אריק איינשטיין

מתוך שירים שכתב

על החיים

"אני ואתה נשנה את העולם, אני ואתה, אז יבואו כבר כולם, אמרו את זה קודם לפני, לא משנה" ~ אני ואתה
"לך, לך לבד, לך תהיה שוב נע ונד, לך חפש מקום שיהיה אחד." ~ לא היה מה שהיה
"כל הפרחים פרחו לרגע, ים של צבעים עטף הכול, כמה נעים לחיות." ~ כמה נעים
"אם בוכים אז נהיה קצת קר בלב, ואחר כך טוב. דמעות שוטפות, תתן להן לשטוף את המחשבות." ~ זה לא בושה להיות עצוב
"סולחים על הכל ביין" ~ יום היין
"עת לרצות להיות לבד ועת להיות ביחד, עת להיות כמו אחד ועת לדעת פחד." ~ לכל זמן
"נוסעים במכונית הישנה, לתוך הלילה הרטוב. הגשם שוב נהיה כבד,ולא רואים ממטר." ~ סע לאט
"עייפים מלשאול את אותן שאלות, מלקבל כל הזמן את אותן התשובות, עייפים מלבוסס באותן הביצות ולא להבין שום דבר" ~ בואנס נוצ'ס
"זה סיפור על בני פורמן שתמיד הלך לו קלף. היה לו כל מה שאפשר לרצות, והוא רצה יותר." ~ עיניים גדולות
"הנה בא החורף, רוב הזמן גשום, קר בבית ולא רוצים לקום. אחד חושב על ילד, אחד על אהבה." ~ עוד יהיה

שירים אישיים

"יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח." ~ למה לי לקחת ללב
"הבושה, את אוכלת אותי בלי בושה. אני משתדל וישר מתקפל, מתקפל בפינה וחוזר אל הצל." ~ הבושה
"יושב חושב על הגדר מביט לפה, מציץ לשם, קורא עיתון שומע חדשות בזמן עוטף את עצמו במסך עשן." ~ יושב על הגדר
"אומר תודה על מה שיש, אפילו על שטויות." ~ לכל זמן
"והשקט עוטף את הכל, המבט כבוי ועייף, כבר אין לך כח לשאול על מה ולמה ואיך." ~ חמלה
"סעדוני ורפאוני וחזקוני לילה ויום, ואנחנו שכואבים היינו, ראינו אותם." ~ פנים טובות בחשיכה
"מעמיס על עצמו את כל העולם, נושר כמו עלה למשב כל רוח קלה." ~ שביר
"עייפים מללחום בקרבות אבודים, להרגיש לבד, כמעט לגמרי לבד." ~ בואנס נוצ'ס
"כתבו עליו בעיתון הרבה דברים, הוא בכלל לא ידע שהוא כזה." ~ כתבו עליו בעיתון
"אני אוהב להיות בבית, עם התה והלימון והספרים הישנים." ~ אוהב להיות בבית
"מנסה לראות את האורות הקטנים בתוך החושך הגדול. מחפש לי דרך." ~ מנסה לראות את הדברים הטובים

אהבה

"תן לחיות ותן לטעות, תן לעצמך לסלוח. פשוט לאהוב." ~ למה לי לקחת ללב
"זה קרה, מה קרה, איזו מין צרה." ~ התאהבתי בילדה יפה נורא
"לילה של אגדות טובות - לך הן יספרו, לילה של אהבות קטנות - לך הן ישמרו." ~ לילה של כוכבים
"אז התחלתי ללכת, לא חשבתי בכלל לאן." ~ שיר אהבה סטנדרטי
"עכשיו אנחנו עייפים, קצת עצובים, קצת מתחרטים שלא ידענו להבין שבאהבה לעולם לא משחקים." ~ לאן פרחו הפרפרים
"אם את איתי פה ואם אינך, אם לא אמרת לי למה ואיך, אם לא אמרת אפילו מה שמך, אני אוהב אותך." ~ כל השבוע לך

זמן

"שוב אשכב לבד בוהה בעננים, בואו חזרה ימים טובים." ~ הימים הארוכים העצובים
"למה לא, למה לא עכשיו, מה שבטח יבוא רק מחר." ~ אבשלום
"כשהיינו צעירים את זוכרת, אז פרחה האהבה, והיום אחרי שנים, אין אחרת." ~ זו אותה האהבה
" זה לא בדיוק געגוע, זה סתם נעים להיזכר, לא כל כך רוצה להתעמק מדוע, זה בא ונמוג מהר." ~ זה לא בדיוק געגוע
"צרות חולפות, תתן להן לחלוף כמו חלומות." ~ זה לא בושה להיות עצוב
"היו ימים שהתווכחתי, ניסיתי להסביר - היום אני חושב אחרת, אני כבר לא כל כך צעיר." ~ לכל זמן
"כנראה הזמן יתן את התשובות, כנראה שזה אנחנו עם הטוב ועם הרע, גלישה אל געגוע לדבר שלא היה." ~ תמיד זה הים
"עוברים הימים וחולפים הלילות, אני עוד חולם את אותם חלומות, איך השלום מחבק את כולם." ~ אותך
"עוף גוזל, חתוך את השמיים, טוס לאן שבא לך." ~ עוף גוזל
"חבקי אותי חזק תגידי לי כן, אל תדאגי ביחד כיף להזדקן." ~ עוף גוזל
"אני חושב שאסור לוותר, אני חושב ברצינות רק לחפש איך לחיות, לא לוותר, רק לחיות." ~ אסור לוותר
"לא מזמן היית ילד, העיר היתה גם כן, אל המגרש של הגימנסיה היית בא ומצטיין, מאז העיר גדלה ורק מקום בה אין ואולי הבן שלה מתחיל להזדקן." ~ מעבר לכתף

מתוך שירים ששר

איינשטיין בהופעה עם שלום חנוך ודפנה ארמוני

"חלוקך הוורוד צמרירי ורך, את בו מתעטפת תמיד לעת ליל." ~ עטור מצחך
"לתוכי שכמוך אסור לאהוב." ~ השיר על תוכי יוסי
"גד חש לצאת לציד, אין רובה לגד." ~ גד גיבור צייד
"ואיך נדע אם יש תקווה? שכשנבוא, שכשנבוא נמצא תשובה." ~ שכשנבוא
"אולי מיליון פעם דגתי במים ואף-פעם לא תפסתי דג." ~ דגלי
"אמרו לו שהחיים זה לא משחק והוא לא שם לב." ~ אמרו לו
"צער לך וצער לי, על כך מעידות העיניים." ~ צער לך
"יש בנו אהבה, והיא תנצח." ~ יש בי אהבה
"לו ראית אדם בחדרו מול ראי שהזקין ממראות." ~ אדם בחדרו
"הם אהבו אותי מאוד עד שעליתי לגרדום, הם אהבו אותי מאוד אבל עליתי לגרדום." ~ תוף בודד
"הסבתא זקנה, השעה מאוחרת. כל אם לילדה מספרת סיפור. עומדת הסבתא קטנה וחיוורת." ~ מבלי להפריע את שלום הציבור
"אני רואה אותה בדרך לגימנסיה, עם הילקוט ובתלבושת אחידה, בעוד שנה כבר לא תהיה יותר ילדה." ~ בדרך לגימנסיה

אמרות

על תהליך היצירה

"אצלי הכל יוצא די בספונטניות. זה מוכרח להיות כך, כי זוהי הבעה מוזיקלית הנובעת מצורת חיים. זהו משקע שנותר בי מכל מה שעובר עליי." ~ 1972.
"תקופה מסוימת ישבתי בבית וניסיתי לכתוב שירים עם הגיטרה. פתאום יצאה לי מנגינה שמאלצית כזו. לא הכיוון שלי. הבנתי שאפשר יהיה להציל את הקטע אם נשתמש בו כפרודיה על סגנון השמאלץ." ~ על השיר "אבישג", מהבודדים שהלחין, 1988.
"באופן בסיסי לא נוח לי עם ניתוח של יצירה, בסגנון 'איך הגעת לזה'. זה כמו קשת בענן: זה קסום ויפה, אבל כשאתה קורא את ההסברים לתופעה, אתה רואה שזה מימן וחמצן וגזים והשתקפויות, ואז היא מאבדת את הקסם בעיני. גם כשרואים סרטים על אמנים, והם מדברים על תהליך יצירת השיר, זה מפריע לי נורא. אני לא רוצה לדעת איך עשית את זה. זה נהיה מעשי מדי." ~ 2006.

על התרבות בישראל

"פעם... הכל היה יותר טוב. ואיני מדבר מתוך נוסטלגיה ורגשות רומנטיים. פשוט היה יותר טוב. בתל אביב ישבו אנשים במרפסות, כשהחלונות פתוחים והדלתות לא נעולות. אז לא היו קיימים המונחים 'קריירה' ו'סטאריזם'." ~ 1972.
"מאיר אריאל... השירה שלו נכנסת לך לאוזן ולבטן והשפה שלו כל כך עשירה ויפה ואינה מצטעצעת. שלום חנוך הוא בשבילי משורר." ~ 1980.
"הקסם של הסבנטיז טמון בחופש. בשנות ה-70 יכולת להיות מה שרצית, מבחינת האופנה. הכול היה שם. לא היו גבולות לביטוי עצמי באמצעות אופנה." ~ 1998.
"הוא [יצחק קלפטר] עומד בשורה אחת עם כל האלה, קלפטונים, קנופלרים, בחיי. אני מציע לשים לב לעבודה שלו בגיטרה. לפעמים יש דברים שנעלמים אם אתה לא מקשיב באמת לאורך כל הדרך. לא רק סולואים, אלא כשהוא מלווה, כשיש שירה. מתי הוא שותק, מתי הוא נכנס, איזה צלילים הוא מנגן , איזה קצב הוא מנגן, אתה מבין? פתאום הוא מחסיר צליל, מוסיף צליל, פתאום הוא עושה את זה בלוזי קצת, פתאום בלדה יותר, אדיר, אדיר. ומלודי. כל הסולואים האלה, אתה יכול לשיר אותם." ~ על יצחק קלפטר, בראיון ליואב קוטנר, 2011.

על נושאים חברתיים

"אין תחליף לשלום. תסתכל על ההיסטוריה של היוונים והטורקים. אם היית אומר לי שקבוצה יוונית תבוא לשחק בסטמבול, ולהפך, ולא קורה כלום, הייתי אומר לך: אין דבר כזה. וזה רציחות של מיליוני אנשים... מה זה הרמבטיקו? זאת מוזיקה טורקית במקור. והנה, הם חיים היום ביחד. בלי מלחמות... הם לא אוהבים אחד ת'שני, אבל חיים. אז אם הם - למה אנחנו לא?" ~ 2004.
"התחלנו עם חלוצים שנאחזו בציפורניים ואנחנו היום מתעללים בפועלים זרים שאנחנו חיים בזכותם." ~ 2004.
"להכניס אנשים לקבוצות זו רעה חולה, כי ברגע שאתה משויך לקבוצה, זה מחייב אותך להיות כזה עד הסוף, גם אם יש דברים שאתה לא מסכים להם. למשל ההתנתקות. חושבים שהשמאל אוטומטית בעד והימין נגד. במציאות זה לא ככה. הבעיה היא שהסכר פה נפרץ. הישירות והבוטות כל כך שכיחות, שאתה יוצא פוץ אם אם אתה מחליט לצאת ולדבר על זה. איבדו פה את הבושה, אבל עזוב. מדברים על גדר והתנתקות ותהיה פגישה ולא תהיה פגישה. האם אנשים מבינים את המשמעות של המושג 'שלום'? כשיש כזאת שנאה, אין סיכוי לשום דבר. צריכה להיות רדיפה בלתי פוסקת אחרי השלום, כי החשיבות שלו כמעט לא מובנת. פוליטיקה מתעסקת עם פישור, היא לא עוקרת ומשנה את הבעיה מהשורש, וכשהבסיס רעוע, כל הניסיונות הם קוסמטיים, לא ממשיים." ~ 2004.
"אנחנו מדינה של קאבר, כל המדינה היא קאבר אחד גדול. לא רק במוזיקה. מדינה של כאילו. זה רפרודוקציה, זה לא המקור." ~ 2006.
"מה שהשתנה זה שהעולם, ואני אומר את זה בקווים פשטניים ודי כלליים... נהיה הרבה הרבה יותר רע, הרבה יותר אלים, חסר חמלה... אני אתן לך דוגמה, מצלצלים אלי אנשים, ואני אומר 'בסדר, אני אתקשר מחר'. ואז אני מתקשר, והם בהלם, אומרים לי 'תודה שהתקשרת'. מה תודה? הרי קבענו. אבל זה נכון, כי בכל מקום אני רואה אנשים שלא עומדים בשום מילה. מילה אלמנטרית..." ~ 2006.
"אצלנו, פה בארץ ישראל המתוקה שלנו, יש סחר בנשים." ~ 2013.
"הנאנסות, הן לא יודעות מה לעשות. המסכת שהן צריכות לעבור כדי להוציא את הצדק לאור היא בלתי מתקבלת על הדעת." ~ 2013.

כללי

"בתקופה האחרונה עברתי כל מיני דברים לא נעימים עם אנשים שעבדתי איתם, שפגעו מאוד בי ובמשפחה שלי בפרהסיה, ואמרו דברים אישיים מכוערים ושקריים לעיתונות." ~ על מיכאל תפוח, בראיון שגיא בן נון, 21 בינואר 2004.
"היום צפוני זה ביטוי נרדף לילדי שמנת אבל הנוער המקורי מצפון תל אביב בכלל לא היה כזה. כשאמרת אז "צפונים" ידעו שהתכוונת לילדי ים, קשוחים, בריאים. בכלל לא בקטע של ילדי שמנת. פתאום זה נהיה צפונים במובן אחר. בקיצור הייתי אתלט, אלוף ישראל בקפיצה לגובה. כל ימי הנערות שלי עברו שם. עכשיו כמעט הכל נמחק. אין. מחוק קומפלט. כששיחקתי כדורסל לא היה אז את היכל אוסישקין אלא מגרש פתוח." ~ בראיון לרז שכניק, ידיעות אחרונות, 2009.
"אני ואתה לא שינינו שום דבר / אני ואתה, תצלצל אליי מחר / אמרו את זה קודם לפניי / לא משנה / אני ואתה לא שינינו שום דבר." ~ כשהתבקש לכתוב בית נוסף לשיר אני ואתה, אוקטובר 2013.

ראיון למשה בן שאול, מעריב, 1972

"אני לא מסוגל לעבוד עם בן אדם שאני לא אוהב אותו, שאינו איש טוב."
"יש חובות רבים (כתוצאה מהפקת תקליטים). תמיד חובות. ואני איני ותרן, אני לא מוכן לוותר על תזמורת. אני רוצה שהיא תהיה מצוינת."

ראיון ליואב קוטנר, מעריב, 1981

"למה (שם האלבום הוא) 'חמוש במשקפיים'? אני קצר רואי והולך תמיד חמוש במשקפיים. בהופעות לא תראה אותי עם משקפיים, לא כל כך נוח לי להרכיב משקפיים, ולפעמים טוב לא לראות. משקפיים זה דבר פיזי, אבל אתה יכול להסתכל על זה גם כעל צורת הראייה של דברים... המשקפיים הם נקודת מבט, שמחה או קודרת, ויש להם כל מיני משמעויות..."
"מה רע בביאליק או אלתרמן? אני נשען עליהם בכיף. עם שיר כמו 'היא יושבה לחלון' אני מרגיש הזדהות מלאה. אני לא מוכרח לחוות את החוויה באופן אישי, לשחזר את הרגשות שלי בשביל להיכנס למצב רוח אמיתי."

ראיון לבועז כהן, ידיעות אחרונות, 1997

"מה שקורה בארץ כלפי חוץ ומה שקורה בפנים, בינינו. אני מיואש לגמרי מהקיטוב הזה. הפירוד בין החלקים השונים בעם נראה לי לפעמים בלתי ניתן לגישור. קשה לי בארץ מתחרדת והולכת. קשה לי עם השנאה האיומה בין שני המחנות, הדתיים והלא-דתיים. המילה 'חילוני' מפריעה לי. אני לא סובל אותה כי היא מעוררת אסוציאציה של חול לעומת קודש, כאילו לדתיים יש מונופול על הקדושה. לי יש הרבה דברים שהם מקודשים לי. אני רוצה להיות חף ממליצות אבל כבוד האדם קדוש לי, וגם האהבה קדושה בעיניי."
"הוא נותן טעם לחיי, צובע ימים אפורים בגוונים אחרים. כשאני מתעורר בבוקר ויודע שבערב יש איזו אליפות אתלטיקה או משחק כדורסל באן-בי-איי או משחק כדורגל בגביע אירופה, כל היום שלי נראה ומרגיש אחרת... ספורט אני רואה רק לבד. כשבאים חברים אי אפשר להיות מרוכז במה שקורה על המסך. שניה מסיחים את דעתך, והפסדת מהלך מדהים."

ראיון לרז שכניק, ידיעות אחרונות, 2011

"כל העניין של ההופעות היה מכניס אותי יותר מדי למתח. אמרתי לעצמי, 'די עם כל הלחץ הזה‭.'‬ המשכתי להופיע פה ושם בטלוויזיה ובסרטים. לי יש את חיידק הבית. אין מחיר לחופש, אסור לך לעשות דבר שאתה לא שלם איתו במאה אחוז... כל הזמן יש הצעות, וכמובן תמיד מגזימים עם הסכומים, אבל זה לא עושה לי כלום. אין לי שום רצון להופיע."
"תסתכל על כל הריאליטי, אללה יסתור... לא ברור לי למה זה זוכה לתשומת לב כזו. אם היו אומרים לי שיש תוכניות כאלה לפני שהייתי רואה את זה, לא הייתי מאמין. שזה ייצור עניין כזה? אנשים אוהבים להציץ, אבל לא תיארתי לעצמי שבמימדים כאלה. כשהיה את 'האח הגדול‭,'‬ ידעתי שמודיעים שם על השמות שעפים כששמעתי מסביב צרחות של ילדות בנות ‭.14-12‬ ואז אתה חושב לעצמך, 'מה, הן באמת מתחברות לזה‭.'?‬ זה ממש מוזר... מה אני יכול לעשות? רק להשמיע קול מחאה. להגיד לכולם: תעזבו את השטחיות ואת הרדיפה אחרי החומריות והפרסום. אני לא מאמין שזה יעבוד, אבל הנה אני אומר. היצרים השתלטו על הטלוויזיה וזה הולך ומקצין."
"התמזל מזלי שאנשים מעריכים את העבודה שלי. אני לא מצטנע כאן. אנשים מוכנים להתחבר לדברים שאתה עושה, וזה כיף אדיר שלא הייתי חולם עליו כשהייתי צעיר. ברור שאני אוהב להיות מוערך. כל בנאדם אוהב תשומת לב. אבל אני לא גאון גדול."
"יש דברים שכואבים ומפריעים לי, למשל אי-השוויון, הפערים בין עשירים לעניים. איך זה שקו העוני עולה כל כך הרבה שנים. הראש של אהוד ברק אומר מגדלי אקירוב. זה מנוכר, זה מנקר עיניים. יש הרבה דוגמאות של אנשים שחיים בצורה כזו בזמן שאחרים רעבים. קרה לנו משהו, איזו שאלה. זה לא שביבי וברק הם החוטאים היחידים בראוותנות... צריך להעניש אנשים כאלה בבחירות. אנשים שחיים בראוותנות, משהו חסר ביושרה שלהם. איך אפשר לחיות בצורה כזו כשממול יש כל כך מעט? הרי אתה מאותו בית."
"השתתפתי בפסטיבלי זמר בסיקסטיז. שרתי את 'איילת החן' ואת 'ליל סתיו‭.'‬ בחייך, אני שר שם כמו איזה שמוק. פתטי. תשמע את השירה, מלאה בוויברציות. אם זה היום ברדיו, אני מיד מעביר תחנה. רק ב‭'67-‬ הרגשתי ששירה זה בעצם דבר הרבה יותר פשוט, שצריך פחות למשוך טונים ולהרשים. כמה שיותר ישיר, יותר פשוט."

טור אישי, מעריב, 2013

"להגיד לכם מתי הפכתי לאוהד הפועל? לשים את האצבע אני לא יכול, אבל אתה גדל בבית עם אמא מפ"מניקית, ואבא שבפולניה היה ראש קן של השומר הצעיר. מכבי היו יותר המגזר הפרטי, הבורגנות. זו הייתה האווירה של אותם ימים והבנת לאן אתה שייך. אצלנו קראו את "על המשמר", ואני קראתי את "משמר לילדים". נהייתי אוהד הפועל בסביבות גיל עשר, ובמקביל הפכתי גם לאוהד ארסנל."
"השנה האחרונה הייתה מדכאת במיוחד. אתה פותח עיתון, רדיו או טלוויזיה, והבלגן חוגג. כולם רבים עם כולם, הפערים הסוציאליים הולכים וגדלים, האלימות חוגגת, העולם התחתון מרים ראש ויש גם ניסיונות לעורר את השד העדתי, שכבר מזמן חשבתי שנפטרנו ממנו. ואז, בתוך החושך הגדול, היה הדרבי בכדורסל. הפועל ניצחה 66:78 והחיים פתאום נהיו יפים."

נאמר עליו

אנדרטת זיכרון לאיינשטיין ליד ביתו ברחוב חובבי ציון 40 בתל אביב

"באריק איינשטיין היה צירוף חד-פעמי של תכונות, שהפך אותו לגדול מכולם - זמר ענקי, פשוט ענקי, שמצליח לבטא חום, הומור, דאגה וסחבקיות בשורה אחת; יכולת נדירה של איתור כישרונות ופרטנרים, שאומנם הלכה לאיבוד בשנותיו האחרונות, ובכל זאת, הוא קיבץ סביבו נבחרת חלומות; יכולת משחק אדירה, ששוב - לא נוצלה בעשורים האחרונים לחייו, אבל גם המעט שעשה שובה לב ובלתי נשכח! עזבו את סרטי אורי זוהר, שם זה מובן מאליו, תציצו בו אפילו ב"סאלח שבתי", ותראו את גונב ההצגה הגדול (והגבוה) ביותר שהיה כאן; הופעה חיצונית מרשימה, ששילבה בין העובדה שהיה גבר נאה וחתיך לא נורמלי, לבין היותו אחד מהחבר'ה. "צנוע", כבר אמרנו; הומור נדיר, שעיצב פה פשוט דורות שלמים, וגם הקפיד להזכיר שאין סתירה בין מוזיקה וצחוק. להפך; ובעיקר - כריזמה טבעית, לא מתאמצת, שאי אפשר לשחזר. זמרים מצליחים אחרים עושים לפעמים הכל כדי למצוא חן. וכעיתונאי אני אומר לכם - עד לרמות מביכות ממש. אריק איינשטיין היה צריך רק לשחרר חצי חיוך, וכולם היו שלו. ולכן - לא יהיה אף פעם עוד אחד כזה!" ~ שי להב עומד על סוד קסמו של אריק איינשטיין ז"ל (להב ש., "חמש נקודות על אריק איינשטיין האמיתי", אתר מעריב השבוע, תאריך 3.10.2014)

"הסיבה שאני זמר היא בגלל אריק איינשטיין. בגיל 16 נהגתי להקשיב לו דרך הטרנזיסטור וחיקיתי אותו שר. אריק בשבילי זה הכל. בגללו אני שר, בגללו אני זמר. אריק בעצם היה גם המדינה לאורך כל שנותיו כאמן ולכן לכתו כל כך עצוב." ~ שלמה ארצי

"אתה חיית רק את הטוב, לא יכולת להבין את הרע. אני נפרד ממך, עקפת אותנו, אני לא יכול לעזוב אותך... אומרים שהלך ענק, איזה ענק. נר אחד קטן של שמן היית אתה. תראה איך כל עם ישראל בוכה עליך, איך אהבו אותך. אנחנו יודעים שעשית טוב להרבה אנשים - לא כי אתה זמר או שחקן, אלא כי אתה אדם." ~ הרב אורי זוהר

"ישיר, מוכשר ובעיקר לא שופט בני אדם. בכל הרגעים הקשים שהיו היה בו ניצוץ של תקווה. הוא ראה את האדם כחשוב ביותר - הוא מצא יופי כמעט בכל בני האדם. אני לא חושב שהוא ידע כל כך מה החשיבות שלו ומה הוא אומר פה לכולם, ואיזה אמירה הייתה לו על הקיום שלנו." ~ מוני מושנוב

"מהיום הראשון שעלית לבמה, העם חש שנולד כאן כשרון של שירה עם איכויות יוצאות דופן. שיריו הם פס הקול של אומה שלמה, קולו ליטף את העם וחיבק את הארץ. הוא ריגש את הדורות הראשונים והחדשים כאחד. איש לא הטיל ספק בעומק רגשותיו." ~ שמעון פרס

"אריק היה גדול מכולם, כולנו גדלנו על השירים שלו, אמרת אריק איינשטיין אמרת ארץ ישראל. השירים שחיבר ושר הם הפסקול של מדינת ישראל. מדינת ישראל נפרדת מענק התרבות שיחסר לנו מאד." ~ בנימין נתניהו

"זה לא רק הקול אלא הכל. השירים. המילים. חצי החיוך. הצניעות. ההומור. הפשטות. התקופה. ישראל. תל אביב. כאילו הכרנו אפילו שלא. אני מרגישה שאנחנו כולנו ביחד הלילה מבכים את לכתו של אומן ענק שהוא חלק מפסיפס חיינו." ~ ציפי לבני

"בזמן אמת אריק לא התקבל טוב. הקהל בעיירות פיתוח ראה בו אשכנזי, ילד כאפות ולא זמר של כולם." ~ אהרל'ה קמינסקי

קישורים חיצוניים

מילים לשירים של אריק איינשטיין באתר שירונט