עדין אבן ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אמרותיו: הרחבה, עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
←‏מתוך ספריו: עריכה והרחבה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 3:
 
== מתוך ספריו ==
* "חיי השנה היהודית הם דו משמעיים: חגי השנה חוזרים ובאים בכל שנה, ואנו מקבלים אותם שוב ושוב כמכרים וותיקים, אך יחד עם זאת אנו רוצים לחיות אותם בכל פעם מחדש, לחוש את המיוחד להם באופן המיוחד לנו בכל עת שהם עוברים בתוכנו." ~ "חיי שנה"
* "ההבדל בין אדם לבהמה נעוץ במטרה ולא בפרטי החיים." ~ "אור פני מלך".
* "כשיש מצע לרשע ולחוסר צדק בתוך הקהל, לא משנה מה מוסדות המדינה יעשו ומה הם יחוקקו - זה לא יועיל." ~ "חיי עולם"
* "פעם היו כותבים בשערי מסכתות התלמוד, מחמת הצנזורה, כתובת כזו: 'כל מה שכתוב כאן על גויים אין הכוונה לגויים של היום. אלא לגויים שהיו בעבר'.{{ש}}גם בדורנו יש כתובת כזו בשערי הספרים. כתובת בלתי נראית: 'כל מה שכתוב כאן על יהודים אין הכוונה ליהודים של היום; הכוונה ליהודים שהיו בזמנים אחרים'. ולכן, אפשר לשבת וללמוד חומש, גמרא, ספרי מוסר או ספרי יראה- והכל בסדר גמור. כל מה שנאמר - הרי לא מתייחס אלינו, או לדור שלנו, אלא לאנשים אחרים, ואל זמנים אחרים. {{ש}}צריך למחוק מאותם דפי הקדמה בלתי נראים את התפיסה הזו שהדברים מדברים על מישהו אחר. על 'ההם', על ה'אלה'. על האחרים. העיקר- שלא עלינו. בין שמדובר בחומש, בין מדובר בספרי יראה ובין שמדובר בגמרא - הכתובת צריכה להיות הפוכה: 'כל מה שנאמר כאן -מדבר רק עלי. '''הכל נכתב בשבילי והכל מחייב אותי'''; קודם כל- הדברים מתייחסים אלי'. " ~ 'חיי עולם'
* " יש במקראב[[תנ"ך|מקרא]] גם בחינה אחרת, אישית מאוד, כאשר אישים ודמויות, בין הגיבורים הגדולים של הסיפור ובין דמויות משנה קטנות, מתגלים בתוך הדרמה ה[[תנ"ך|תנ"כית]] הגדולה." ~ "דמויות מן המקרא"
* "חיי השנה היהודית הם דו משמעיים: חגי השנה חוזרים ובאים בכל שנה, ואנו מקבלים אותם שוב ושוב כמכרים וותיקים, אך יחד עם זאת אנו רוצים לחיות אותם בכל פעם מחדש, לחוש את המיוחד להם באופן המיוחד לנו בכל עת שהם עוברים בתוכנו." ~ "חיי שנה"
* " יש במקרא גם בחינה אחרת, אישית מאוד, כאשר אישים ודמויות, בין הגיבורים הגדולים של הסיפור ובין דמויות משנה קטנות, מתגלים בתוך הדרמה ה[[תנ"ך|תנ"כית]] הגדולה." ~ "דמויות מן המקרא"
* "סידור התפילה הוא מעיין, המביא עימו את תמציתם של כל המקורות האחרים. יש שהוא מפכה לאיטו, כדי לתת מילים בפיהם של תינוקות ופשוטי עם ויש שהוא מתגבר להיות 'רחובות הנהר', על כל ההרחבה וההעמקה שמגלים בו גדולי חכמי ישראל." ~ "הסידור והתפילה"
* "חכמי התלמוד עצמם אמרו שאין מציבים לתלמידי חכמים מצבת זכרון על קברם, משום שדבריהם - הם הם זכרונם. אך גם יצירתם של החכמים, בתלמוד ובמדרשים, לא נועדה, מעצם טבעה, לסיפור ההיסטוריה ולתיאור תולדות החכמים. יש בה אף מגמה עקרונית להשאיר את הדברים בתוך 'הווה נצחי' שבו הרעיונות הם הדברים היציבים ואילו סדר הזמנים והדורות הם בעלי חשיבות משנית בלבד." ~ "אישים בתלמוד"
 
==מדריך לתלמוד==
* "התורה היא, כשמה- מורה, מלמדת לאדם את הדרך בה ילך. חלק מן הדברים שהיא מלמדת הוא אמנם קיום המצוות המעשיות, אך התורה מורה הרבה יותר מזה: היא הוראת דרך כללית, ביטוי השקפתה של היהדות על כל הנושאים שבעולם."
* "בעיות ההלכה, ובמיוחד מציאת פסק-הלכה, אינן מטרתו העיקרית של התלמוד. לא הפסק או השימוש המעשי בתורה הם נושאי העניין התלמודי, אלא הרצון לדעת את הדברים לאמיתם."
* "התלמוד בנוי רבדים-רבדים, פרי-עבודתם המשותפת של דורות רבים, שקיבלו את ההבנה היסודית של היהדות והוסיפו עליה מדור לדור כפי הבנתם והשגתם ולפי האופן שבו יכלו לבטא את המסורת שנמסרה להם. כל רובד של תקופה מסויימת משמש בסיס לעבודתו היוצרת של הדור הבא."
* "התלמוד מתחיל מהמשנה, מביאורה, מניתוחה ומפירושה, אבל בשום פנים אין הוא מסיים בה. הוא ממשיך הלאה ומפליג לניתוחים ועיונים רבים הקשורים אך מעט בטקסט מסוים של המשנה, אלא שיש בהם שייכות כללית לרעיון מרכזי שמתוכה."
 
==אמרותיו==