לואיז גליק

לואיז גליק (באנגלית: Louise Glück) (22 באפריל 1943 – 13 באוקטובר 2023) היא משוררת יהודיה־אמריקאית, זוכת פרס נובל לספרות.

מתוך שיריה

"קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁצּוֹעֵק אֶל מָה שֶׁאֵינוֹ יָכֹול לִרְאוֹת / שׁוּב וָשוּב הוּא צוֹעֵק בֵּין עֲצֵי הָעַרְמוֹן הָאֲפֵלִים."
"אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת הֶעָזָה, אֵיזוֹ הוֹכָחָה / שֶׁחַיַּי יִשְׁתַּנּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה לֹא נִגְמַר, לִבְחֹן / כָּל סְבַךְ לְמַעַן הֶעָלֶה / הַסִּימְבּוֹלִי, וּבְקָרוֹב הַקַּיִץ עוֹבֵר."
"דִּמּוּי. / הָאֱמֶת הוּא אֵשׁ: הִיא מְטַפֶּסֶת עַל מְצוּדָתָם שֶׁל שְׁמֵי עֶלְיוֹן. / הַאִם חַשְׁתָּ אֵי פַּעַם / בְּעָצְמָתָהּ הַבְּרוּרָה? / אֲפִלּוּ תִּינוֹק / מְסֻגָּל לָחוּשׁ בַּשִּׂמְחָה הַזֹּאת."
"נתתי לכם כל שי / כחול מבוקר אביב / זמן שלא ידעתם להשתמש בו / רציתם יותר, את השי האחד / השמור לבריאה אחרת."
"בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב / דּוֹמֶה הָיָה שֶׁהַכּוֹכָב הָרִאשׁוֹן / מַגְבִּיר אֶת בָּהֳקוֹ / כְּכָל שֶׁמַּאֲפִילָה הָאֲדָמָה / עַד שֶׁלְּבַסּוֹף לֹא יָכְלָה לְהַאֲפִיל עוֹד / וְהָאוֹר, שֶׁהָיָה אוֹר הַמָּווֶת / דּוֹמֶה שֶׁהֶחְזִיר לָאֲדָמָה / אֶת כֹּוחָהּ לְנַחֵם."
"כשלראשונה / גורשנו מגן עדן, אתה יצרת / רפליקה, מקום שבמידת מה/ שונה מגן עדן / ומטרתו ללמד לקח: מלבד זאת / אותו הדבר – יופי מכל עבר, יופי / ללא תחליף – אלא / שאנחנו לא ידענו מה הוא הלקח."
"האם הייתם אי פעם כמוני, מזמן / לפני היותכם בני אנוש? האם / הרשיתם לעצמכם / אי פעם להיפתח, אתם שלעולם / שוב לא תיפתחו? כי למען האמת / אני מדבר עכשיו – כמוכם. אני מדבר / כיוון שאני קמל."
"אתם באים והולכים; עם הזמן / אני שוכח את שמותיכם / אתם באים והולכים, כל אחד מכם / פגום בצורה כלשהי / בצורה כלשהי פגיע: אתם ראויים / לחיות פעם אחת, לא יותר מזה."
"הייתה לה מטלה: / לדמיין את העתיד. באופן יציב עפה סביב."
"לי לא היה דבר לבנות איתו. / זה היה חורף: לא יכולתי לדמיין / דבר מלבד העבר."
"לא היה לי כלום / ובכל זאת השתניתי / כמו תחפושת, חוסר התחושה שלי / נלקח ממני. אחר כך / נוספה תשוקה."

אמרותיה

"כל מי שכותב ניזון מזיכרונות מוקדמים ומהדברים ששינו אותו או נגעו בו או הלהיבו אותו בילדותו."
"את כותבת כדי להיות הרפתקנית. רציתי להגיע למקום שאני לא יודעת עליו דבר. רציתי להיות זרה במדינה אחרת. אחד הדברים היחידים הטובים בזקנה הוא שלאדם יש חוויה חדשה. הצטמצמות היא לא הדבר שהכי משמח את רוב האנשים, אבל יש דברים חדשים במצב הזה."

נאמר עליה

"משוררת בעלת נוכחות חזקה שאינה מרפה. שיריה, שפורסמו בסדרת ספרים בלתי נשכחים בעשרים השנים האחרונות, הצליחו גם לא להיות וידוויים וגם לא להיות אינטלקטואליים, במובן הרגיל של אותן מילים." ~ הלן ונדלר
"שירתה, ניתן לומר, מתאימה לרוח הזמן: מצד אחד היא מציגה עולם של אכזבות, אובדן ובלבול, ומצד שני מצליחה להחיות איזו אנושיות בסיסית." ~ אלי אליהו