יצחק נבון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 4:
== חזון ==
* "אף היום ניתן לבוא בתביעות אל העם אם נפרוש לפניו חזון של ממש, נציב בפניו אתגרים, ניטע בו תקווה ונדאג שהעול יתחלק באופן צודק" (יום השנה לפטירתו של בן גוריון, 19 בדצמבר, 1986)
* "לאדם פנים רבות, והוא כחומר ביד עצמו. הוא מסוגל להיות חומרני, תובעני ותוקפן, אבל הוא עצמו מסוגל להיות מקרין, מעניק ואוהב-זולתו. והמנוף המטלטל נפשו של אדם מצד אחד לצד הנגדי, הוא אותו דבר ערטילאי ובלתי ניתן למישוש הקרוי "חזון". ובאין חזון יפרע עם. (מתוך נאום ההשבעה לנשיאות במשכן הכנסת [הידוע בשמו "נאום הצהרת האמונים"], 29/5/1978)
*"אם יקומו לנו מנהיגים בעלי חזון ושאר רוח, המכירים את חוכמת הפשרה, שיעלה בידם לקרב לבבות של המחנות היריבים, יהיה זה בבחינת נס. הרבה ניסים התרחשו בארצנו, אולי גם יתחולל נס זה." (מתוך המאמר "על המפריד והמאחד בעמנו", מתוך הספר "ישראל 2000", בהוצאת מקסם, 2000)
*"אנו עם עתיק יומין, למוד סבל וניסיון, ולנו מורשת קדומה של ערכי מוסר, אמת וצדק. אם ניצמד לערכים אלה, בטוח אני שנצא מחוזקים שבעתיים, ונשאב כח לגבור על כל המכשולים הניצבים כיום בדרכנו." (מתוך נאומו של הנשיא נבון לאחר הטבח בסברה ושתילה – 20/9/1982)
שורה 67:
* "מחנה יהודה זה על שם יהודה נבון. יוסף נבון היה בן דוד של אבי, שהגה את הרעיון שתהיה מסילת ברזל ל[[ירושלים]] מיפו והשיג אישור מהסולטן הטורקי, אבל הוא לא הצליח לגייס כסף בשביל לבצע את התוכנית. ליד תחנת הרכבת יש כיכר שנקראת על שמו של יוסף נבון. הוא גם בנה שכונות, הוא בנה את השכונה בית יוסף ליד מחנה יהודה, הוא גם בנה את מחנה יהודה וקרא לו על שם אחיו הצעיר יהודה. זה מקום שהייתי בו בנעוריי, מלווה את אמי או את אבי לשוק או לפעמים הולך לבדי להביא מצרכים לאמי. אני התמחיתי באבחנה אם אבטיח הוא אדום או לא. פירות וירקות, בשר וכמובן הכרתי את כל בעלי הבסטות השונות של הימים ההם, אבל זה כבר כמה זמן שאני לא הולך. אני לא קונה בעצמי. יש נהג שמוביל אותי, אז הוא קונה ומביא הביתה, גם הוא למד במשך הזמן. זה מקום שוקק חיים, זה במידה רבה דופק." ~ על שוק מחנה יהודה ({{nrg|רונית מזרחי ומושיק לין|בגובה העיניים עם יצחק נבון|894/230|22 במאי 2009||54|1}})
 
== הבעת תודה ==
* "מקננת בי הרגשה של הכרת תודה עמוקה על שזכיתי לשרת את העם בימי מבחן, לקחת חלק, ולו מזערי בעשייה עצמה, ולהניח אריחים אחדים בחומת המדינה".(דברי הנשיא החמישי יצחק נבון במופע המחווה שנערך לצין יום הולדתו ה-90, תאטרון הקאמרי, 22 ביולי, 2011.)
* "מי שאומר "לרדת אל העם" אינו יודע מה הוא סח. אין לך דבר מרומם יותר ומעניק השראה יותר מאותו קשר עם שכבות העם השונות, בעיירה ובשכונה, במושב ובקיבוץ, בעיר ובמושבה" (מתוך נאום הנשיא יצחק נבון בטקס חילופי הנשיאים בכנסת, 5/5/1983)
שורה 73:
== נאמר עליו ==
* "נשיאותו של נבון מצטיירת כשירת הברבור של ישראל כפי שרצתה אז להיות, ובהשוואה לימים אלה אף הייתה במידה רבה – שפויה, הגונה, חותרת לסולידריות חברתית, מצייתת לערכי הדמוקרטיה וחותרת לשלום." ~ תום שגב, על תקופת נשיאותו של נבון בעקבות ספרו האוטוביוגרפי (תום שגב, [http://www.haaretz.co.il/.premium-1.2671897 '''"האוטוביוגרפיה של יצחק נבון: דיוקן המדינה בנעוריה"'''], באתר הארץ, 3 ביולי 2015)
* הנשיא התשיעי שמעון פרס, שעבד אף הוא במחיצתו של בן גוריון באותם ימים, עמד על השוני בין אופיו של נבון, דעותיו והלכותיו לבין נטיות לבו של דוד בן גוריון, אך העיד כי באורח פלא "השוני לא היה בעוכרי העבודה המשותפת. בן גוריון אהב את משב הרוח הנבונית, את המרגוע לאוזן שבאה מעברית נפלאה... את הקסם הירושלמי, את הבקיאות במקורות, את ידיעת הלשונות... לא לחינם הוא הזמין את יצחק נבון לצאת לדרך בעקבות [[דון קישוט]], אבל לא כדי להילחם בטחנות רוח, אלא כדי לספוג חוכמה מהבוסתן הספרדי". (ברכת הנשיא התשיעי שמעון פרס לנשיא החמישי יצחק נבון במלאת לו 90 שנה, באירוע חגיגי בקאמרי, 22 ביולי 2011)
* "הוא נשאר אותו אדם - ירושלמי מדורי דורות, שהוא גם איש העולם הגדול, החי בשלום עם דורות העבר ודורות העתיד, כשהוא אוהב בריות, והבריות אוהבות אותו".(ברכת הנשיא התשיעי שמעון פרס לנשיא החמישי יצחק נבון במלאת לו 90 שנה, באירוע חגיגי בקאמרי, 22 ביולי 2011)
* "הפגישה הראשונה שלי עם יצחק נבון הייתה בשנת 1954 במשרד ראש הממשלה ברחוב אבן גבירול 1 בירושלים. הייתי נער בן 16, לבד בירושלים, משפחתי הייתה במעברה. למדתי בבית ספר תיכון ערב, וביום עבדתי לפרנסתי כ"חניך"...אני יושב מולו וכדרכו שאל והתעניין מי אני ומה אני ומה אני עושה. הוא דיבר עברית נפלאה, עם ניחוח ירושלמי, בקול נעים, עם ח' וע' – אמיתיות... ראיתי מולי אדם צעיר, בן 35 הוא היה, אציל. משהו הדור בו. אדם שאתה אומר שהוא נועד לגדולות, מעורר כבוד, ובלי שהוא מבקש, יש איזשהו דיסטנס בעצם הנוכחות והאישיות שלו". (מתוך: ברכת אלי עמיר ליום הולדתו ה- 90 של יצחק נבון באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים - 6.11.2011)