יואל הופמן

יואל הופמן (1937–2023) הוא סופר ישראלי, מתרגם ומרצה לספרות מזרח אסיה.

אוניברסיטת קיוטו ביפן בה השתלם יואל הופמן. הופמן התגורר בקיוטו בשנים 1970–1974

מתוך ספריו

• "אנחנו יכולים לעשות דהופמניזציה של עצמנו. שנהיה מישהו אחר."
• "אתה כותב? אין לי אינספירציה, אמרתי לו, אני מחכה לגשמים."
• "אנחנו צריכים לקרוא לכל דבר בשמו הפרטי. לכל כלב. לכל צפרדע. לכל עץ."
• "לא נדבר על המשפחה שלנו עצמנו. זאת כבר עשינו בספר אחר וגם שם הסתרנו דברים."
• "יבוטל החוק שאוסר עליהם לחבק את הזולת, ובעיקר, שמישהו יחבק גם אותם."
• "לסלק מתודעתו את העצמיות שלו, עד שיראה את מושאי שירתו בצלילות גמורה, כפי שהם לעצמם מתוך עצמם."
• "צריך לרשום אותו במסדרון ולהחזיר אותו לחדר. ולהוציא אותו שנית אל קצה המסדרון ולהחזיר אותו לחדר."
• "סטלה מוסקוביץ הייתה ילדה יפה מאוד. היא הורידה את השלג הגדול שכיסה את רמת־גן באלף תשע מאות וחמישים."

מה שלומך דולורס (1995)

• "כָּל הַדְּבָרִים מִתְרַחֲקִים וּמִתְקָרְבִים וְחוֹזֵר חֲלִילָה."
• "כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הַהִזָּכְרוּת אֲנִי תְּמֵהָה אֵיךְ דְּמוּת עַצְמִי נִכְפֶּלֶת."
• "הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלִּי מְקֻפֶּלֶת וְנֶעְלֶמֶת בִּתְנוּעוֹת פְּנִימִיּוֹת. אֵין לִי חֻקֵּי אִישִיּוּת."
• "יִשְׁאֲלוּ אוֹתִי גַּם תּוּת שָׂדֶה וַאֲנִי אֹמַר: גַּם תּוּת שָׂדֶה. יִשְׁאֲלוּ אוֹתִי גַּם שׁוֹקוֹלָד וַאֲנִי אֹמַר: גַּם שׁוֹקוֹלָד."
• "אני יודעת איך אפשר לעבור את המרחק הזה. בקידוש הלבנה. אתה ואני נביט אל הגוף הלבן העגול וקוי העינים שלנו יפגשו בקודקוד הירחי, על המראה הזאת שמשקפת את השמש."

Curriculum Vitae‏ (2007)

דף ציטוטים מורחב – Curriculum Vitae

• "הדברים הקטנים גורמים אושר לאדם."
• "היינו כל כך בודדים מתחת לכיפת הרקיע עד שרצינו לחבק את עצמנו."
• "אין זמן, הוא אמר, כשהוא מנופף ביד שעליה הוא ענד שעון."
• "תודה שהרשית לנשמה שלי לבוא קרוב כל כך אל זו שלך. ישנם דברים שרק שנינו יודעים. דברים שאי אפשר לומר אותם מפני שמילים עשויות מחומרים דמויי פח גזור ואין לו לאדם כלי להכניס בו רוח גדולה."

מצבי רוח (2010)

• "חנוונים שאיש אינו פוקד את חנות המכולת שלהם."
• "בעל ואשתו שאינם מדברים זה עם זו."
• "חדרי מדרגות של בניינים ישנים."
• "ילד קטן שהולך לבית הספר. נשים זקנות שיושבות כל היום בחלון."
• "אנחנו מתגעגעים אליו כל הימים ומפני שאיננו זוכרים את שמו הגעגועים גדולים יותר מכפי שאפשר לומר."

סיפורים (2022)

• "את פרנסתו מצא אבי בהליכה ברחובות העיר ובעשיית חשבונות."
• "הוא לא סלד מבני אדם אבל נדמה שהוא נרתע מצבעים וריחות של העולם האמיתי."
• "וישנו עוד אדם שרצינו לדבר עליו אבל שכחנו את שמו ושכחנו את מראהו."
• "אנחנו מתגעגעים אליו כל הימים ומפני שאיננו זוכרים את שמו הגעגועים גדולים מכפי שאפשר לומר."

אמרותיו

• "שלומי בעולם הזה? אם היה יותר טוב אולי לא הייתי כותב."
• "בתהליך הכתיבה מעולם לא עולה בדעתי האם זה ימצא חן בעיני מישהו או לא."

נאמר עליו

• "יוצר שמגדיר מחדש את הגבולות בין פרוזה לבין שירה, רק כדי לחצות אותם שוב ושוב בברק מתעתע. הופמן פועל מתוך שתי מסורות מנוגדות־משלימות, מחשבת זן והמחשבה הסוריאליסטית, ובין לבין הוא יוצר איים של יופי כמעט לא מפוענח." ~ אריאנה מלמד
• "הופמן מכניס את העקרונות הבודהיסטים (ויותר נכון 'הזן בודהיסטים') בדלת האחורית, הן בסגנון הכתיבה התמציתי והן במורכבות המסרים שהוא מעביר. בכל עמוד של הופמן מהדהדת התורה הבודהיסטית ולו רק בגלל שהוא מסרב לקבל כל עיקרון כמובן מאליו." ~ אלי אשד
• "דווקא בשל אחרותו בשדה הספרות הופמן משמש מקור השראה לדורות חדשים של כותבים, והאלטרנטיבות שהוא מציע מחלחלות לעומק הספרות העברית הצעירה הנכתבת בשנים האחרונות." ~ רוני הניג
• "חשוב לו שיקראו אותו. לא חשוב לו כמה קוראים אותו, אלא שיהיו לו קוראים טובים." ~ יגאל שוורץ

ראו גם

• ציטוטים מתוך הספר: בפברואר כדאי לקנות פילים