יעל אופיר

יעל אופיר היא משוררת ישראלית.

"להשמיע קול צלול בדיוק במידה הנכונה."

מתוך שיריה

• "הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַפָּנִים הַמְּקוֹרִיִּים מִתְגַּלִּים בַּחֲשִׂיפוּתָם."
• "כמיהה דומעת אלי ירח אמצע הסתיו היא שמתווה את פעמות חיי."
• "לראות משיכות מכחול בשמי ערב, לחוש את מגע הרוח על קירות לבי."
• "הַאִם אֶפְשָׁר לָדַעַת בֶּאֱמֶת מַהוּ אִמּוּן, מַהִי הֲלִיכָה, מַהוּ אִי־הֲלִיכָה בְּלִי לָלֶכֶת אָחוֹר."
• "במקום בו ניצן נושק לניצן נותר רק המגע, כשיש חיבור אי אפשר לשאול בין מה למה."
• "מַיִם לְכַבּוֹת אֶת אֵשׁ הַגֵּיהִנּוֹם, מַיִם לְטַהֵר טֻמְאָה, מַיִם שֶׁהֵם מַיִם וּמַיִם שֶׁהֵם אֵין סוֹף הַדְּבָרִים."
• "יְלָדִים בּוֹרְחִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, מִכְּלָבִים בְּמִשְׂחָק, אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁיָּרוּצוּ כְּכָל שֶׁיָּרוּצוּ, תָּמִיד יַשִּׂיג אוֹתָם הָהָר שֶׁתַּחַת רַגְלֵיהֶם."
• "להשמיע קול צלול בדיוק במידה הנכונה, להניח לתנופת קשתו של עולם לנגן אותי. לאבד צורה לאבד אחיזה ולהניח לצליל ההוא, ההולם, לעשות בי כרצונו."
• "עַל הַגָּדָה הַזּוֹ, רַגְלַיִם מְסֻכָּלוֹת כָּרָאוּי, יָמִין רִאשׁוֹנָה, אַחַר כָּךְ שְׂמֹאל; גְּלִימָה עֲרוּכָה כַּמְּצֻוֶּה, יָדַיִם מַצְבִּיעוֹת עַל טַבּוּר גּוּף מְיֻשָּׁר, פֶּה מְעֻצָּב. שָׁנִים שֶׁל אִמּוּן רַק כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַיְּצִיבָה הַנְּכוֹנָה."

אמרותיה

• "להיות במקום שבו אימון ואי השתוקקות חד הם; במקום שבו דחף עז אינו סותר דממה עמוקה."
• "במילים לא די וכדי להתמודד עם כישרונה המבריק של התודעה לרמות אותנו, צריך אימון שלם אשר מתייחס לכל מישורי הקיום שהם למעשה מישורי תודעה."
• "הרבה פעמים הדרך להתמודד עם קשיים של אישיות היא דווקא באמצעים לא ישירים ובלי להתייחס בצורה מפורשת לתביעות מוסריות או ערכיות."