פתיחת התפריט הראשי
המהדורה הראשונה של הספר באנגלית

יוליסס (באנגלית: Ulysses) הוא רומן מאת ג'יימס ג'ויס הכתוב בזרם התודעה והמתרחש כולו ביום אחד בדבלין. הספר יצא לאור ב־1922.


  • "כל הימים מגיעים לקִצם."
  • גאון, טעויות הן שערי התגלית."
  • "הכול יקר מדי כאשר אין לנו צורך בו."
  • "דבר אינו מייאש כמו חול; הכול נמחק בפניו."
  • "מהם אישה, גבר ואהבה? בקבוק ופקק."
  • היסטוריה היא חלום בלהות שממנו אני רוצה להתעורר."
  • "אלוהים ברא את מיני המזונות, והשטן – את התבלינים."
  • "הנה מה שעושה סוחר טוב: הוא גורם לך לקנות את מה שהוא רוצה למכור."
  • "מנדלסון היה יהודי וקרל מרקס ומרקאדנטה ושפינוזה. והמושיע היה יהודי."
  • "ליהנות מאמבטיה טובה: שוקת נקייה של מים, אימל קריר, זרם פושר ועדין. זהו גופי‏‏."
  • "אני אלבש את התחתונים והקומביניזון הכי יפים שיש לי ואני אתן לו לשטוף טוב טוב את העיניים."
  • "גרטי הייתה לבושה בפשטות, אך בטוב־טעם שנבע מתוך חוש טבעי, כיאה למעריצה נלהבת של הוד־מעלתה האופנה."
  • "כולם חיכו. ואז נשמע קול סיבוב־גלגלים מלפנים: קרוב יותר: ואז פרסות סוסים. טלטול. מרכבתם התחילה לנוע, מחריקה ומתנודדת."
  • "קוראת בשכיבה עכשיו, פורטת את קווצות שערה, מחייכת, קולעת. נקיפת חרטה רפה זרמה לאורך שדרתו, מתעצמת."
  • "חייו של כל אדם הם מצבור של ימים רבים, יום ועוד יום. אנחנו עוברים דרך עצמנו, פוגשים שודדים, רוחות, ענקים, זקנים, צעירים, רעיות, אלמנות, גיסים מגיסי־לב. אבל תמיד פוגשים את עצמנו."

נאמר עליועריכה

  • " זוהי עדות מבחילה על שלב מעורר גועל בתולדות התרבות...הייתי רוצה להקיף את דבלין כולה בשרשרת של שוטרים; לעצור כל תושב זכר בגילאי 15 עד 30; לאלץ כל אחד מהם לקרוא את הספר; ולשאול...אם רואים הם משהו משעשע בשיגעון ובגסות הזו, המלאים ניבולי-פה וניבולי-רוח..."[1] - ג'ורג' ברנרד שו
  • "ללא ספק הרומן המהפכני ביותר שנכתב בראשית המאה העשרים, מתרחש כולו ביום אחד, שמתחיל בבוקרו של 16 ביוני 1904... זה ספר שאין בו עלילה, אבל יש בו סגנונות שונים, מונולוגים פנימיים, פרקים דמויי מחזה וכל מיני צורות ספרותיות." ~ רות אלמוג
  • "מייצג למעשה מיקרוקוסמוס של מכלול החוויה האנושית. אירועים סמליים, עמוסים אלוזיות לנכסי התרבות הקלאסית, פארודיות על סגנונות לשון שונים מימי הביניים – כל אלה מגויסים כדי לפרוש התנסות רחבה של האדם בעולם." ~ דליה וירצברג-רופא
  • "לפנינו יצירה של דמות ייחודית: מצד אחד, דמות זו מעוררת צחקוק כשמשווים אותה לאודיסאוס המלך הגיבור וכשמנסים לסווג אותה לפי הסכמות של הדת (קתולי, יהודי) הוא לא זה ולא זה; אך מהצד האחר, זו דמות חביבה, מלאת חיוניות." ~ סם רקובר
  • ^ מקור: סטן גבלר דיויס, ג'יימס גויס - דיוקן האמן, עמוד 226