מאור עיניים (צ'רנוביל)
דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
מאור עיניים הוא ספר מאת רבי מנחם נחום מבכירי תלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, ומממשיכי דרכם המקורי; מגיד מישרים וראש בית חצר צ'רנוביל. הספר הודפס לראשונה בדפוס סלאוויטא בשנת תקנ"ח (1798) ונחשב לאחד מספרי היסוד של תנועת החסידות.
מתוך הספר
עריכהבראשית
- "מי שזוכה שגם בזמן הזה לבבו בחינת מקדש פרטי, נחשב אצלו בנין הבית לפי חלקו." [בראשית]
- "חכמה הוא חומר הראשון של כל האותיות." [בראשית]
- "כל התורה כלולה בנקודה אחד וכו' שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע." [בראשית]
- "יש שלא זכה לדעת אפי' בי”ג שנה." [פ' בראשית]
- "מצוה ללמוד אף שלא לשמה." [לך]
- "לכך נקרא המצוה מצוה, על שם הדביקות שמדבק האדם חלק האלקי השוכן בקרבו אל הכלל אין סוף." [וירא]
- "כמו שהאדם הוא, כך הוא רואה." [וירא]
- "מצות הכנסת אורחים וכו' לקרב בנ”א זולתו ע”י התורה שבהשגתו." [תולדות]
- "האמונה אין לה שיעור." [תולדות]
- "ע”י שהאמינו במשה שהוא עבדו עבד ה', היו דבריו נשמעים להם ובאו להאמנת ה'." [ויצא]
- "העוה”ז שיש בו חיות עליון ניתן לישראל לבדן כי היא ממש עולם הבא." [ויצא]
- "ע”י לימודינו התורה בדרך נסתר נעשה נס נסתר וע”י נגלה נעשה נס נגלה." [מקץ]
- "לולי היה חג המצות בכל שנה לא היה באפשרי לאדם להתחזק בהשם." [מקץ, ועי' פ' דברים]
שמות
- זהו נקרא אריכות ימים, שהשכליים עליונים מתרחבים. [שמות]
- בא הדעת להבחין בהדעת. [וארא]
- אע”פ שאינו רואה שום דבר ואינו יודע לכווין כוונות וכו' נעשו יחודים למעלה. [בשלח]
- מבחר כל הנבראים הם האנושים, ומבחר כל האנושים הם אנחנו בני ישראל, וכבוד ה' הוא נתלבש בתוכינו והוא נקרא שכינה - ויקהל
ויקרא
- הלומד התורה הוא רואה לפניו אותיות, ואחז מתבונן ונפתחין לו פתחי חכמה. [צו]
- ההרהור לבד מספיק לו שיקרא צדיק. [אמור]
- מי שיש לו דעת בקטנות, אפי' הוא בן ע' שנה, נקרא קטן. [פ' אמור]
- אינו שונא את עצמו אף ששונא הרע שבקרבו, כך גם כן על חבירו. [אמור]
במדבר
- כל הדברים שבעולם וכו' הם רק משל להבין מהם הנמשל שהיא בחי' אלקות שבדבר ההוא. [פנחס]
- עיקר המזון שהאדם ניזון ממנו ומוסיף לו כח, הוא הניצוץ הק' שבמאכל ההוא שהוא הטעם הטוב. [מטות]
- עיקר מצות הצדקה הוא שיהא במדות רחמנות אף למי שאינו ראוי לפי הנראה. [מטות]
- חמדת הממון הוא בדורות הללו עיקר סבת כל תאוות שבעולם, כי על ידי הממון יוכל לקנות כל התאוות. [מטות]
דברים
- במקום שמחה אין דינין. [דברים]
- אלולי שבת לא היו ישראל יכולין להיות בין העמים אפי' זמן מועט. [דברים]
ליקוטים
- השגת דביקות ית”ש נקרא בלשון טעימה וכו' כי הטעם אינו מושג אלא בהרגש.
- כל דבר שאין לו תחלה אין לו תכלה וכו' ישראל חלק קדושתו הוא דבר שאין לו סוף ותחלה ותכלה.
- נשמות שנפלו בעמקי הקליפות וכו' כשעושין הטובה מתעלה הניצוץ ונדבק בקדושה ויוצא ממנו.
- בהרהור תשובה נעשה צדיק ממש ברגע ההרהור.
- כאשר האדם טרוד במחשבתו מאוד, אף אם יעשו בפניו איזו מעשה, לא ידעם ולא יבינם.
- הרואה בכל דבר כבוד הבוב”ה ומי בראם והיווה אותם, מקיים שויתי ה' לנגדי תמיד.
- בנ”י המה אנשי חיל שלוחים ללחום מלחמת ה' ולהרבות כבודו ולגדלו.
- הכל נעשה ע”י אותיות והכל נברא ע”י אותיות.
- כשמתחברים למטה ומתקרבים איזו קיבוץ כשירים וכו' כדרך הניצוצים של מטה מתקרבים כן גורמים בשרשם למעלה.
- כשמשכיל איזה דבר בחכמתו, הבינה שבאדם מתעורר תיכף וקיימא לשאלה וכו' עד שמבין דבר מתוך דבר, ונולד הדעת.
- בתורה יש בה ג”כ חומר וצורה, האותיות אשר הם כתובים הם החומר, והחיות הם השכל והפנימיות.
- אי אפשר להשיג הקב”ה עניינו ומהותו כי אם מצד נמצאיו וכו' וכי אם מציאתו ולא מהותו.
- תמיד יש מעלה שאינה מושגת.
- אין לך כל בריה שאין בו חיות האותיות, ולכן בכ”א יש שיחת עופות וציפצופים ושיחת דקלים.
- אצל הקב”ה היה והווה ויהיה הכל אחד, ר”ל העתיד אצלו כבר היה.
- ענין נוצר חסד הוא כשמלמדין תורה לאחרים.
- בירור המדות הוא ע”י שיודע ומבין כל דבר וחוקר מה הוא דבר זה, ומאין שרשה.
- דבר שאין לו סוף אין לו התחלה.
- המון עם שסוברים שהתכלית הוא אשר לא ידע מאומה וכו', אלא הכוונה שישיג דבר שמפני בהירתו אי אפשר לעמוד עליו.
- אלולי החושך לא היה ניכר תענוג האור כלל, ועל ידי החושך מבינים תענוג האור וטיבו.
- בהתמעט האמונה בודאי יתמעטו כל המדות טובות.
- כפי הפגמו כן הוא הקושיות שלו וכו', עשה העבירה בתחבולות ובמרמה גדולה, כן הקושיא יהיה המצאה גדולה.
ישמח לב
- כל העבירות שעושה ח”ו במזיד בא מן הכעס. [ברכות]
- אדם כועס בעסקי פרנסתו עם בנ”א, אזי הממון שמרויח עי”ז הוא תשמישי ע”ז. [ברכות]
- כמו שהוא בעצמו כך השחוק שלו. [ברכות]
- האדם הוא כמו מראה, כמו שמראה בעצמו כך מתראה למעלה. [ברכות]
- כל מה שמחדשים גם היום, הוא דבר שכבר אמרו. [שבת]
- כשלומדים דברי שום תנא וחכם מדברי הקדמונים וכו' זה בחינת השתטחות על קברי הצדיקים. [שבת]
- אם מתנהג ע”פ התורה וכו' אזי הוא עוסק בתורה תמיד, אפי' בשעה שעוסק בסחורה. [שבת]
- המסתכל בתורה, כמו שהוא באותו העת, כך הוא רואה בהתורה. [שבת]
- כשרואה שלבו נמשך מאוד אחר איזה מצוה יותר משאר, ידע שבשביל זה נתגלגל. [פסחים]
- כל העולם עם כל בחינותיו הם הכל משל שמהם יבא האדם אל הנמשל, עבודת השם. [יומא]
- יש לו שכר פסיעות עבור מה שמרחוק ה' נראו לו והולך ומתקרב אצלו. [סוטה]
- מי שיש לו מעט חסר לו מעט, ומי שיש לו הרבה חסר לו הרבה. [אבות]
- בור הוא נקרא אף מי שהוא למדן וכו' ועם הארץ אפשר לו להיות ירא חטא אך אינו יודע הנהגותיה. [אבות]
על הספר
עריכה- רבי נחום העיד, שמה שכתוב בספר זהו החלק שהוא זכה "שהשכינה דיבר מתוך גרונו" ולכן הסכים להדפיסו.
- בספר מוזכרות כשלושים אימרות ששמע מפי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, אותם ציטט באמרו, "שמעתי ממורי".
- הרה"ק רבי מרדכי מלכוביץ אמר; "הספר הקדוש מאור עינים חשוב לי יותר מאישון עיני".
- הספר היו חסידים מכניסים בתיק הטלית והתפילין, כסגולה לשמירה והצלחה, ולמדו בו כל יום.