יומני הערפד
דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
יומני הערפד (באנגלית: The Vampire Diaries) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת דרמה על־טבעית שפותחה על ידי קווין ויליאמסון וג'ולי פלק, המבוססת על סדרת ספרים באותו שם מאת אל. ג'יי. סמית'. הסדרה זכתה בפרסים רבים בטקס בחירת הקהל (People's Choice Awards) וטקס פרסי הנוער (Teen Choice Awards).
עונה ראשונה
עריכהדיימון סאלבטור
עריכה- דיימון: "איפה הטבעת שלי?"
- סטפן: "אצל ז'אק, בטח לא הייתה צריך להרוג אותו..."
- דיימון: (חושב שנייה, ומחייך בסבלנות) "כמעט האמנתי לך, איפה היא?"
- סטפן: "אני אביא לך אותה, אבל אני צריך זמן."
- דיימון: "מה, שלחת אותה לרומא? איפה היא? אני רוצה את הטבעת שלי סטפן, או שהעצירה הבאה תהיה אצל אלנה."
- ויקי: "רגע, אני מבולבלת, איך הגענו לכאן?"
- דיימון: "נפגשנו ביער, היית שיכורה, אני תקפתי אותך. אז הרגתי את כל חברייך והבאתי אותך הנה. נתתי לך קצת מהדם שלי ואת אהבת את זה. ועכשיו נחגוג עד שהשמש תשקע."
- ויקי: "אוקיי! אבל אני יכולה לקבל עוד מנה קודם?"
- (דיימון וויקי מחובקים)
- דיימון: "את כל כך פגועה."
- ויקי: "כן."
- דיימון: "אין לך שמץ של הערכה עצמית."
- ויקי: "לא, שום דבר."
- דיימון: "אני חושב שאני יודע מה יכול לעזור לך."
- ויקי: "מה זה?"
- דיימון: "מוות." (שובר לוויקי את המפרקת)
- ויקי: "מה קרה? רקדנו ואז..."
דיימון: "הרגתי אותך"
ויקי: "מה?"
דיימון: "את מתה"
ויקי: "אני מתה..."
דיימון: "כן, בואי לא נעשה מזה עניין גדול"
- ~דיימון פותח את הדלת
אלנה: "איפה סטפן?"
דיימון: "ובוקר טוב גם לך גברת 'אני במשימה'"
אלנה: "איך אתה יכול להיות כה יהיר ונחפז אחרי כל מה שעשית?"
דיימון: "ואיך את יכולה להיות כה אמיצה וטיפשה כדי לקרוא לערפד 'יהיר ונחפז'?"
אלנה: "אילו רצית שאמות, הייתי מתה"
דיימון: "זה נכון"
אלנה: "אבל אני לא"
דיימון: "עדיין"
אלנה: "איפה סטפן?"
דיימון: "למעלה, שר 'ברד ירד בדרום ספרד', תעשי חיים"
- ויקי: "למה עשית לי את זה?"
דיימון: "הייתי משועמם"
ויקי: "עשית לי את זה מתוך שיעמום?!"
דיימון: "זה אחד חסרונות בחיי נצח"
ויקי: "עכשיו אני משועממת!"
- דיימון: "סטפן מחייך, שמישהו יודיע לתקשורת"
אלנה: "לא נתת לו הרבה סיבות להיות מאושר לאחרונה"
דיימון: "את צודקת, סטפן המסכן, הוא נרדף לנצח בידי אחיו המושחת. זה מעייף להיות כל כך צדקני?"
אלנה: "זה קורה רק כשאני בחברת פסיכופתים"
דיימון: "טוב, אז אני פסיכופת שנעלב"
- לקסי: "מה אתה באמת עושה במיסטיק פולס?"
דיימון: "ניסית את החטיפים פה? זוכים בכל הפרסים"
לקסי: "אל תזבל את השכל"
דיימון: "אוקיי, יש לי תכנית שטנית"
לקסי: "מה היא?"
דיימון: "אם אני אגיד לך, היא לא תהיה שטנית, נכון?"
- "ערפדים לא יכולים להתרבות. אבל הם אוהבים לנסות"
- דיימון: "אלנה, את רוצה לרקוד?"
אלנה: "אני אשמח!"
~פּוֹנָה אל סטפן "האם תרקוד איתי?"
- ~דיימון נכנס לחדר שבו אלנה וסטפן שוכבים "קומו עורו ישנונים"
... "אם אראה משהו שלא ראיתי בעבר אתן לכם דולר עבורו"
- "אני ממש אוהב את כל הקטע של שלישייה בבית אחד. יש בזה משהו סוטה. אל תהרסו את זה!"
- אלנה: "כשהיינו באטלנטה, למה לא השתמשת בכח הכפייה שלך עליי?"
דיימון: "מי אמר שלא השתמשתי?"
אלנה: "אתה לא"
~עושה תנועה של "מאיפה את יודעת" עם הראש
אלנה: "אני יודעת שלא"
- דיימון: "לא השתמשתי בכפייה עלייך באטלנטה, כי עשינו כיף. רציתי שזה יהיה אמיתי. אני בוטח בך. אל תגרמי לי להתחרט על כך"
- קרוליין: "אלנה, אלוהים, איפה היית?"
דיימון: "סיפור ארוך, אין לי זמן להסביר"
קרוליין: "לא דיברתי אליך"
דיימון: "הו, בטח שכן"
- מאט: "לא הכרנו, אני מאט"
דיימון: "מאט, ישנה סיבה לכך"
- "אני צריך לנצל כמה נשים בשם האבל"
- דיימון: "תראו את מורה. אתה לא צריך לתת ציונים לעבודות?"
אלריק: "זה יותר כיף כשאתה שיכור"
דיימון: "רוב הדברים בחיים הם כך, להיות פיכח זה מדכא"
- אלנה: "סטפן?"
דיימון: "יותר טוב. אני"
אלנה: "אתה נראה..."
דיימון: "מדהים? יפיפה? עוצר נשימה?"
אלנה: "גמור"
- "הסיבה העיקרית לקיומי נטשה אותי, ולאחר אירועי היום, שאריות הרצפה הרועדת שעליה אני הולך עומדות להתמוטט"
- ~מדברים עם אלריק
אלנה: "הייתי הולכת, אבל..."
דיימון: "החיים שלך יקרי ערך. שלך מצד שני..."
- ~מדבר לאלריק, אחרי הפשיטה הראשונה שלהם ביחד
דימון: "זה היה כיף! אל תסתכל עליי ככה, אני יודע שאתה שונא אותי. אבל נחש מה? כולם שונאים אותי. אבל אינך יכול להכחיש... היינו קשוחים!"
- סטפן: "אני מצטער לבשר לך, אבל העניין נמצא תחת שליטתי לחלוטין"
דיימון: "באמת? הו, בסדר. אז עליך להמשיך לגרום לנו, הערפדים, להיראות רע. שיהיה לך יום טוב סטפן"
~יוצא מהחדר ומשאיר כוסית דם. וחוזר
"או היי, כמעט שכחתי משהו. אופס!"
- אלנה: "יופי באתה"
דיימון: "את מבקשת, אני בא. פשוט מאוד"
~אלנה מסמנת לו שקט, אחי פה.
דיימון: אומר בקול "לא, אלנה, אני לא... אלך לחדר שלך איתך"
~אלנה גוררת אותו.
- ~נכנס לחדר של אלנה "בדיוק כמו שזכרתי"
- סטפן: "חיבבתי אותך יותר כשנאתה את כולם"
דיימון: "אני עדיין שונא את כולם, אני פשוט אוהב שהם אוהבים אותי"
- "האם הגעתי לעולם חלופי בו סטפן כיפי?"
- דיימון: "רוצה לשמוע את החדשות הרעות או את החדשות המאוד רעות?"
סטפן: "האמת היא שאני לא רוצה לשמוע חדשות, דיימון"
דיימון: "טוב, תן לי להתנסח מחדש. אתה רוצה לשמוע על כך שהמועצה חזרה למצב התגוננות מפני ערפדים, או איך שהרגתי עכשיו את הדוד ג'ון גילברט?"
סטפן: "מה?"
דיימון: "דרך אגב, מסיבה נהדרת, נכון?"
- אלנה: "איך סטפן?"
דיימון: "מהורהר במיוחד. ... הוא לא רוצה לאכול שום דבר"
אלנה: "הוא חייב לאכול. מה המאכל... כאילו..."
דיימון: "כאילו מה?"
אלנה: "מה סוג דם בעל-החיים המועדף עליו?..."
דיימון: "אוווו... מגעיל"
אלנה: "הבדיחות שלך לא עוזרות"
דיימון: "עוזרות לי. תזדרזי, אני לא יכול לשמור עליו כל הלילה, יש לי דברים לעשות"
אלנה: "הייתי אומרת לך 'לך תמות' אבל..."
דיימון: "הה הה הה... סטפן אוהב... דם של גורים... גורי גולדן רטריבר קטנים עם אזניים חמודות ורכות. זה האהוב עליו"
- סטפן: "תודה"
דיימון: "לא, סטפן, תודה לך. חזרת לשתות דם חיות וחזרתי להיות האח הרע. צדק שב לעולם"
- אלנה: "רציתי לבדוק מה קורה"
דיימון: "אני בסדר גמור, תודה ששאלת"
אלנה: "אני בודקת מה שלום סטפן"
דיימון: "או, הוא? הוא נורא"
אלנה: "מה הקרה?"
דיימון: "הוא חזר להיות משעמם, קפדן בצורה קיצונית וזבלן שכל. הצלחת לרפא כל דבר שהיה מעניין באישיות שלו"
אלנה: "אל תשכח מי עזר לי"
דיימון: "אני שונא את עצמי"
- "תיהני עם מלכת מיס מיסטיק פולס, אני נהניתי"
- אלריק: "היא איימה שהיא תצא במסע רציחות"
דיימון: "אוו, אני מבין שזה... לא בסדר מבחינתכם"
- "אני לא אתן את ההמצאה לאיזבל, שתיתן אותה לג'ון גילברט כדי שיוכל להרוג אותי! אני אוהב להיות אדם מת-חי"
- סטפן: "אני חושש שאלנה תיפגע. היא רואה בך חבר"
דיימון: "גם אני. אלנה היא חברה מאוד טובה. למעשה ייתכן שהיא החברה היחידה שלי"
- סטפן: "מה אתה עושה כאן?"
דיימון: "למה שלא אהיה כאן? בוני הסירה את הלחש מהמצאתו של גילברט, איזבל נעלמה והיום הוא יום המייסדים. באתי כדי לאכול צמר גפן מתוק ולגנוב את הבחורה שלך"
סטפן: "אל תתחיל איתי דיימון"
דיימון: "אתה התחלתה עם זה עם נאום ה'אני לא בוטח בעצמי, עזוב את אלנה' אני פשוט נהנה ממנו" ... "היי, תראה, אני מבין, אני מבין. אני הבחירה הטובה יותר, השווה יותר והנעלה יותר, ואתה מפחד שמפני שקת'רין מחוץ לתמונה אני אפנה את כל תשומת ליבי לאלנה. אבל אל תדאג, אלנה היא לא קתרין"
- ~מדבר לג'רמי גילברט
"יש בי כל כך הרבה רגשות, אבל אין לי שום דרך לבטא אותם. להיות מתבגר זה כל כך קשה"
- "השוטר הטוב, השוטר הרע. אהבתי את זה"
אלנה גילברט
עריכה- ~על דיימון "אולי שיברון הלב יעשה לו טוב. זה יזכיר לו שיש לו לב אפילו אם הוא לא פועם"
סטפן: "לא הייתי מפתח ציפיות"
- דיימון: "את מסננת אותי"
אלנה: "6 השיחות שלא נענו? מצטערת, הפלאפון שלי מת"
- אלנה: "אבל הסתכנת עם דיימון"
איזבל: "כי הוא מאוהב בך"
סטפן סלבטורה
עריכה- "להיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה בכל הנוגע לאלנה"
טיילר לוקווד
עריכה- ריצ'ארד: "היא בוחרת והיא נראית עשירה"
טיילר: "ואת כל זה אתה יודעה הסתכלות על תחת שלה? יופי אבא"
דיימון סאלבטורה
עריכה- סטפן: "מה קרה בלילה שחשבת שהיא אלנה?"
דיימון: "אם לסתכן בקמט נוסף על המצח שלי... אנחנו... התנשקנו"
סטפן: "מה זאת אומרת התנשקתם?"
דיימון: "אתה יודע, כששתי שפתיים מתכווצות ו...(צ'צ'צ'צ'צ')"
~סטפן מנסה להחטיף לדיימון
"אל תהיה שקוף, סטפן."
- "נישקתי אותך, חשבתי שנישקת אותי בחזרה. הכפילה שלך גרמה לזה להיות מהנה..."
- "אל תחמיצי פנים. זה לא מושך לאישה בגילך" (לקתרין)
- "אני לא פגוע. זה רגש ששמור לבעלי הרגשות"
- "אני לא מוטרד. זה רגש ששמור לאלה לבעלי הרגשות"
- ~מחזיק בצוואר של ג'רמי
"אתה רוצה לכבות את הכאב? זה הדבר הקל ביותר בעולם. הרגשות פשוט נעלמים. כל שצריך לעשות זה רק לשבור את המפרקת" ~ושובר לו את המפרקת.
- דיימון: "ג'רמי, זה כל כך משמח לראות אותך בחיים"
ג'רמי: "אתה לא קצת בוגר ליריד בית הספר?"
דיימון: "בוגר ב150 שנה בערך..."
ג'רמי: "אתה מספר בדיחות מצחיקות כשאני יכול... לא יודע, להרוס את הסיפור כיסוי שלך בכך שאסםר למישהו מי אתה באמת.
דיימון: ~גורר אותו הצידה מהעורף "בבקשה תגיד לי שזה לא היה איום"
ג'רמי: ~מראה לו את הטבעת "אולי זה כן היה"
דיימון: ~לופת את צווארו "זה מה שאנחנו לא נעשה, אנחנו לא נסתובב כאילו אנחנו בלתי מנוצחים כשאני יכול להביא למותך בקלות שכזאת. אם אתה רוצה לספר מה אני לאנשים, לך על זה ותנסה. ~מראה לו את הטבעת שחטף לו אני אדחוף את הטבעת הזאת כל כך עמוק בתחת, שבאמת יהיה לך ממה להיחנק.
- ~מדברים על קרוליין
סטפן: "חייבים למצוא אותה"
דיימון: "כן, ולהרוג אותה"
אלנה: "היא יודעת מי אנחנו, היא נטל באולן רשמי, צריך להיפטר ממנה"
- ~קרוליין בוכה אחרי ההרג הראשון שלה, דיימון בא אליה עם יתד עץ
קרוליין: "הוא מת. הרגתי אותו. מה הבעיה איתי?"
דימון: "היי, היי זה סדר אני יכול לעזור לך."
קרוליין: "באמת?"
דיימון: "כן. אני מוכרח"
קרוליין: "מה תעשה?"
דיימון: "את הדבר היחיד שאני יכול לעשות. אני אהרוג אותך"
קרוליין: "בבקשה לא, אני לא רוצה למות"
דיימון: "כן, אבל את כבר מתה"
קרוליין: "לא, אני לא. אל תגיד את זה, טוב? פשוט תעזור לי"
דיימון: "בסדר, בסדר"
קרוליין: "תעזור לי, בבקשה בבקשה בבקשה"
דיימון: "בסדר, הכל יהיה בסדר"
דיימון: ~מחבק ומלטף אותה, ולוחש "זו הדרך היחידה" ובא לתקוע לה את היתד בגב
- ~לגופה של הקרבן: "מבאס להיות אתה חבר"
- דיימון: "את יודעת, כל הקטע הזה שאת מעמידה פנים שאת שונאת אותי מתחיל להיות קצת טפשי. את לא חושבת?
אלריק: "אני לא חושב שהיא מעמידה פנים, דיימון"
- ג'רמי: "אני צריך לדבר איתך"
דיימון: "ולמה שאני אדבר איתך?" ~טורק את דלת
- דיימון לג'רמי: "חיפושך אחר משמעות לחיים טרגית ללא ספק"
- ~משכנע את בוני "...אני אסביר לך בדרך אחרת... הם מהווים סכנה לאלנה. אז את, המכשפה, תתגברי על רגשותייך ותעזרי לנו."
סטפן: "כן, הוא התכוון לזה בתור שאלה, עם המילה 'בבקשה' בסוף המשפט"
- "אתה יודע, אני מסתכל עליך ורואה את עצמי. רק בגרסה הפחות יפה וחכמה"(למייסון לוקווד)
- קתרין: "אני מניחה שמייסון איתך"
דיימון: "הוא ממש לידי. רק שהלב שלו בצד השני של החדר"
- "אם את רוצה לרמוז לאמך, גופתה של איימי נמצאת במורד העמק עם עמוד-שידרה שבור. זה עשוי לחסוך לה קצת זמן" (לקרוליין)
- אחרי שאלייז'ה כרת את ראשו של טרבור : "בבקשה אל תגידי לי שאת בוכה רק בגלל שחבר שלך טרבור איבד את הראש" (לרוז)
- "רק דבר אחד" ~חונק אותה "אם את טומנת לי פח באיזושהי דרך, אעקור את ליבך ואחוף לך אותו לגרון. זה משהו שאני דיי טוב בו" (לרוז)
- "אם רק היה לי דולר אחד על כל ערפד מרושע שהפתיע אותי..."
- ~לאלנה, אחרי שכלאו אותה בבית
"היי, את יודעת, את צריכה לצאת, ליהנות מהשמש. אוי, רגע. את לא יכולה" ~אלנה זורקת עליו כרית
- אלריק: "מה איתך ועם הגברת מהחדשות?"
דיימון: "יש לה תעוזה, נכון?"
אלריק: "פשוט אל תהרוג אותה, בבקשה"
דיימון: "אם הייתי מי היה מדווח על המוות שלה?"
- "אין דבר כזה רעיון רע. רק רעיונות שבוצעו באופן גרוע"
- "תן לי לנחש. בנוסף לאבן-הירח, הכפילה, האריה, המכשפה וארון הבגדים, אתה צריך למצוא את מקום קבורת המכשפות"
- דיימון: "אלייג'ה, ג'ון סיפר לך שהוא דוד\אביה של אלנה?"
אלייג'ה: "כן, אני מודע לכך"
דיימון: "כמובן שהיא שונאת אותו, אז אין שום צורך להשאיר אותו ברשימת הזנים הנמצאים הסכנת הכחדה"
- קתרינה: "אני רעבה"
דיימון: "את האורחת הלא רצויה. תאכילי את עצמך"
- "קתרין, יש שישה חדרי שינה בבית הזה... לכי למצוא לך אחד"
- "תני לי להיות כן איתך. אל תטעי בכך שזה שלא שרפנו אותך בשנתך משמעותו אמון" (לקתרינה)
- "נצטרך סיפור כיסוי. התקף אפילפסי, שתייה מוגזמת, החליק מקליפת בננה, מה שילך"
- דיימון: "אם תוכלי לטפל בחולה לקצת זמן..."
רוז: "זה לא הכרכי"
דיימון: "זה הכרכי. אלנה צדיקה. זה בטבע שלה היא לא יכולה להתנגד"
- דיימון:"לפעמים מתים. אנחנו באים, אנחנו הולכים. ככל שתמות מהר יותר כך ייטב. קודר רצח כאן"
- ~בזמן שדיימון גסס ואלנה לא ידעה מזה
דיימון: זה יעשה קל יותר... אבל את יודעת את זה"
אלנה: "מה אתה רוצה?
דיימון: "אני רוצה להתנצל"
אלנה: "דיימון."
דיימון: "בבקשה. אלנה, כשנתתי לך את הדם שלי, טעיתי."
אלנה: "כן, טעית"
דיימון: "ואני יודע שלא מגיעה לי הסליחה שלך, אבל... אני צריך אותה"
אלנה: "ואני צריכה זמן, אולי הרבה זמן."
דיימון: "נכון. כמובן. קחי את כל הזמן שתצטרכי"
אלנה גילברט
עריכה- דיימון: "למה זו כזו הפתעה שאני אנשק אותך?"
אלנה: "זו לא ההפתעה. אני מופתעת שחשבת שאנשק אותך בחזרה"
דיימון: "עכשיו אני פגוע"
- אלנה: "תודה. על ששמרת עלנו, עליי"
דיימון: "זה אני, שומר הראש הנאמן שלך. רגוע בעת משבר"
אלנה: "אתה שתית?"
~דיימון מסמן תנועה של 'מעט'
אלנה: "ואתה מוטרד. זה לא שילוב טוב..."
סטפן סלבטור
עריכה- דיימון: "מה אתה עושה?"
סטפן: "משכין שלום בשמך"
דיימון: "אני לא רוצה שלום"
סטפן: "תחשוב שהיום הוא יום ההפכים"
- אלנה: "טוב, אני צריכה להתקלח"
סטפן: "אהבתי. בואי"
אלנה: "לא, רק אני. אני מאחרת. אני מעצבת את ההתרמה הזו באחוזת לוקווד"
סטפן: "מה את אומרת? גם אני"
עונה 4
קלאוס להיילי: "ציור זו מטאפורה לשליטה. כל בחירה היא שלי. הבד, הצבע. כילד, לא היה לי חוש לעולם או למקומי בו, אך האומנות לימדה אותי שניתן להשיג חזון, עם כוח רצון מוחלט."