יוסי גורביץ

יוסי גורביץ (1970 – 2023) היה עיתונאי ישראלי, שימש ככתב ובעל טור יומי בעיתון "כלכליסט" עד מאי 2018. מאמריו התפרסמו בין היתר ב"מעריב", באתר "נענע" ובבלוג "החברים של ג'ורג'" שהוא עורך.

"מילים מסתירות את האמת במקום להראות אותה. זה קורה אצלנו: לא מדברים על מצור, אלא על 'סגר', לא על החרבת שטחים חקלאיים אלא על 'חישוף'. יש לך כבישי 'מרקם חיים' ולא כבישי אפרטהייד. אין 'חומת הפרדה', יש 'גדר' או 'מכשול'. והשקרי ביותר: 'צבא ההגנה לישראל' שכובש עם אחר כבר יותר מ־47 שנה... חרם הפך ל'טרור כלכלי', פנייה לאו"ם זה 'טרור דיפלומטי'."
"אני אהיה חד ובוטה ככל האפשר: טיפול רפואי לילד עזתי אחד חשוב לי יותר מהבשר המרקיב של הדר גולדין. החיים לפני המתים, תמיד. ולאה גולדין היא מפלצת"
"מה מטרת החוק? המטרה כפולה: למשוך אליו את הגזענים המוצהרים שמהווים כיום חלק ניכר ממרכז הליכוד, ולשכנע אותם לעבוד עבורו בבחירות; ולהודיע לציבור הגזעני היהודי הגדול שהוא יכול לירוק בפרצוף של הפלסטינים הישראלים יותר טוב מנפתלי בנט." ~ על חוק הלאום
"'בג"צ צריך להיות ייצוגי' – טענתם הקבועה של אלו המתנגדים לשוויון, להכללת נשים במועצות דתיות (משום טומאתן), ולקיומן של דייניות בבית הדין הרבני. איל הניגוח שבאמצעותו מנסים אלו המדכאים באלימות את יוצאי הדופן למוטט את הרפובליקה הישראלית."
"אנחנו, חילוני ישראל, היננו צאצאיהם הכשרים של המתייוונים. כמוהם, רובנו מנסה למצוא סינתזה בין התרבות המערבית – בתה של יוון – ובין שרידים של תרבות יהודית פרימיטיבית. כמוהם, אנו שואפים אל האור. כמוהם, אנחנו אנשי השאלה, ואנו דוחים בשאט נפש את התשובה החד משמעית, הפרימיטיבית, שמנסים לכפות עלינו צאצאיהם של החשמונאים. כמו המתייוונים, אנחנו מקבלים את התרבות העולמית, דוברים את שפתה, ומנסים להפרות אותה ביצירותינו."
"קשה מאד להעמיק את הדיון הציבורי, לאחר שרודד כל כך. אבל זו חובה: אזרחים אינם אמורים להיות צרכנים, הבולעים את סיסמת המפרסם. אסור לאפשר ל'אסטרטגים' למכור לנו פוליטיקאי כאילו היה מסטיק. אלא שזה מצריך הרבה יותר חשיבה, והרבה יותר מאמץ, משרובנו מוכנים להשקיע בחיים הפוליטיים. וכרגיל בדמוקרטיה, כל אחד מקבל את מה שמגיע לו."
"על זה המאבק: האם יש לאום ישראלי, או שמא רק לאומים יהודיים וערבים; האם תהיה פה שותפות, או שתמיד נעמוד על סיפה של מלחמת טיהור אתני; האם שנאת האדם או האוניברסליות – שלשניהן ניתן למצוא מקורות ביהדות – יתוו את פני המדינה; האם מגילת העצמאות היא מסמך מכונן או סמרטוט הסוואה."
"העיתונות היא סוכן תרבות ראשי. היא אחד הגורמים המעצבים ביותר את תפיסת החיים של האדם המודרני. כאשר היא מתמסרת לאירציונליות, היא הופכת אותה לחלק בלתי נפרד מחייו של צרכן התקשורת הפשוט – וכאלה, כמסתבר, יש רבים מאד... בעשותה כן היא חוטאת לתפקידה, שהוא סיפוק מידע אמיתי. תפקיד העיתון, למי ששכח, הוא לספק חדשות ופרשנות, לא סנסציות. ודאי לא סנסציות חסרות בסיס, הנשענות על בורות."
"לרבים בשמאל קשה, בשנים האחרונות, לאהוב את המדינה; הנטייה היא להפקיר את הפטריוטיות לימין. קשה, אבל צריך, לשנוא את המדינה, משום שאנחנו אוהבים אותה. לשנוא את פניה הנוכחיות, ולשאוף לשינויין. כמה קל להעמיד פנים כאילו מורכבת ישראל רק ממרכז הליכוד ומן המתנחלים. יש לקחת אותנו בחשבון, כשמדברים בישראל: אוניברסליסטים, אוהבי אדם, מתנגדים למיליטריזם, סוציאליסטים, אנרכיסטים, אוהבי חירות מכל הדרגות. ישראל היא ארץ מפולגת; אנחנו חלק ממנה."