מכתבים פרסיים

מכתבים פרסיים (בצרפתית: Lettres Persanes) הוא רומן מאת שארל לואי מונטסקייה שיצא לאור ב־1721.

"מיהו אמיץ הלב, שייאות לעשות לו, חודש בחודשו, עשרה או שנים עשר אויבים?"
"קראתי תיאורים של גן עדן היכולים לגרום לכל אדם בעל תבונה לחדול מלרצות ללכת לשם."
"צרה היא לא להיות אהוב כלל, אך עלבון הוא להיות אהוב לשעבר."
"הטעות הגדולה של העיתונאים היא, שאינם דנים אלא בספרים חדשים, כאילו יש בהם, באמת, איזה חידוש. ודעתי היא, כי עד שלא קרא אדם את כל הספרים הישנים, אין לו סיבה להעדיף עליהם את החדשים."
"כיבו בי את מוקד התאווה, ולא כיבו את הסיבה להן; ותחת שתרפינה ממני נמצאתי מוקף חפצים שליבו אותן בלי הרף."
"האימפריה העות'מנית לא נקטה במשטר הרזייה, אלא בתצוגת עוצמה שאִכְלה אותה בהדרגה."
"האפיפיור יגרום למלך להאמין כי שלושה הם אחד בלבד, וכי הלחם שהוא אוכל אינו לחם כלל."
"אני מבטיחכם שאין בנמצא ממלכה שהתקיימו בה כה הרבה מלחמות אזרחים כמו בממלכת ישו הנוצרי."
"החיים ניתנו לי כטובה. לכן, אני יכול לעוזבם כאשר אינם כאלה כבר."
"מלחמות הדת לא נגרמו בגלל העובדה שקיימות יותר מדת אחת, אלא בגלל אי הסובלנות שאפשר לראותה כליקוי הבינה האנושית."
"קיימים שני סוגים בלבד של מלחמה מוצדקת. הראשון: מלחמה נגד תוקפנותו של האויב, והשני: לבוא לעזרתו של בן ברית שהותקף."