טל רוסו

טל רוסו (נולד ב־1959), לשעבר חבר כנסת במפלגת העבודה. היה אלוף בצה"ל, מפקד פיקוד דרום, ראש אגף המבצעים במטה הכללי. גדל והתחנך בקיבוץ חולתה שבגליל העליון.

"מלחמה מעניינת." ~ על מלחמת לבנון הראשונה. במלחמה שירת כמפקד פלוגה ביחידת שלדג, על אף שהיה רק סמל ראשון. מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 19 בספטמבר 2009.
"היסטוריה, באופן כללי, כל הזמן משתפרת. זה הדבר הכי דינמי שקיים." ~ מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 19 בספטמבר 2009
"את ההתנתקות, עשיתי הכי טוב שאפשר, אבל זה היה בשבילי אירוע קשה. הוא דרש ממני דברים שלא נדרשתי להם אף פעם. עם מלחמות אני מסתדר טוב. אבל להתמודד עם מישהו כמוני, שאני צריך לעשות משהו בניגוד לרצונו? אנחנו לא שוטרים. היום ברור לי שמי שצריך להוביל אירוע כזה בעתיד, של פינוי, זה משטרה. חייל לא יכול." ~ מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 19 בספטמבר 2009
"רותם, פקודי וחברי הטוב. נפגשנו לפני 10 שנים, כשהוטל עלי להקים את 'מגלן' כיחידה ייחודית ושונה. חיפשתי מי שישנה את יכולת הנהיגה המבצעית ותפישת השטח. קיבלתי שתי חוות-דעת עליך, הראשונה ממפקדך בעבר, תא"ל אורי אגמון, שאמר בהערצה מוחלטת שאתה מתאים לתפקיד כמו כפפה ליד, והשנייה מתא"ל אחר שאמר עליך שאתה קרימינל מטורף. מיד ידעתי שאתה האיש שאני מחפש! מאז אני 'מחובר' אליך בצבא ומחוץ לצבא. תכונותיך המדהימות הפכו אותך למושא הערצה של פקודיך, מפקדיך וחבריך, וכל זאת בזכות הכנות, הפשטות, החברות, רוחב הלב וכמובן הידע המקצועי. במהלך התקופה הכירו אותך כמומחה מספר אחת בצבא לכל תחום הנהיגה המבצעית, ברכב ובשטח. יזמת ופעלת רבות לקידום התחום וכולם פנו אליך לעצה טובה, הדרכה ופעילות מבצעית יזומה ולכולם אמרת 'אני כבר מגיע'." ~ על חברו ופקודו רותם שני (מקור)
"היום אנחנו במצב של ניצחון מול הטרור הפלסטיני אולם הניצחון מול טרור הוא תמיד זמני ותמיד מקומי. אפשר לבחון את זה בשני מישורים: במישור האזרחי - אנשים היוצאים לטייל בקניונים לא מפחדים ממתאבדים. במישור המדיני- הטרור מאיו"ש לא מביא לשינוי במדיניות ממשלת ישראל. זה לא אומר שהמצב הנוכחי יישאר גם בעוד שנתיים, צריך כל הזמן לעבוד על הניצחון." ~ על אינתיפאדת אל אקצה (מקור)
"מהלכי כוח של ישראל עשויים לשפר את הלחימה בטרור, אך בצד זאת, בדרך כלל מובילים לחיזוק הקיצונים. לפיכך, ספק אם קיימת יכולת להביא לשינוי שלטוני ברצועת עזה באמצעות הפעלת כוח בלבד. אנו רחוקים מהיכולת לממש את מצבי הסיום הרצויים בהקשר לרצועת עזה. הדבר מציב דילמה לא פשוטה מול הדרג המדיני." ~ (מקור)
"כשאנו מסתכלים על תוחלת המבצע ומצבי הסיום בהיבט עלות-תועלת, המסקנה היא לא לצאת למבצע לפני שרואים את מצבי הסיום." ~ (מקור)
"הצמדנו חומר נפץ לקיר המבנה. חשבנו שזה יעשה חור בקיר, אבל בפועל פוצצנו את הספרייה הלאומית של ביירות וגשם של דפים ירד עלינו. תחת אש של אר.פי.ג'י פרצנו למוזיאון." ~ רוסו מתאר את הקרב לכיבוש מתחם המוזיאון הלאומי בביירות, במהלך מלחמת של"ג, בו שימש רוסו כמפקד פלגה בשלדג. מתוך ראיון ב"ידיעות אחרונות".
"אנחנו מנסים לחנך פה לצניעות, כתבות מרעישות רק יעשו לי בלגן." ~ לכתבי הארץ שבאו לעשות כתבה על חטיבת הנח"ל שבפיקודו. מתוך ראיון שפורסם ב"הארץ" 11/08/2000.
"אין יותר הצדקה למסלול הנח"ל. זה כבר לא מתאים לתקופתנו. זו חבורה איכותית, שלגמרי לא ממצה את עצמה. אני לא אומר שמשימות לאומיות זה לא חשוב, אבל בשביל זה כבר לא צריך את הנח"ל. עדיף היה לקחת פרופילניקים (בעלי פרופיל רפואי נמוך) ושהם יתעסקו בזה. מי שרוצה לתרום עוד יכול לעשות שנת י"ג לפני הצבא, בדיוק כמו שאני עשיתי בזמני כשהדרכתי בסניף של 'מחנות העולים' בקרית ביאליק." ~ על פרק המשימה הלאומית שנוהגים לעשות אלו שמתגייסים לגרעיני נח"ל. מתוך ראיון שפורסם ב"הארץ" 11/08/2000.
"ניסיתי לאמץ כאן את הטוב מכולם. אני אוהב מאוד את אופן החשיבה של הצנחנים. אני רק חושב שבגלל ההיצע העצום שעומד לרשותם הם היו צריכים להיות בעשר רמות מעל כל השאר, ולא זה המצב. לדעתי, חוסר הפתיחות והמסר של 'אני ואפסי עוד' פוגע בהם. בגולני, מה שאני מעריך זה את ההתחרעות על החטיבה, הייתי שמח לאמץ חלק ממנה גם אלינו. על הקעקועים, לעומת זאת, אני מוותר." ~ הדברים שלמד מחטיבות החי"ר האחרות בטרם הגיע לפקד על חטיבת הנח"ל. מתוך ראיון שפורסם ב"הארץ" 11/08/2000.
"המדד בשבילי זה לא המספרים היפים שיש במצגות, אלא עד כמה קיימת שביעות רצון מאיתנו בקווים. אני גאה בזה שהיחידות שלנו יצאו מלבנון, בנסיגה מדלעת, הבופור וכרכום, באופן הכי מסודר שאפשר, תוך הרגשה של מנצחים." ~ על הנסיגה מלבנון ועל האיכות של חטיבת הנח"ל שבפיקודו. מתוך ראיון שפורסם ב"הארץ" 11/08/2000.
"זה יהיה כמו שחיילים שלנו נלחמים בצפון ושומעים שפשטו על תל אביב." ~ על האפקט הפוטנציאלי שייגרם לחזבאללה כתוצאה ממבצע חד וחלק אותו תכנן. מתוך הספר "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה" מאת עפר שלח ויואב לימור, הוצאת "ידיעות ספרים", 2007, עמוד 251.
"בסוף אתה ערכה לקבלת החלטות. כל יום יש הרבה החלטות שאתה צריך לקבל ואתה טועה לא מעט." ~ מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 19 בספטמבר 2009
"אני ציוד של המדינה. אני באמת מרגיש בתוך שליחות." ~ מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 19 בספטמבר 2009
"אם יש לי שקל אני מעדיף להניח אותו על התקפה ולא על הגנה." ~ (מקור).

נאמר עליו

"אחרי שנת שירות בקן של מחנות העולים בקריית ביאליק התגייס ליחידת שלדג. הוא היה בסך הכל סמל שסיים מסלול כשמפקד הצוות שלו, בדרגת קצין, סולק. מפקד היחידה, שזיהה את המנהיגות הטבעית של רוסו, מינה אותו למפקד הצוות. אצל אף אחד זה לא היה עובר טוב, אבל את רוסו העריצו. משך שבועיים ניסה לפקד על הצוות מתוך הצוות. גר עם החברים שלו והתנהג כאילו לא השתנה כלום. אחר כך הבין שזה בלתי אפשרי. ארז את הדברים ועבר למגורי הקצינים. שנים אחר כך, כשקיבל דרגת אלוף, 'צוות רוסו' חיבר לו שיר על משקל 'מה הוא עושה לה'. 'יש לו חושים של בדווי ונתונים של רמבו', כתבו עליו, 'ולכולם ברור, שהוא גם אחלה בחור'. הצוות סיים והשתחרר, ומרוסו ביקשו לצאת לקורס קצינים. הוא סירב. אין לו אמון, אמר, בקורס שאותו סיימו בהצלחה, בין השאר, אנשים שהוא הדיח." ~ מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 19 בספטמבר 2009.
"הכוח השני כבש את מתחם המוזיאון בביירות, במה שנחשב לקרב מופת בתולדות המלחמה. מאוחר יותר השתתף אותו הכוח בקרבות אחרים בביירות, בהם נפלו בזו אחר זו מפקדות פת"ח מבוצרות היטב. לפני כיבוש המוזיאון, קצין המודיעין של היחידה איתר תרשים מפורט של המבנה בתיקי הארכיון הלאומי של ביירות. התרשים כלל תיאור מדוייק של כל החדרים במוזיאון. הלוחמים פשטו בו זמנית דרך כל הפתחים, והסתערו באש וברימונים על המחבלים המבוצרים. בראיון לאריאלה רינגל- הופמן שפורסם ב'ידיעות אחרונות' שיחזר אל"מ טל רוסו, שהיה אז מפקד פלגה בשלדג, את הפריצה למתחם המוזיאון: 'הצמדנו חומר נפץ לקיר המבנה. חשבנו שזה יעשה חור בקיר, אבל בפועל פוצצנו את הספרייה הלאומית של ביירות וגשם של דפים ירד עלינו. תחת אש של אר.פי.ג'י פרצנו למוזיאון.' את הקרב מול אנשי הפת"ח, ניהלו לוחמי שלדג כשהם מתרוצצים בין חפצי אומנות ואוסף של מטבעות עתיקים המוטלים על הרצפה." ~ מתוך הכתבה "הקלף הסודי של חיל האוויר" מאת עמיר רפפורט וגיא לשם שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" ב- 1999\04\24.
"הסיפורים על רוסו תפסו תאוצה. סיפרו שהוא מסוגל להיכנס מתחת לג'יפ ולהרים אותו עם שתי רגליים. תיארו שהגיע לאירוע בשטחים ונתקל בנהג ב.מ.וו מקומי. הנהג ניסה לנסוע במהירות ולפגוע בכוח. רוסו עט על הרכב. מעוצמת ההתנפלות הרכב נהרס. לרוסו נשברה רק אצבע. הוא עצמו נהנה מההילה, אבל לא מפרט. כששואלים אותו הוא מזכיר תמיד את ג'יבלי הקטן, שהיה מגיע לסיירת מטכ"ל לספר על השבי שלו. 'מה היה שם בדיוק אני לא זוכר', נהג ג'יבלי לומר, 'אבל יש לי בשבילכם סיפור נהדר'. 'היסטוריה', אומר רוסו, 'באופן כללי, כל הזמן משתפרת. זה הדבר הכי דינמי שקיים'. מה בעניין הג'יפ? 'הג'יפים נעשו היום יותר כבדים", הוא צוחק. "פעם, הג'יפים פשוט היו קלים'." ~ מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 19 בספטמבר 2009
"הוא השתחרר מהצבא. חזר שוב במלחמת שלום הגליל. במלחמה תפקד כמפקד פלוגה, על אף שהיה רק סמל ראשון. הכוח שלו פעל בציר החוף. מספרים שבחלקים גדולים טיהר מקומות לגמרי לבד. 'מלחמה מעניינת', אומר רוסו על המלחמה ההיא, בלי להסגיר פרטים. בסופה, מונה לסרן. לימים, אמר שזה לא תקין שקצין לא יעבור דרך בה"ד 1." ~ מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 19 בספטמבר 2009
"איש של אנשים. ברשימת האירועים הקשים שהיו לו מאז שהתגייס הוא מציין תמיד את ההתנתקות. רוסו היה אז מפקד אוגדה 162, אחראי על ביצוע ההתנתקות בצפון השומרון. אחר כך גם מונה לפרויקטור מטעם הרמטכ"ל בנושא הקשר בין הצבא לציבור הדתי לאומי. חרש את השטח. עבר מישיבה לישיבה. הקשיב ודיבר. זאת הייתה עבודה סיזיפית שראה בה שליחות. באחת הפעמים יצא החוצה בתום מפגש כזה ומצא שארבעת גלגלי הג'יפ שלו חתוכים. מפקד הישיבה התבייש. רוסו, כדי להקטין את המבוכה, הוציא פק"ל קפה מהאוטו, התיישב על שפת הכביש והכין לכולם קפה. 'לא היו לי מספיק 'ספיירים' כדי להחליף את כל הגלגלים ולנסוע', הוא מקטין." ~ מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 19 בספטמבר 2009
"הפיקוד היום עובר לידיו המנוסות של האלוף טל רוסו, אחד ממפקדי השדה המוערכים והבולטים בצה"ל, לוחם של מבצעים מיוחדים, מפקדן בעבר של עוצבות מרכזיות בצה"ל ואיש מטה מנוסה." ~ האלוף יואב גלנט על מחליפו בפיקוד הדרום (מקור)
"טל, כולם נושאים היום עיניהם אליך. כמוני, גם הם יודעים שאתה ראוי למשימה שתוצב על כתפיך. גם הם יודעים שניסיונך הרב בשטח יאפשר לך להרחיק מלחמה מהאזור, ולנצח בה במידה ותפרוץ. אני סמוך ובטוח כי תוסיף לסלול את דרכו של פיקוד הדרום באותה צורה ייחודית שאפיינו אותך לאורך שנותיך בצה"ל." ~ רא"ל גבי אשכנזי על רוסו בטקס כניסתו לתפקיד מפקד פיקוד דרום (מקור)
"האלוף טל רוסו, המכהן כראש אגף המבצעים, ימונה לאלוף פיקוד הדרום, במקומו של גלנט. רוסו שימש עד כה ראש אגף המבצעים במטכ"ל והוא האלוף היחיד שלא עבר קורס קצינים, אלא מונה לקצין כהערכה על תפקודו במלחמת לבנון הראשונה כמפקד צוות ביחידת שלדג." ~ (מקור)
"יש לו חושים של בדווי ונתונים של רמבו, ולכולם ברור, שהוא גם אחלה בחור." ~ מתוך שיר שכתבו לוחמי "צוות רוסו" ביחידת שלדג למפקדם שקיבל דרגת אלוף. מתוך ראיון לעיתון "מעריב", 19 בספטמבר 2009.
"כשרוסו נכנס לתפקידו, הוא הוסיף לסיסמת החטיבה - 'היתרון האנושי' - סלוגן נוסף: 'חדות, זריזות וחתירה למגע'." ~ על השינוי הלוחמני שעשה כמח"ט הנח"ל בחטיבה. מתוך ראיון שפורסם ב"הארץ" 11/08/2000.
"בראש היחידה הועמד אז טל רוסו, כבר אז קצין מוערך מאוד בצה"ל, שעצם מינויו היווה סוג של הבעת אמון. רוסו, אז אל"מ והיום תא"ל ומפקד אוגדה, נחשב בצבא ל'מסומן לרמטכ"לות', והוא היה מאז ומתמיד הפטרון והגורו של אנשי מגלן. כמפקד היחידה הוא שיפר בצורה דרמטית את דימויה של היחידה בתוך הצבא, והיום, כמפקד האוגדה שהיחידה כפופה אליה, הוא זה שדוחף להפעילה ללא הרף. רועי, לוחם ביחידת המילואים של מגלן, שהיה חייל בעידן רוסו, מספר: 'הוא רצה להפוך את מגלן לגוף שיכשיר את הבשר הטרי של האוגדה, שכולה הורכבה ממילואימניקים. הרעיון היה לבנות יחידה סדירה, שיש בה את היכולת לבנות מערך של הכשרת לוחמים, שגם יהפכו לצוותים אורגניים במילואים'." ~ על טל רוסו כמפקד יחידת מגלן ([1]).
" בתחילת שנות ה־ 90 הגיע לפיקוד על היחידה טל רוסו, היום ראש אגף המבצעים. 'לאחר תקלות משמעתיות ומבצעיות הוחלט להקים את היחידה במתכונת אחרת', מספר דוד זונשיין, ששימש כמפקד צוות ביחידה. 'רוסו הצליח לשקם את היחידה ולהפוך אותה למה שהיא היום, ועד היום הצלחתה מיוחסת לו'. גם נפתלי בנט, מפקד פלוגת לוחמים במגלן בעבר וראש הלשכה של בנימין נתניהו כיום, זוכר לטובה את ימי רוסו. 'הוא הצליח לעשות שינוי גדול', הוא מספר. 'היו לנו הצלחות אדירות בלבנון. חיסלנו עשרות מחבלים בשיטות חדשות ומפתיעות שהחיזבאללה לא ידע להתמודד איתן'." ~ מתוך כתבתם של יוסי יהושע ונאוה צוריאל, "עשרים שנה למגלן", "ידיעות אחרונות", ‏ 2007\08\24 ([2]).
"רוסו כבר הרבה שנים קצין, שבמהלכן פיקד על עשרות אלפי אנשים, הוא נבחן עשרות ומאות פעמים כשהוא הוביל כוחות מעבר לגבול, אז כל העניין שהוא לא עשה קורס קצינים כבר ממש לא רלוונטי. אני הייתי המפקד שלו כאשר הוא שירת בשלדג, כשהוא עוד היה מילואימניק. כבר אז ראיתי שהוא אדם איכותי ביותר. הוא תמיד היה חייל מצטיין, כזה עם כריזמה וכושר מנהיגות. הוא גם תמיד היה שדאי מצטיין. יש לו כושר גופני טוב מאוד והוא גם חזק מאוד מבחינה פיזית. לדעתי, עזה היא החזית העיקרית של רוסו. צריך לזכור שהכוח הצבאי של חמאס הוא כזה שמכיל אלפי רקטות. אלוף פיקוד חייב לקחת בחשבון את כל התרחישים, במיוחד תרחיש של הסלמה. אבל מעבר לזה, רוסו יצטרך לקחת בחשבון גם את מה שמתרחש במצרים. כי אף אחד לא יודע מה יהיה יום אחרי שמובארק ילך לעולמו." ~ אלוף במיל' דורון אלמוג על טל רוסו (מקור).
"ברמה האישית, יש לו מנהיגות צבאית, ובכלל, טל הוא בחור שמחבבים אותו. הוא גבר גבר, אבל לא במובן של לעג. טל רוסו באופיו הבסיסי הוא קצין, שהצמיחה שלו הייתה ביחידות המיוחדות. זה עולם אחר לגמרי מאשר צה"ל הגדול. אמנם הוא היה מח"ט הנח"ל ואוגדונר 162, וגם ראש אגף המבצעים, אבל קשה לנו לדעת מהי תפישתו לגבי האיומים הגדולים שאיתם הוא ניצב עכשיו. אנחנו לא יודעים הרבה על טל רוסו בתור מפעיל של כוח צבאי גדול. הפוזיציה בה נמצא אדם, מדברת הרבה יותר מאשר גישתו. הדוגמה לכך היא גלנט. לדעתי גלנט הולך להצטייר כרמטכ"ל אחרת לגמרי, מאשר גלנט שהיה אלוף פיקוד הדרום. אז גם אם יש לרוסו דימוי לוחמני, זה לא בהכרח יבוא לידי ביטוי בתפקיד שלו החדש." ~ עפר שלח על טל רוסו כמפקד פיקוד דרום (מקור).
"אני מכיר היטב את טל רוסו וחושב שהוא אדם ומפקד ערכי מאוד. כאזרח, אין לי את הכלים לשפוט את האירועים מבחוץ, וברור לי שטל יבדוק את עצמו לעומק." ~ האלוף אורי שגיא על טל רוסו בעקבות הפיגוע ב- 18.08.2011 בקרבת אילת (מקור).
"הוא מופקד על חזית לא פשוטה, אתגר רציני הולך ונעשה יותר מעניין שם. אני שמח שהוא זה שאחראי על פיקוד הדרום, אני סומך עליו." ~ אל"מ במיל' עומר בר-לב על טל רוסו (מקור).
"רוסו, בן חמישים ושתיים, גדל בקיבוץ חולתה, והתגייס לשלדג בשנת 1978, כשנתיים בלבד לאחר שהוקמה על ידי מוקי בצר. 'טל הצטיין מהיום הראשון ביחידה', אמר בצר ל'ישראל השבוע'. 'הוא היה חייל מצטיין עם שילוב של כוח פיזי ואינטליגנציה גבוהה. הוא תמיד היה קר רוח וחבר נאמן'. חבריו ליחידה מספרים על לוחם עם כוח פיזי בלתי רגיל, יכולת ניווט מדהימה ומנהיגות נעימה. 'הוא היה החייל האולטימטיבי', אמר עליו השבוע מנכ"ל תנובה, אריק שור, ששירת לצידו בשלדג. 'יש לו יכולת לנתח שטח בצורה של שלוש מאות שישים מעלות, והוא יודע לנתח אירועים בשכל. הוא נתפס כרמבו, ויש לנו תמונה שלו מרים ג'יפ. הוא היה נווט אלוהי, קר-רוח בצורה בלתי רגילה, לא מתבלבל, שומר על האנשים וחותר לביצוע המשימה'. 'באחד האימונים הראשונים שעשינו הגיע רכב סתמי שעבר על הכביש ופגע בטל', נזכר השבוע עומר בר-לב, שפיקד עליו בסיירת מטכ"ל. 'כל אדם רגיל היה מתפרק מהפגיעה, אבל אצל טל זה נגמר בכמה שריטות והוא המשיך באימון. הוא קם, ניער את האבק מעל הבגדים, והמשיך הלאה. הבעיה היתה דווקא להרגיע את הנהג הפוגע, שהרכב שלו ניזוק הרבה יותר מטל'." ~ (מקור).
"למרות שלושים ושלוש שנות שירותו בצה"ל, הנקודה הכי משמעותית בקריירה הצבאית של רוסו נרשמה דווקא במקום שבו לא היה - בה"ד 1. הוא מונה למפקד צוות בשלדג כבר כשהיה חייל סדיר בדרגת סמ"ר, למרות שהמשבצת שמורה לקצין. לקורס הקצינים סירב לצאת והשתחרר, אך במבצע שלום הגליל חזר לשירות, ולאות הערכה על תפקודו במלחמה קיבל דרגת סרן. מכאן דרכו לצמרת היתה סלולה. הוא פיקד על פלוגה בשלדג, היה סגן מפקד סיירת מטכ"ל, פיקד על גדוד רותם בגבעתי ועל מגלן. 'כל משימה שדרשה יצירתיות והיתה כרוכה באתגרים, הפלתי על טל', סיפר השבוע תא"ל (מיל') גיורא ענבר, שפיקד על רוסו בשלדג ובגבעתי. 'בחרתי אותו לפקד על חיילים מאומנים מבני מחזורו מבלי שעשה קורס קצינים. בשלום הגליל הטלתי עליו לפקד על פלוגה, ונתתי לו להוביל פריצה למוזיאון במערב ביירות, שם היה קומנדו של האויב. הוא הוביל את הפריצה והטיהור, וניהל את הדברים בקור רוח למרות שהיה עליו לחץ לא מועט מלמעלה. הוא סיים את הקרב בלי נפגעים. לאחר המלחמה הפכנו את דרגות הייצוג שלו לדרגות קבע'. לפי תא"ל (מיל') ענבר, 'טל הוא איש ישר, אמיץ שלא מדבר הרבה. הוא לא חזק בדיבורים, אלא במעשים. הוא פועל ועושה, ואומר את מה שהוא חושב. פיו וליבו שווים, והלוואי שכל הקצינים בצבא היו כאלה'." ~ (מקור).
"פעילות היחידות המיוחדות רוכזה בידי מפקדה שהוקמה במטכ"ל ב- 21 ביולי, בראשותו של תא"ל טל רוסו יוצא סיירת מטכ"ל ושלדג ובעבר מפקד יחידת מגלן. רוסו, שהמלחמה תפסה אותו בין תפקידים ובלי תעסוקה ממשית, פעל מתחת לראש אגף המבצעים אייזנקוט וריכז סביבו צוות של קצינים בכירים, בקבע ובמילואים, רובם יוצאי יחידות מיוחדות ואנשי מודיעין. חלוץ אישר את הקמת הצוות לאחר שהצבא הבין כי הוא מתקשה לתאם בין היחידות ולהוציא לפועל בזריזות מבצעים מיוחדים. רוסו ראה במלחמה כר פורה למבצעים מהסוג הזה: צה"ל, טען, מתמודד עם אויב שאינו ערוך באופן חזק בעומק, אלא רק ברצועה צרה בקרבת הגבול." ~ מתוך הספר, "קורי עכביש", מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמודים 331-332.
"בשבת השנייה למלחמה הוקם צוות מאולתר במטה הכללי. בראשו עמד תא"ל טל רוסו, שמונה לעוזר ראש אמ"ץ למבצעים מיוחדים. רוסו מילא תפקידים בכירים בסיירת מטכ"ל, שלדג ומגלן, וערב המלחמה היה פנוי לחלוטין (ולאחריה מונה לראש אמ"ץ). בנוסף לו כלל הצוות את אל"מ רונן ואת תמיר פרדו, שסיים זמן קצר קודם לכן לכהן כמשנה לראש המוסד. בניגוד למקרים קודמים, המוסד והשב"כ ששו לעזור: רק תנו לעבוד, אמרו אנשיהם לרוסו." ~ מתוך הספר, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", מאת עפר שלח ויואב לימור, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 250.
"בתקופת פיקודי על היחידה, נהניתי מחבורה מצוינת של קציני מטה ומפקדים, שרק מעטים מהם נחשפו בציבור. כמו סגני, פנחס בוכריס שהשתחרר כתת-אלוף לאחר שפיקד על יחידה 8200 וכיום הוא מנכ"ל משרד הביטחון, נחום לב ז"ל (שנהרג בתאונת אופנוע בערבה, לאחר שהשתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה), טל רוסו (היום ראש אגף המבצעים בצה"ל, בדרגת אלוף), יוסי ביידץ (היום ראש חטיבת המחקר באמ"ן). בין מפקדי הצוותים שנחשפו- ניצן אלון, חגי פדידה ודרור ויינברג ז"ל (שנהרג בקרב עם מחבלים בחברון בהיותו מפקד חטיבת יהודה)." ~ מתוך הספר דרך ארוכה קצרה, מאת רא"ל משה יעלון, עמוד 61.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: טל רוסו

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טל רוסו