישיבות בני עקיבא וכל אולפנות בני עקיבא חייבות לו את עצם קיומן... ברוך ה' כיום אנחנו עדים לעולם תורה ציוני דתי אדיר... את זה יש לזקוף לזכותו של הרב נריה, שהוא לא התייאש... עם בנים ספורים שהוא הלך איתם לכפר הרואה והקים את ישיבת בני עקיבא הראשונה... ומשם הכול התפשט." (מקור)
  • "הרב נריה חולל מהפך אדיר, מהפך הכיפות הסרוגות, או יותר נכון, מהפך התורה בישראל... אין להעלות על הדעת איך הייתה נראית מדינת ישראל ללא הרב נריה. הרב נריה ידע לאהיב את התורה על תלמידיו, כולם אהבו אותו אהבת נפש. הרב השאיר צוואה להרים בגאון את דגל הציונות הדתית המאגד בתוכו את השלמות, עם ישראל תורת ישראל וארץ ישראל." (מקור)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מעריב, סופשבוע, 13 ביוני 2008