מרים (רומן)

מרים – רומן מחיי שתי עיירות הוא ספר מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי שנכתב ב־1921.

"והנה באתי בימים; עבר היום שניתַּן לבן־אדם ולתפקידו, וצללי־ערב באים מרחוק – עוד שַׁעַל אחד אל הליל הארוך, שבו נלין כולנו עד תום כל חי. הנני כותב עתה רק לאור הנר והעת דחוקה, על כן אקצר."
"ומי פילל, שזה העלם יהיה באחרית הימים לסוחר הגון בלַדינה העיר ולאדם מכובד מאוד. למזל רוב נתיבות, ואַל ידרוש ממני הקורא לנהלו לאט לאט בכל הדרך, אשר בו הלך וכבש לו הנער יסוד נאמן בחיים. לתכלית זו עליי יהיה לכתוב רומן בתוך רומן. ולו אך מלאכת האחד אספיק."
"הוא לא דיבר הרבה, לא פיתה את הקונים; לא נשא פנים גם לַמרבה לקנות, ולא דחה את הלוקח רק דבר מועט."
"מפקידים היו אצל נתן־נטע פקדונות בלא ריבית ובלא שטר־אמנה. 'סוחרים קטנים' באים אליו לבקש 'גמילת חסד' לזמן מה; חנוונים מתחילים שואלים עצה מפיו."
"הוא לא התפלל בחיפזון, היה אוכל סעודתו במתינות; וכשהיה בא קונה אל החנות, והוא היה בחדר, יצא אליו כאדון ולא כעבד. כל עברו נשמט מזכרונו. היום אינו חלק אחוז מן השבוע, הוא סובב על צירו."
"הנך טועה במספר קטן והנה ממספר הכולל סכום רב נחסר. מי שאינו מומחה באלה ישתגע למראה המון המספרים; ומי שרגיל בכך יחשוב בקלות, יחשוב אך פעם אחת ולא פעמַיים ושלוש. לא רק לפלפולי התלמוד יש צורך בהשׂגה ובכישרון; יש מוחות מסוגלים גם לחשבון."
"נמס השלג, נזלוּ מי הכּפוֹׁר והקרח, הרצפוֹת התייבּשוּ והיטהרוּ וּבגנוֹת וּבפרדסי־העיר נראוּ סימני ניצנים, ניצני האביב. חג המַצוֹת ליהוּדים בּא אין חירוּת מעבדוּת נמשכת. טרדוֹת והכנוֹת בּעיר התחתוֹנה וּבעיר העליוֹנה; הן נעשוֹת בּרגש וגם מחפץ."
"הוּא לוֹחץ את ידי העלמה וּבוֹכה בּדמעוֹת־גיל! גיל מסביב, גיל בּכל התבל. הוּא לא פּילל לזאת והתגעגע לכך כּל הימים. הלא בּרכה בּתבל וחדוות אחווה בּה. פּוֹתח איש דלת בּיתוֹ וּמביאים לוֹ את אשר יבקש. גם הלילה ידע מניצני היוֹם. משוֹרר הוּא ויוֹדע הוּא לחרוֹז. תנוּ לוֹ גליוֹן וקסת־סוֹפרים, תנוּ לוֹ חצוֹצרה וּמצלתיים."