ישראל טל
"אבי" טנק המרכבה, אלוף בצה"ל ומצביא ישראלי
ישראל טל ("טַליק") (13 בספטמבר 1924 - 8 בספטמבר 2010) היה אלוף בצה"ל וסגן הרמטכ"ל. נחשב אחד ממעצבי תורת חיל השריון של צה"ל וכאבי פרויקט טנק המרכבה וגשר הגלילים. זכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל (1961, 1973).
- "האדם שבטנק ינצח."
- "צנחן בעל משמעת פנימית גבוהה, גם אם הוא רעב וחולצתו קרועה, מסוגל ללחום בגבורה ובדבקות. אבל שום טנק לא יזוז, גם למשמע נאום ציוני נוקב, כשאין במיכליו דלק, או כששרשרתו פרומה." ~ על הקשר שבין אנשי השריון לאנשי החימוש
- "היום נצא לרסק את היד שנשלחה לחנוק את צווארנו, שריונינו יביאו את המלחמה אל עומקי אדמת האויב. לא ששנו אל הקרב הזה. האויב רצה בו. האויב פתח בו והאויב יקבלנו אחת אפיים. היום יכיר מדבר סיני את תנופתה של עוצבת הפלדה, והארץ תרעד תחתיה."
- "עכשיו כשהתוכנית ברורה לכולנו וכל המהלכים הרשומים פה על המפה ידועים, אני רוצה לומר לכם עוד כמה מילים. כאשר יתחולל הקרב, שום דבר לא יקרה בשטח כפי שהוא מסומן כאן על המרשם הזה. הקווים והצירים במציאות יהיו אחרים לגמרי. אבל זה אינו צריך לרפות את ידיו של אף אחד, מכיוון שהקרב אף פעם אינו מתפתח לפי החצים על המפה. אבל דבר אחד צריך להתרחש בדיוק לפי המרשם – העיקרון והתפיסה המונחים ביסוד הקווים האלה: כולם יסתערו, כולם יחדרו כמה שאפשר יותר לעומק, מבלי לשים לב לאגפים ולעורף. אם העיקרון הזה יישמר, נישאר נאמנים לתכנית הזו עד הסוף ופירושו שהקרב מתקבל אמנם כמו שתכננו אותו. לכן, כל מי שיאבד את הקשר, וכל מי שלא יראה את כוחותינו, חייב להמשיך ולהסתער תוך ידיעה שגם היתר עושים כמוהו." ~ מתוך תדריך לאוגדת הפלדה בטרם מלחמת ששת הימים (מקור)
- "אם תהיה המלחמה, יהיה הקרב שלנו קרב המבחן ביבשה. מולנו עומד צבא רב, מצויד במיטב הציוד המודרני. צבא עם מורל גבוה, שחצן ובוטח בעצמו ובנשקו. זה עשר שנים לא נפגשנו עם הצבא המצרי, וכאשר נבקיע עדיין לא נדע אנחנו ולא ידע האויב את תוצאות הקרב באוויר. בנוסף לכך, זהו קרב מבחן גם משום שהאוגדה שלנו מורכבת מן החטיבות הטובות ביותר של צה"ל, ואם האוגדה שלנו לא תוכל לעשות את המוטל עליה, פירושו של דבר שצה"ל אינו מסוגל למלא את המוטל עליו." ~ מתוך תדריך לאוגדת הפלדה בטרם מלחמת ששת הימים (מקור)
- "לכן, היעד העומד בפנינו אינו רק יעד פיסי של שטח וכוחות, אלא בראש וראשונה יעד פסיכולוגי ומורלי. מי שינצח יעבור מבחינה מורלית לאופנסיבה, ומי שיכשל יעבור לנסיגה מבחינה נפשית. מדינות אחרות יכולות להרשות לעצמן להפסיד את הקרב הראשון, להפיק לקחים מן המפלה, להתארגן להתקיף שנית ולנצח. לנו אסור בשום אופן להפסיד דווקא את הקרב הראשון. לכן הדבר הוא פשוט – גורל הקרב ביבשה תלוי בהצלחת הקרב שלנו. פירושו שגם גורל המדינה כולה תלוי במה שאנחנו נעשה. עכשיו אני הולך להגיד דבר חמור, אך אין לנו ברירה אחרת. הקרב הזה יהיה קרב לחיים ולמוות. כל אחד יסתער עד הסוף ללא התחשבות באבידות. אין נסיגה, אין עצירה יש רק הסתערות קדימה. רק לאחר שננצח בקרב הראשון נשתדל שהקרבות הבאים לא יהיו קרבות של שחיקה." ~ מתוך תדריך לאוגדת הפלדה בטרם מלחמת ששת הימים (מקור)
- "נוסחת ההצלה של המפעל הציוני היא בשילוב של 'עמדה גמישה' עם 'התנהגות תקיפה' – שילוב של מאבק מדיני וגישה פרגמטית, גמישה לפתרונות ביניים ולפשרות, תוך גילוי התנהגות תקיפה: דבקות במטרה, נכונות להקרבה ועמידה על יעדים קיומיים. בינינו לבין הערבים פעורה תהום, אך יש לגשר עליה. שנאתם עשתה אותנו לכובשים, ואת התהליך הזה צריך להפוך. לא עוד שנאה, לא עוד כיבוש. עלינו להיות חזקים כדי שנוכל לעמוד על נפשנו, אך בבואנו לדבר שלום – עלינו לגלות עמדות גמישות והתנהגות תקיפה." ~ בעת קבלת הפרס על שם יגאל אלון, 1996 (מקור)
- "אם אתם שואלים אותי אם יש עתיד לצניחה, התשובה שלי חיובית. הסיבה היא פשוטה. אנחנו לא יודעים היום מה יהיה מחר. אני משוכנע שאם יכולת הצניחה תהיה בידינו, ותהיה יעילה, אנחנו נמצא לה שימוש בעתיד. לא כי נחפש תירוץ כדי להשתמש בה, אלא כי יעלה צורך מבצעי מסוים ויתגלה שהצניחה היא הדרך האופטימלית לענות עליו. בעידן של קיצוצים מתמשכים בתקציב הביטחון נדרשת לא פעם החלטה כואבת, לצמצם יכולות ואמצעים של יחידות מסוימות. לחתוך, בשפת האלופים. ההחלטה נובעת תמיד משיקול קר של עלות מול תועלת. השאלה המתבקשת היא, האם לא הגיע הזמן לערוך קל מאוד לבטל יכולות קיימות. אבל נסיון לבנות יכולת חדשה, או אפילו לבנות מחדש יכולת שהיתה קיימת בעבר, לוקח זמן רב. לא תמיד יהיה לנו את הזמן הזה לפני שנזדקק ליכולת בשדה הקרב. אם לא נשמר את יכולת הצניחה יהיה קשה לבנות אותה מחדש בעתיד. הצניחה דורשת השקעה נמוכה יחסית וייתכן שהרווח שהיא תוכל להביא בעתיד לא יסולא בפז. הצבא השווייצרי, למשל, לא נלחם מעולם. אבל זה הצבא היחיד שיכול לטעון כי ביצע בשלמות את המשימה שלו – הגנה על הנייטרליות של שווייץ. לא צריך לשים כל־כך את הדגש אם נעשה או לא נעשה שימוש ביכולת כלשהי כהוכחה לכך שצריך אותה." ~ (ראיון)
- "במבצע קדש, במיתלה, הצורך לצנוח נבע לא רק משיקולים מבצעיים, אלא גם מצורך מדיני ופוליטי. זה היה מבצע אסטרטגי, ששום אמצעי אחר – לוחם חי"ר, טנק, מטוס או ספינה – לא היה יכול לבצע אותו. התוכנית האסטרטגית של המבצע הייתה פשוטה: צה"ל יופיע על גדות תעלת סואץ, יספק תואנה לצרפתים ולאנגלים לתת אולטימטום לישראל ולמצרים להסיג את כוחותיהם מהתעלה, ויביא להתערבות צבאית שלהם באזור. אתם חושבים שאם הייתם יושבים עם מישהו שנתיים לפני מבצע קדש ושואלים אותו האם יש צורך בצנחנים, הוא היה אומר לכם שכן, כי אולי תהיה סיטואציה כמו זאת בסיני? תסכימו איתי שהסיכוי לכך שואף לאפס." ~ (ראיון)
- "אנחנו ניצחנו במלחמה ולא הפסדנו. היעדים היו לחסל את הכוח הזה שנקרא חזבאללה ושלא יוכל להתנפל שוב על ישראל ולחטוף חיילים, ולמנוע במידת האפשר ירי קטיושות על ישראל, שאת זה לא הצליחו למנוע. אם נדבר בשפה מקצועית, היו לנו מטרות במלחמה והשאלה היא אם השגנו אותן. התשובה היא שלא את כולן, אבל חשוב לדעת שאף פעם לא משיגים את כל מטרות המלחמה. אבל את מטרת המלחמה המרכזית כן השגנו – חיסול החזבאללה." ~ על מלחמת לבנון השנייה (ראיון)
- "נלחמתי נגד דיוויזיה 7 המצרית במלחמת ששת הימים והשמדתי אותה. משמעות הניצחון הייתה פגיעה במטרות ושליטה בשדה הקרב. כשאומרים 'השמדת כוח', אין הכוונה להשמיד את הארגון עד החייל האחרון. כשמנעת מהכוח את יכולת התפקוד שלו... אז זה נקרא שהשמדת. חיסלנו את חזבאללה בזה שניטרלנו אותם ומנענו מהם את היכולת לתפקד מחדש כארגון גדול מאוד, ששולט על כל לבנון, וגם מצליח להילחם בצה"ל." ~ על מלחמת לבנון השנייה (ראיון)
- "אני לא חושב שצריך לחזור לעזה, אבל אם צריך להכות בהם, אסור להסס. האוגדה שלי כבשה את עזה בששת הימים, באמצעות חטיבת הצנחנים, עם רפול ועם פלוגת טנקים שנתתי להם. את עזה אפשר להכות בלי להקריב אבידות." ~ (ראיון)
נאמר עליו
עריכה- "לא חשוב איזו דרגה נשא האלוף טל על כתפיו, הוא היה, וכך גם יישאר בתודעתנו, אדם משכמו ומעלה. בעיניו, השיקול המוסרי לא נפל בערכו מהיתרון הטכנולוגי. הוא ידע לחיות בפסגה מוסרית, ולעלות בסולמות הטכנולוגיה. הוא היה מצביא. מורה דרך. פורץ דרכים. ובכולם הוא גילה יכולת מדהימה. הטנק שאותו תכנן, אמור היה להיות הטוב שבעולם. ונראה שכך הוא גם נחשב. אסטרטגיה, המבחינה בין ההכרח להציל את המדינה לבין הצורך לבצר את עמדותיה, נוסחה על ידו בצורה הבהירה ביותר. במלחמה הוא ידע שאין אלטרנטיבה לניצחון. אבל הוא גם האמין שהאלטרנטיבה למלחמה היא השלום הנכסף והוא מצוי בהישג יד. הוא היה הטל הלא נדלה של ישראל. יהי זכרו ברוך." ~ הנשיא שמעון פרס (מקור)
- "האלוף ישראל טל, אבי פרויקט טנק המרכבה, הוא מבכירי בניה ובוניה, וחולמיה של הארץ, והימצאותו בצמרת צה"ל ובצמרת העשייה הביטחונית לאורך עשרות שנים, היוותה תרומה חשובה לא רק לעליונותה הצבאית, ליתרון האיכותי ולעוצמתה הכוללת של ישראל, אלא קודם כל לחותם האנושי שהותיר האלוף טל בעשרות אלפי אנשים. אלופים רבים עוצבו ברוחו של חתירה לשלמות, של פרפקציוניזם פנימי, של משמעת שמבינה את הכוח של אחדות פעולה בכל מקום אבל בעיקר בשדה הקרב שבו המבחנים הם כמעט בלתי אפשריים, את השילוב של הדבר הזה עם אנושיות רחבה, עם חוכמה ועם המון אהבת אדם." ~ השר אהוד ברק (מקור)
- "באתי לכאן היום כרמטכ"ל, כלוחם בצה"ל וכאחד ממיליוני אזרחים בישראל, שעל חייהם לחמת, הקרבת וניצחת. באתי כדי להודות לך, האלוף ישראל טל, אדם, לוחם ומפקד, ממעצבי רוחו של צה"ל ומאדריכלי כוחו של חיל השריון, שבמשך למעלה משישה עשורים ניצב בחפ"ק של מדינת ישראל ורשם פרקי מורשת רבים בספר גבורותיה." ~ רא"ל גבי אשכנזי (מקור)
- "דמותו של טליק הייתה חלק בלתי נפרד מהתשתית המקצועית והערכית שעליה גדלתי, וליוותה שלבים שונים בשירותי הצבאי. אל טליק האדם התוודעתי מקרוב בסדרת מפגשים שהיו לנו עם כניסתי לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון. עבורי, המפגשים הללו היו בבחינת שיעור יחיד במינו, לא רק בתפיסת עולם צבאית־ביטחונית לאומית, ובניתוחים אסטרטגים, אלא גם בעוצמה של לוחם ובעוצמה של צבא ושל חברה"." ~ רא"ל גבי אשכנזי (מקור)
