שלום חנוך: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 66:
* "[[מאיר אריאל|מאיר]] הוא כישרון, הוא מיוחד ויש לו מה להגיד, אבל הוא לא מספיק אמביציוני. כישרון יש להרבה אנשים, אבל בלי מוטיבציה אי אפשר לתפוס מקום מרכזי. אם הוא היה חי ממוזיקה הוא היה מתאמץ יותר, מתקדם ופותח לו דרכים. הוא לא הולך בדרך המקובלת, הוא שומר על עצמו מלחצים ולא צריך להתחשב בהם. זה יתרון של זמר קיבוצניק אבל גם חיסרון."
* "הייתה בקיבוץ קרקע לא רעה להתפתחות ולביטוי עצמי, אבל אני לא יכול לבוא כמו דוקטור ולהגיד מה גרם לזה... במרחב מחיה מצומצם אתה מתחכך ומושפע ומשפיע. זה יכול להיות לא מוצלח ואז אחד חונק את השני, או להיפך, ואז זה טוב."
 
===מתוך ראיון להילה אלפרט, "ישראל היום", אוקטובר 2014===
* "אני לא בעד זיכרונות. בטח לא כל אלה שכבר נכתבו בלי סוף."
* "תמיד רציתי ליצור משהו. ציירתי, בצבעים חזקים, אבל זה לא היה קיים מספיק חזק בתוכי. קראתי לא מעט שירה, אני אוהב קריאה קצרה. אני אוהב את המחשבה, אבל אין לי כוח לפרטים. אני יכול לקבל פרטים כשהם מובאים כמו פירורי לחם על קציצה. כמו ש[[אתגר קרת]] כותב. אין לי כוח לרומנים ארוכים, לריכוז שהם מצריכים, לזמן שזה לוקח."
* "העידן הזה, ככה אני מתרשם, גורם לאנשים להסתפק בשפה דלה יותר, שמבטאת פחות את עומק המחשבה. כמו בשפה הצבאית. וכשמדברים בשפה דלה, אני חושש שגם מתחילים לחשוב ככה."
* "בוד ופחד מנהלים את העולם. ילדים ששיחקו בחול עם רובים ורוגטקות גדלו, והם לא יודעים מה לעשות מלבד זה."
* "ישבתי פעם עם מיכה נוימן לְמה שנקרא טיפול. דיברנו על זוגיות, והוא צייר לי את שני המעגלים, שרק חלק מהם מתחבר. כמו בסמל של אולימפיאדה. זו זוגיות. לא שני עיגולים שמכסים אחד על השני, חס וחלילה שזה יקרה."
* "ילדים, כמו מבוגרים, הם בני אדם שלמים והם חכמים לא פחות, הם רק לא מכירים את החוקים, והחוקים הם שמאפשרים לנו להסתכל עליהם מלמעלה. כאילו אנחנו רואים משהו שהם לא."
* "[[אריק איינשטיין|אריק]] הולך איתי כל הזמן, כמו ש[[מאיר אריאל|מאיר]] הולך, וכמו שאבא שלי הולך. החכמתי מהאנשים האלה, מהמפגש איתם."
* "החיים לא נועדו למה שאיבדת, ולא להבהיל אותך ממה שיהיה."
* "יש משהו פאתטי בדוֹגמות ובמסורת, משהו שמעכב את היכולת של האדם לחשוב. מסורת היא צורה תרבותית, שהיה נראה שהיא תלווה את החיים, אבל כשזה הופך לדבר עצמו, אתה חי כמו פעם. כל הדתיים מאוד יגידו לך, אתה לא שונה מבן אדם שחי לפני אלף שנה. אני חושב שזה טמטום מוחלט להגיד דבר כזה, חוסר רצון להתבגר. זה תינוק שנשבה. חוכמת הפלפול וההבנה של כל מיני סוגיות שנולדו מעיסוק באותו הטקסט, בתנ"ך. ספר שמסכם בתוכו איך היו חיים פעם. ושיהיה ברור, אני מת על הספר הזה, על העומק ועל יכולת ההבנה של מחשבת האדם. מה זה 'אלוהים כועס'? מי כועס פה? אני לא מבין למה לא הולך לי, אז בטח מישהו כועס עלי, מישהו גדול ממני, כמובן."
* "המילה דמוקרטיה היא מסווה, היא איבדה את המשמעות האמיתית. היא הפכה לעלה תאנה לדברים הפוכים לגמרי, והפגנות הפכו למופעי אמנים בכיכר."
* "לא. אני לא חושב שצריך להתייחס לביקורת כאל דבר משתק. אני קורא על עצמי הרבה דברים לא מחמיאים, אבל אני עומד חשוף, ויכולים לכתוב עליי כל מיני דברים. ממרומי גילי, ואחרי שהייתי מושא להתקפות חזקות, אני יודע שמדובר בגלים. היכולת להסתכל על זה מהמקום השכלי עוזרת."
* "אני לא מתעסק בלרצות קהל, כי אני לא יודע איך וכי אני לא מכיר אותו. אני מכיר מקום של הצלחה, אבל אני לא כותב בשביל זה. רק רוצה לעניין אותם, כל אחת ואחד, לעשות להם משהו. כי שירי הוא בת קול ברוח."
 
===מתוך ראיון לרז שכניק, ידיעות אחרונות, ספטמבר 2015===
* "את 'תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר' לא אני המצאתי. שמעתי אותו באיזה סרט [[ארצות הברית|אמריקאי]] ב[[טלוויזיה]] וחשבתי שזה משפט מדליק. אני יודע שמשתמשים בשורה הזו כדי לעודד וזה נורא מצחיק. מי אמר שאם עכשיו הכי חרא, זה אומר שיהיה יותר טוב?"
* "עבדנו אז על 'מוסקט' ושרתי לו (ל[[אריקלאריק איינשטיין]]) את 'גיטרה וכינור': 'בדירה קטנה, חשוכה מעט, לא רחוק... גר בחור אחד עם ילדה אחת'. ככה כתבתי. הוא אומר לי, 'לא טוב "ילדה אחת". אנחנו לא מזיינים ילדות פה, אוקיי?'"
 
===מתוך ראיון לאלעד מסורי, israeliweek.com, מרץ 2017===