יהודית רותם

יהודית רותם (נולדה ב־1942) היא סופרת ישראלית.

מתוך ספריה

• "לו היה לצידה להרגיע את הלמות ליבה." ~ כמיהה
• "חום, שקט, נוחות, תחושת הישג, מה עוד נחוץ לאדם? אהבה." ~ כמיהה
• "בקול שמן זית זך ובעברית משובחת הייתה מוגיעה את המאזינה המנומסת." ~ אחות רחוקה
• "אנו רואים בהורינו מכשיר... כאילו רק למעננו חיו בעולם ואין להם זכות קיום משל עצמם." ~ אהבתי כל כך
• "בתוך ליבה ידעה שאת השאלות החשובות עליה להפנות אל עצמה. הקנאה היא האויב, לא האישה היפה שאולי אינה מודעת כלל לרושם שהיא מחוללת. הקנאה היא עניין לענות בו, להתענות בו. בהזדמנות קרובה תקדיש לו דיון מעמיק, הבטיחה לעצמה." ~ על משכבם בלילות

שובי נפשי (2018)

דף ציטוטים מורחב – שובי נפשי

• "ידעה שרק דמיונה הפיק את הקול שנוצר בתוכה מתוך געגוע, מרוב צורך, מציפייה שמישהו יקרא בשמה."
• "ברגע זה השתוקקה כל כך להפוך את ההקלה, הפחד, הצער והגעגועים לרצף ארוך וממרק של דמעות."
• "תערובת בלתי אפשרית של אהבה, נאמנות ומשיכה מזה ודחייה, קנאה וכעס מזה מתלקחת באחת ונרגעת לאיטה."

אמרותיה

• "בכל גיל אפשר לאהוב ובכל גיל יש כמיהה לאהבה."
• "אהבה לנכדים היא כמו התאהבות, אך לא כזאת שחולפת אלא כזאת שנשארת ומתעצמת ללא הרף."
• "עדיין יש בידינו לתקן, ללטש, לשפר את היחסים עם הקרובים לנו, וגם עם עצמנו. לפעמים אנחנו אחרונים בתור מצדנו אנו. לא פעם אנו שוכחים: גם אנו ראויים ליחס, לאכפתיות, לחמלה."

על עצמה

• "סבתאות היא האושר הגדול ביותר בחיי. להיות סבתא זה לחוות מחדש את הילדות, לתקן שגיאות שעשיתי כאם, להדק דרכם את יחסיי עם ילדיי, ובעיקר להיות מאוהבת כל הזמן."
• "הנס שבכתיבה הוא שאת לא יודעת איך זה בא וכשזה נמצא את יודעת שזה נמצא ואת מוכלת בתוך זה. את כמו בהריון נפשי, כל הזמן הולכת עם הדמויות והרעיונות. הסיפור והעלילה חיים סביבך. זו בעצם התקופה הכי טובה, יותר טובה מהכל. טוב לקבל תגובות, לדבר עם קוראים, לשמוע, אבל החלק הזה הוא החלק הכי טוב."